שלבקת חוגרת: מה זה והאם זה מסוכן ?

מהי שלבקת חוגרת, מה גורם לה, מי נמצא בסיכון להתפתחות המחלה והאם קיימות דרכי טיפול בה? כל המידע החיוני בכתבה הבאה
כתבה פרסומית כתבת חסות



שלבקת חוגרת, או הרפס זוסטר, היא מחלה זיהומית הנגרמת על ידי נגיף וריצלה זוסטר ממשפחת ההרפס. מדובר באותו נגיף אשר גורם לאבעבועות רוח, ולמעשה מי שנדבק בשלבקת חוגרת חלה בהכרח בעבר באבעבועות רוח. המחלה מתבטאת בהתפרצות פריחה או שלפוחיות על העור. הפריחה יכולה להישאר באזור אחד בגוף או להתפשט לאזורים רבים. 



מי נמצא בסיכון להתפתחות שלבקת חוגרת?


• אנשים בעלי מערכת חיסון חלשה, כמו לדוגמה חולים בסרטן

• אנשים מעל לגיל 50

• אלה שחוו טראומה גופנית

• אלה המצויים תחת לחץ רב



מדוע המחלה מתפתחת?

כאמור, אלה שנדבקו בשלבקת חוגרת חלו בעבר באבעבועות רוח והנגיף (וריצלה זוסטר) נותר בגוף בצורה רדומה. בשלב מסוים הוא מתעורר מתרדמתו והופך לפעיל וכך גורם להתפרצות המחלה. למרות שלרוב לא ניתן לזהות את הגורם להפיכת הנגיף לפעיל, חשוב לבחון האם המחלה מעידה על מצב בריאותי הגורם להיחלשות של מערכת החיסון. 





לאחר ההחלמה מאבעבועות רוח נותר הנגיף רדום בגוף ובשלב מסוים מתעורר ומביא להתפרצות שלבקת חוגרת



מהם התסמינים האופייניים לשלבקת חוגרת?

התסמינים לרוב כוללים כאבים דוקרים באזור הפריחה, גרד, תחושת עקצוץ מתחת לעור, עור אדמומי באזור הנגוע ועוד. בנוסף עלולות להתפתח תופעות, כמו צמרמורות, חום גוף גבוה, כאבי ראש וכאבי בטן. 


לאחר מספר ימים, הפריחה מופיעה כמעין "רצועה" או "חגורה" של נקודות אדומות, לרוב רק בצד אחד של הגוף. הפריחה יכולה להופיע סביב המותניים, בצד אחד של הפנים, בגב או בבטן. לבסוף, הפריחה מתפתחת לשלפוחיות אדומות, מלאות נוזל, עגולות וכואבות. לרוב השלפוחיות מתחילות להתייבש לאחר מספר ימים או שבועות. 


שלבקת חוגרת היא מחלה מדבקת עד להתייבשות השלפוחיות והיעלמותן. הווירוס מדבק רק במקרים בהם החולה בא במגע עם אדם שלא חלה באבעבועות רוח או שחוסן כנגן אבעבועות רוח.



איך ניתן לאבחן?

שלבקת חוגרת מאובחנת על פי מראה הנגעים וצורת חלוקתם על הגוףבנוסף, ניתן לאבחן את המחלה באמצעות בדיקות מעבדה לבחינת הנוזל המצוי בשלפוחיות. 



איך מטפלים בשלבקת חוגרת ?

לא קיימת דרך לרפא את המחלה, אך טיפולים מסוימים מסייעים בניהול והקלה על התסמינים הנלווים לה. תרופות אנטי ויראליות עשויות להקל על אי הנוחות ולהפחית את משך הופעת הסימפטומים, בייחוד אם נטילתן מתחילה 72 שעות לאחר הופעת התסמין הראשון למחלה. בנוסף, משככי כאבים ללא מרשם יכולים להועיל בהקלה על הכאב. חשוב לציין כי רוב החולים בשלבקת חוגרת אינם נזקקים לאשפוז בבית חולים. 



האם כדאי להתחסן כנגד שלבקת חוגרת?

משרד הבריאות ממליץ לבני ה-60 ומעלה להתחסן כנגד המחלה. בנוסף, למרות שאירוע חוזר של המחלה הוא נדיר, החיסון מומלץ גם לאלה שחלו בעבר. 



פורומים מלנומה והסרת שומות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
וריד קטן נפוח מאחורי האוזן מצויין 30/09/2020 23:39
  • לאחרונה שמתי לב שמאחורי אחד האוזניים יש לי כמו בליטה קטנה של כעין וריד בגודל 1 ס"מ שקצת נפוח [בצד השני יש גם כזה אבל הוא פחות נפוח] יש לפעמים במשך היום שהוא פחות נפוח. האם זה דבר שדורש בדיקה של רופא עור? יש לציין שהיה לי לאחרונה לפני חודשיים מחלת נשיקה EBV, וראיתי שלפעמים יש תופעה של נפיחות מאחורי האוזן אחרי EBV. תודה!

  • + הוסף תגובה
וריד קטן נפוח מאחורי האוזן פרופ' אסתר עזיזי 13/10/2020 20:48
  • שלום רב, אכן מומלץ להבדק ע״י רופא עור בקהילה שיקבע האם יש צורך בהמשך בירור וטיפול או שניתן להסתפק במעקב. בברכה, פרופ׳ אסתר עזיזי מנהלת רפואית ספוט-קליניק

  • + הוסף תגובה
נשמע מלחיץ מצויין 19/10/2020 11:27
  • זה באמת משהו שצריך להילחץ ממנו? צריך בדיקה בדחיפות אצל רופא או שניתן להמתין

  • + הוסף תגובה
דחיפות של בדיקת נקודת חן פרופ' אסתר עזיזי 19/10/2020 22:09
  • שלום רב, אני חוזרת ומבהירה שניתן להמתין לתור הקרוב לבדיקה בעוד שבועיים. אין מקום ללחץ בשאלת הדחיפות בטווח זמן כזה. בברכה, פרופ׳ עזיזי

  • + הוסף תגובה
דחיפות של בדיקת נקודת חן מיכה 18/10/2020 14:59
  • שלום, אני בן 40, זיהיתי אצלי ביד נקודת חן קטנה, אסימטרית, ללא גבולות ברורים ונראה כי היה דימום קל ממנה (יש גלד קטן, לא היה דימום נוסף). יש לי תור בעוד כשבועיים לבדיקה אצל רופא עור. האם זה טווח סביר או שיש צורך להקדים את הבדיקה? תודה

  • + הוסף תגובה
דחיפות של בדיקת נקודת חן פרופ' אסתר עזיזי 18/10/2020 23:55
  • שלום רב, שינוי בנקודת חן הוא לרוב תהליך איטי, אלא אם מדובר בפציעה טראומטית כלשהיא. שבועיים זה טווח סביר להמתנה לבדיקת שומה אצל רופא עור. עד למועד הבדיקה כדאי לתעד מראש את השומה בצילום בסמארטפון או כל אמצעי צילום זמין בסמוך לקצה סרגל, לצורך הערכת שינוי במועד הבדיקה . בברכה, פרופ׳ אסתר עזיזי מנהלת רפואית ספוט-קליניק

  • + הוסף תגובה
נקודת חן שמדמם מתחתיה נגה 08/10/2020 20:45
  • שלום רב, אני בת 50. באמה שמאל יש לי שומה, כבר מגיל 10. כלומר 40 שנה. לפני כמה שנים, היא איבדה מהצבע החום שלה, ונהייתה בצבע העור. אבל לא היה שינוי אחר. אתמול היא דיממה קצת. ועכשיו, יש מתחתיה דם. לא היה שום דבר חיצוני ששרט שם. ולא גירדתי שם. כלומר זה דימום ספונטני מעצמה הלכתי לרופא עור בקופ"ח, והוא אמר שהוא לא יודע. נראה לו כמו כלי דם. אבל בגלל שזו שומה שיש לי כבר 40 שנה, כתב הפניה לכריתת הנגע, ושליחה להיסטופתולוגיה. כתב bleeding nevus. זה לא מפריע לי, לא כואב, ולא מהווה בעיה אסתטית. אני רק חוששת ממלנומה. אני רוצה לעשות הכל, כדי לבדוק לעומק האם זו מלנומה או לא. לשם כך, מה הצעדים שהכי כדאי לי לעשות ? 1. האם כדאי ישר להסיר את כל השומה (שכאמור איתי 40 שנה), או רק לקחת ממנה ביופסיה ? 2. לאיזה סוג מומחיות עדיף ללכת- לרופא עור שמתמחה בניתוחי מוהס, או לכירורג פלסטי ? לא כ"כ ברור לי קו הגבול בין 2 ההתמחויות האילו. ומה ההבדל, ומי יותר מתאים לעזור לדעת בוודאות לגבי מלנומה. תודה

  • + הוסף תגובה
נקודת חן שמדממת פרופ' אסתר עזיזי 13/10/2020 20:46
  • שלום רב, ניתן להעריך את מרכיבי השומה ע״י בדיקה דרמוסקופית במכשיר אופטי ידני בלתי פולשני ואם אין חשד שמדובר בנגע סרטני ניתן לתעד את הממצאים בצילום דרמוסוקפי דיגיטלי ולעקוב אחרי הנגע בטווח זמן קצר יחסית , עד 3 חדשים. אם יימצא שינוי כלשהוא במהלך תקופה זו יש טעם להסיר את השומה בשלמותה ( לא רק לביופסיה חלקית) ולבדוק אותה במכון הפתולוגי. אם הנגע יימצא חשוד כבר בבדיקה הדרמוסקופית הראשונית מומלץ להסירו ללא דיחוי נוסף. השיטה המומלצת היא הסרה כירורגית שנקראת Excision של כל השומה עם שולים ועומק של עור בריא. אין צורך להסרה בשיטת מוהס המיועדת בעיקר לנגעים על הפנים. בברכה,פרופ׳ אסתר עזיזי מנהלת רפואית ספוט-קליניק

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!