כל הדרכים לטפל בחתכים

אלו הסימנים שבדרך כלל מחייבים שהחתך ייבדק על-ידי רופא: 
- דימום שלא ניתן לעצור אותו על-ידי הפעלת לחץ מלמד על מצב חירום ( ראו במנוע האבחון) 
- היעדר תחושה, נימול או חולשה באזור הפצע או בהמשך הגפה שנפגעה 
- חוסר יכולת להניע אצבעות ידיים או רגליים
- סימני זיהום, כגון חום, הפרשת מוגלה מהפצע או אדמומיות ניכרת ונפיחות, יופיעו רק יממה לאחר הפציעה. חיידקים זקוקים לזמן כדי לגדול ולהתרבות. אם סימנים אלו מופיעים, יש להיוועץ ברופא.

תפרים
המטרה היחידה של תפירת פצע היא לחבר את הקצוות כדי לזרז את ההחלמה ולמזער את הצלקות. גם התפרים פוגעים ברקמה במידה מסוימת, כך שאינם מומלצים כאשר ניתן לשמור על הפצע סגור בלעדיהם. את התפירה יש לבצע תוך שמונה שעות מהפציעה. אם לא כן, אין זה מובטח שהפצע יתאחה ויש סיכון רב יותר שחיידקים יילכדו מתחת לעור. לעיתים קרובות יש צורך בתפרים אצל ילדים רכים בשנים שעלולים להוריד את החבישה, או באזורים עם תנועתיות מרובה, כמו אצבעות או מפרקים.

חתכים רציניים
יש להתקשר לרופא כשיש חתכים באזורים הבאים (אלא אם החתך קטן מאוד או שטחי): 
- בחזה, בבטן או בגב 
- בפנים - פצעים בפנים עלולים לגרום להצטלקות ניכרת 
- בכף היד - פציעות בכף היד עשויות להיות קשות לטיפול במידה ומתפתח בהן זיהום

טיפול ביתי
נקו את הפצע. סבון ומים יספיקו, אך יש לנקות ביסודיות. ניתן גם להשתמש במי חמצן בריכוז של 3% או בחומר אחר לחיטוי פצעים . ודאו כי אין לכלוך, זכוכיות או חומרים זרים אחרים בתוך הפצע.
ניתן בדרך כלל להחזיק את הקצוות של חתך נקי וקטן מחוברים, בעזרת אגד מדבק מסוג "פרפרית" או באמצעות פסי דבק נייר סטריליים .
יש לקרב את קצוות הפצע בלי שיעלו זה על זה ולקבע את החתך תוך שימוש באחד מסוגי הפלסטרים הללו.
משככי כאבים יכולים כמובן להפחית את אי הנוחות, אך פעמים רבות אין בהם צורך.
פנו לרופא אם לא ניתן להחזיק יחד את קצות הפצע, אם מופיעים סימני זיהום (חום, מוגלה, אדמומיות מוגברת ונפיחות), או אם החתך לא מתאחה היטב תוך שבועיים.

בעת ביקור אצל הרופא/ה
הפצע ינוקה באופן יסודי וייבדק כדי לוודא שלא נותרו בו חלקיקים זרים ושלא נפגעו כלי דם, עצבים או גידים. כיוון שהרופא עשוי להשתמש בחומר מאלחש להרדמת האזור, יש לדווח לו על כל אלרגיה אפשרית לחומרי האלחוש המקומיים (כגון  עזרקאין או לידוקאין). הרופא יזריק זריקת דחף לטטנוס ( ראו במנוע האבחון) ואנטיביוטיקה במידת הצורך.
קרעים שעשויים לחייב ייעוץ של אורתופד כוללים פגיעות בגידים או בכלי דם גדולים, בעיקר בידיים ובפנים.

תפרים
על-פי החלטת הרופא/ה תדעו מתי יש להסיר את התפרים. פעמים רבות ניתן לעשות זאת לבד בבית באמצעות מספריים חדים קטנים ונקיים או גוזז ציפורניים. חשוב לזכור שאין לעשות זאת לפני הזמן אותו קבע הרופא. 

1. נקו את העור ואת התפרים. לפעמים צריך להסיר גלד על-ידי השרייה במים. 

2. הרימו את התפר בעדינות והרחיקו אותו מהעור על-ידי תפיסת קצה משוחרר של החוט בפינצטה. 

3. גזרו את התפר קרוב לעור ככל שניתן, כך שחלק קטן בלבד מהתפר שהיה מחוץ לעור יימשך פנימה. פעולה זו מפחיתה את הסיכון לזיהום. 

4. השתמשו בפינצטה כדי למשוך את התפר החוצה.