כיצד ניתן לטפל בנפגעי תקיפה מינית?

כיצד ניתן לטפל בנפגעי תקיפה מינית?

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 14/10/2010


כאשר אנשים חווים פגיעה מינית, ישנו רצון להתנתק מהאירוע, להדחיק אותו ולנסות לשכוח ממנו לגמרי. מחקרים רבים מראים שניסיון זה בדרך כלל נכשל ורק מעצים את תחושת החרדה והבדידות של נפגעי תקיפה מינית. לכן הרשויות באשר הן, קוראות לנפגעי תקיפה מינית לפנות אל מרכזי סיוע ומערכות תמיכה שונות, אשר עשויות לתרום להתמודדות עם התקיפה.

מרכזים אלו קוראים לנפגעי תקיפה מינית, לפנות אליהם, קרוב ככל הניתן למועד האירוע, על מנת שהטיפול בהם יהיה יעיל ולא יצטברו בעיות שונות, שיהיה צורך לטפל בהן. מרכזים אלו בונים מערך של תמיכה וסיוע לנפגעי תקיפות מינית, כך שלא יצטרכו להתמודד עם האירוע לבדם. במידה והם חשים קושי להיחשף אזי שהם יכולים להיעזר בקווי חירום אנונימיים.

מרכזי סיוע מציעים לנפגעי תקיפה מינית סיוע בדרכים שונות. ראשית, אם מדובר בנפגע שהוא קטין אזי שהם ילוו אותו למשטרה, שכן חלה חובת הדיווח, כמו גם במקרים בהם מבקש הנפגע להגיש תלונה ואין הוא יודע כיצד לעשות זאת. שנית, המרכז גם מעניק סיוע רפואי במידה ויש צורך. המרכז אוסף חומר על הנפגע, על מנת לאפשר את הטיפול בו בזמן הווה ובעתיד. כל טיפול יהיה על פי גיל הנפגע, מערכות התמיכה הזמינות עבורו, אופי הפגיעה, הקשיים שעלולים להתעורר ועוד.

למשל, אם מדובר במקרה חד פעמי וישנן מערכות תמיכה חזקות כמו משפחה וחברים, אזי המרכז יעניק סיוע קצר מועד. סיוע זה עשוי לסייע בהתמודדות הנדרשת עם הסימפטומים המלווים את התקיפה כמו פוסט טראומה, סיוטים, פלאשבקים וחרדות. ישנן מספר שיטות לטיפול קצר מועד כמו חשיפה ממושכת, טיפול קונגטיבי התנהגותי, EMDR. שיטת אלו, מתמקדות בסימפטומים הפוסט טראומטיים של המקרה, עיבוד רגשי שלו, רכישת מיומנות להרגעה עצמית, התמודדות עם רגשות אשם והבנה נכונה של המיניות. במקרים בהם התקיפה התבצעה זמן רב לפני הפנייה למרכז, יתבצע טיפול גם בהשפעת המקרה על היחסים הבינאשיים של הנפגע.

אחרי האירוע, גם שאר בני המשפחה נמצאים במצב של טראומה. במצב זה יעוץ משפחתי יכול להיות מרכיב משמעותי בהתמודדות עם המקרה. חשוב להבין שלא רק הנפגע מתמודד עם התקיפה אלא גם בני משפחתו מתמודדים איתה מהרגע שהם התוודעו לה. כאן יש לקחת בחשבון גורמים שונים שמשפיעים על התמודדות, לדוגמא האם היה מדובר בפגיעה מינית חד פעמית או לאורך זמן, האם התוקף היה אדם זר למשפחה או מוכר, מינו וגילו של הנפגע, מצבו הרפואי והנפשי ועוד. גורמים אלו יכולים להשפיע רבו, הן על אופי התמודדות של המשפחה עם האירוע, הן על מבנה המשפחה והן על היחסים בתוך המשפחה. כמובן שכל זה גם תלוי, בנטיות הדתיות, המבנה המשפחתי, היחס של המשפחה לנושאי מיניות, גברים-נשים, מוצא המשפחה ועוד.

פנייה אל ייעוץ משפחתי תאפשר את תחילת השיקום גם של המשפחה וגם קבלת בסיס לתמיכה ומקום לעיבוד האירוע מבחינה רגשית. בתהליך היעוץ נהנית המשפחה, מהדרכה וסיוע, הן כדי להתמודד עם האירוע, והן כדי לתמוך ולסייע בבן המשפחה שנפגע הווה ובעתיד (מסייע בזיהוי והבנה של סימפטומים שונים). היעוץ מותאם לשלב בו נמצאת המשפחה בהתמודדות עם האירוע, מתוך מטרה לנסות להחזיר את המפשחה כמה שיותר מהר לשיגרת חייה כמה שרק ניתן. הייעוץ גם מתמודד גם תחושות שונות (ושגויות) שעולות בעת האירוע אצל בני המשפחה, כמו תחושת האשמה (אם היינו שומרים עליה/ו זה לא היה קורה), תחושת הבושה ועוד.

פורום הפרעות קשב וריכוז - נוירופידבק

ד"ר דורון תודר

ד"ר דורון תודר טיפול בהפרעות בטכנולוגיית נוירופידבק
ד"ר דורון תודר, פסיכיאטר מומחה, מנהל המרכז הרפואי נוירוקליניק ברמת גן;הפסיכיאטר הראשי של השירות הפסיכיאטרי הממשלתי; מנהל את המרפאה הציבורית היחידה בישראל לטיפול בנוירופידבק במרכז לבריאות הנפש בבאר עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • האם צריך לפרט על הבעיה בטיפול בנוירופידבק?
  • ירון
  • 22/05/2019 21:49
  • שלום לד"ר תודר, הבנתי שעושים איזה שהיא בדיקה (QEEG או משהו דומה) ומשווים את הסטיות מהנורמה באוכלוסייה ומאמנים את המוח להגיע חזרה לנורמה. האם צריך לפרט מעבר ל"חרדה"/"דכאון"/"הפרעת קשב וריכוז"? צריך לפרט למשל את סוג החרדה? (כללית/חברתית וכו..) תודה מראש.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום רב פרוטוקול הטיפול הוא תמיד שילוב בין סימפטומים, איזור מוחי רלוונטי ותבניות מוחיות. אין משמעות למונח "חרדה" מבלי להבין את המצב לאשורו. יש איזורי מוח שונים שקשורים לחרדה חברתית אל מול חרדה כללית או חרדה על רקע OCD וכן הלאה. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שילוב תרופה ונוירופידבק
  • מתלבטים
  • 13/04/2019 22:39
  • אני מאמין שתרופה תעזור לילד שלנו בעוד אשתי מאמינה שנוירופידבק היא התשובה להפרעת הקשב שלו. האם ניתן לשלב בין השניים? תודה על תשובתך

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום רב אין סתירה בין השניים. במחקרים רבים ילדים טופלו בו זמנית. חשוב שמבחנים אובייקטיבים שנעשים במהלך הטיפול ייעשו ללא שימוש בתרופות בכדי לבחון את ההתקדמות. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דיכאון בנסיעות
  • לילי
  • 30/03/2019 20:21
  • שלום רב אני חווה דיכאון הולך ומתגבר בזמן נסיעות מאורגנות לחו"ל. בין אם זרים או חברים - ההימצאות יחד לאורך זמן גורמת לי לאובדן עניין בחוויה עצמה עד היתחלות והישארות במיטת המלון ולו רק להיות ללא הקבוצה. בילדותי , דור שני, נאסר עלי לצאת לטיולים עם הכיתה ומיומנותי החברתית לא התפתחה באופן טבעי. תודה לילי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר אמיל בירמן ד"ר אמיל בירמן
רופא בכיר מרפאת משרד הביטחון בי"ח רמב"ם קרא עוד
ד"ר ירחמיאל ברבר ד"ר ירחמיאל ברבר
מטפל מגיל 18 ואילך כולל הגיל השלישי, פסיכיאטר של... קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ