זיהום (Infectious disease)

זיהום, מחלה זיהומית (Infectious disease) ערוץ זכויות רפואיות

3 דקות קריאה

כללי
סימפטומים
סיבות וגורמי סיכון
אבחון ובדיקות
סיבוכים אפשריים
טיפולים ותרופות
מניעה
מאמרים

מחלות זיהומיות נגרמות בעקבות חדירה של גורם מזהם כמו חיידק, נגיף, פטרייה או טפיל אל הגוף. זיהומים יכולים להגיע מאדם אחר, בעל חיים, מזון נגוע או כל חשיפה לגורם סביבתי נגוע.
זיהומים לרוב מתבטאים בחום וכאבים אך ישנם סימנים אחרים המשתנים בהתאם למיקום הזיהום, סוג המזהם ועוצמת הזיהום. זיהום יכול לגרום למחלה קלה שדורשת טיפול ביתי בלבד אולם לעיתים יכוללגרום למחלה מסכנת חיים.

סימפטומים

כאמור, זיהום יכול לגרום לסימנים רבים ומגוונים אך המשותף לרוב המחלות הזיהומיות הוא סימנים של :
-    חום.
-    אבדן תיאבון.
-    חולשה.
-    כאבי שרירים.

סיבות וגורמי סיכון

הגורמים לזיהום יכולים להיות:
חיידקים: אורגניזם חד תאי שיכול לגרום למגוון רחב של מחלות החל מממחלות קלות כמו דלקת גרון סטרפטוקוקלית או זיהום בדרכי השתן ועד למחלות חמורות כמו שחפת או דלקת בקרומי המוח.
נגיפים (ווירוסים): קטן יותר מחיידק ואינו בעל יכולת חיים עצמאית. גורם למחלות רבות חלקם נפוצות מאד כמו הצטננות קלה וחלקם נדירות יותר כמו מחלת האיידס.
פטריות: גורם בעיקר למחלות עור כמו גזזת או פטרת הציפורניים. אולם פטריות יכולות גם לגרום למחלות סיסטמיות קשות בריאות או במערכת העצבים.
טפילים: מחלות שנגרמות על ידי טפילים פחות נפוצות בעולם המערבי. גורמות למחלות כמו: מלריה או עיוורון הנהרות.

ההדבקה בזיהום יכולה להיות בעקבות מגע ישיר, כלומר, מגע עם נשא של הגורם המזהם שהוא חולה בעצמו במחלה כמו:
-חשיפה לאדם אחר שהוא חולה- המעבר מאדם חולה יכול להיות על ידי מגע ישיר או מעבר של נוזלי גוף (בנשיקה, שיעול או עיטוש).
-בעלי חיים יכולים לשאת גורמים מזהמים שעלולים לעבור לבני אדם בעקבות שריטה או נשיכה וכן בעקבות חשיפה להפרשות של בעל החיים הנגוע.
-הדבקה בזיהום יכולה להתרחש גם מאם לעובר בזמן ההיריון דרך חבל הטבור או בלידה בזמן המעבר דרך תעלת הלידה.

הדבקה יכולה להיות גם במגע לא ישיר, כלומר, הגורם המדביק אינו סובל בעצמו מהזיהום כמו:
-נגיעה במשטחים מזוהמים.
-אכילת מזון המכיל גורמים מזהמים.
-חשיפה לנשא של הגורם המזהם כמו יתושים, פרעושים וכינים.

ככלל זיהומים עלולים לקרות לכל אדם אך אצל אנשים עם מערכת חיסונית פגועה קיים סיכון מוגבר.
קבוצות הסיכון כוללת בין השאר: חולים במחלות אוטואימוניות, מטופלים בסטירואידים, מטופלים בטיפול לסרטן, מושתלי איברים וחולי איידס.

אבחון ובדיקות

זיהום יכול להתבטא במספר רב של מערכות ולכן הבדיקות לצורך האבחנה משתנות בהתאם לחשד הקליני של הרופא. הבדיקות בהם ניתן להשתמש על מנת לאבחן מחלה זיהומית הם:

-    בדיקת דם: בבדיקת דם ניתן למצוא עדות לתהליך זיהומי בגוף דרך הספירה הלבנה. במצבים מסויימים ניתן לעשות לאבחן את הגורם לזיהום דרך בדיקת הדם.

-    בדיקת שתן: חשובה במיוחד לביצוע אבחנה של זיהום בדרכי השתן אך יכולה לעזור גם באבחנה של זיהומים אחרים.

-    משטח גרון: משמש בעיקר לאבחנה של דלקות גרון ומחלות נוספות בדרכי הנשימה.

-    בדיקות הדמיה: לעיתים יש צורך בבדיקת הדמיה כמו: צילום רנטגן, CT או MRI
.
-    ביופסיה: לקיחת דגימה מהאזור המזוהם.

תופעות נלוות וסיבוכים אפשריים

בדרך כלל זיהומים עוברים בצורה קלה ללא צורך בטיפול מיוחד ולעיתים אפילו החולה אינו מודע לכך שהוא עובר מחלה זיהומית.

אולם לזיהום יכולים להיות סיבוכים שונים. בעקבות זיהום עלולה להתפתח פגיעה קבועה באיבר בו מתרחש הזיהום כמו בדלקת של הכליה (pyelonephritis), או פגיעה באיברים אחרים ממוקד הזיהום הראשוני כמו בקדחת השיגרון.
קיימים זיהומים שהוכחו כמעלי שכיחות לסרטן כמו זיהום בנגיף הפפילומה שמעלה את הסיכון לסרטן צוואר הרחם.
זיהומים כמו דלקת ריאות, דלקת בקרומי המוח ואיידס עלולים להיות מסכני חיים.

טיפולים ותרופות

מאחר והגורמים המזהמים הינם רבים הטיפול הוא שונה ומותאם לכל מזהם בצורה ספציפית.
בחיידקים הטיפול הוא בעזרת אנטיביוטיקה כאשר לכל משפחת חיידקים ישנה אנטיביוטיקה ייעודית. הבעיה המרכזית בשימוש בתרופות אנטיביוטיות היא העובדה שכתוצאה מהחשיפה לאנטיביוטיקה נוצרים חיידקים עמידים לטיפול אנטיביוטי. לכן ישנה חשיבות גדולה לשימוש מושכל בתרופות אלו.
עבור נגיפים הטיפול הוא בתרופות אנטי- ויראליות. לא לכל הנגיפים קיימת תרופה ייעודית.למשל נגיפים שעבורם קיים טיפול הם: הרפס, נגיף השפעת, נגיפי הפטיטיס מסוגים שונים ונגיף הHIV.
לפטריות קיימים תכשירים אנטי פטרייתיים. במידה והזיהום הוא עורי הם יינתנו במשחה וכאשר הזיהום הוא פנימי (בעיקר אצל בעלי מערכת חיסונית פגועה) ישנן תרופות אנטי פטרייתיות הניתנות בבליעה או במתן תוך ורידי.
גם עבור טפילים ישנו טיפול כאשר המפורסם ביותר הוא הטיפול למלריה בעזרת כינין ונגזרותיו.

מניעה

ניתן לבצע צעדים רבים שיפחיתו במידה רבה את הסיכון לזיהומים:
-    רחיצת ידיים- חשוב במיוחד לפני מגע במזון, לאחר מגע במזון לא מעובד, לפני הארוחה,אחרי מגע באנשים חולים ואחרי שימוש בשירותים.
-    חיסונים- ישנם זיהומים רבים גם חיידקיים וגם נגיפיים שניתן למנוע באמצעות חיסון. החיסון חשוב במיוחד עבור ילדים וזקנים.
-    שמירה על היגיינה במטבח ובהכנת האוכל. להימנע מהשארת מזון מבושל בטמפרטורת החדר לזמן ממושך.
-    יחסי מין מוגנים- חשוב במניעה של העברת מחלות מין.

לסיכום:

זיהומים הם מצב נפוץ ובדרך כלל אינם מסכני חיים. מצבים בהם מומלץ לפנות לקבלת עזרה רפואית הם: לאחר נשיכת בעל חיים או במידה וקיימים קשיי נשימה, שיעול ממושך במשך יותר משבוע, כאב ראש חריף במיוחד, פירכוסים, הופעת פריחה או נפיחות
.
ישנם צעדים רבים אותם ניתן לנקוט על מנת להפחית את הסיכון לזיהום והם כוללים בעיקר היגיינה והימנעות מחשיפה לחולים.

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר סיימון ישראלי-קורן נוירולוגיה

קראו עליי

ד"ר רם איתן יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

קראו עליי

ד"ר אריק כהנא יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

על הכמוסה אקמול צינון ליקוויג'ל יום כתוב: 2 מנות בכמוסה אחת. רציתי לברר מה פירוש הדבר. שנית, האם במקביל אפשר לקחת תרופות משככות נוספות כגון: דקסמול, נורופן, אופטלגין וכו'. הבנתי שהתרופה הר"מ תקפה לכ - 8 שעות.
אני בהריון, בשבוע ה-30. יש לי זיהום בעור. הרופא נתנה לי מרשם לתרופה רוקסו 150, וכן את המשחה תראולון. האם שימוש בתרופות אלו בטוח בשלב זה של ההריון? אני רגישה לפניצילין, ולפיכך נבחר סוג זה של אנטיביוטיקה.
אני מטייל כבר כמעט שלוש שנים. את השנתיים האחרונות ביליתי בניו זילנד ובאוסטרליה. התחלתי את הטיול במזרח ועכשיו חזרתי לתאילנד, ואני מתכנן לטייל בוויאטנם, קאמבודיה ולאוס. לפני היציאה לטיול קיבלתי את החיסונים הבאים: havrix HEP A ENGERIX HEP B TYPHERIX
אני בהריון ולהלן תוצאות בדיקות CMV שעברתי: בדיקה ראשונה: IGG 2.9 IGM 19.3 AVIDITY 0.36 בדיקה חוזרת כעבור חודשיים: IGM 28.2 IGG 3.3 AVIDITY - HIGH לאחר הבדיקה הראשונה אמר לי הרופא שכנראה זו הידבקות ישנה, ושאין לי מה לדאוג. הבדיקה השנייה י
תוצאות הבדיקה מראות הידבקות בווירוס לאחרונה. הופנית לייעוץ גנטי כדי שלאחר בחינה של כל הנתונים, ימליצו לך על בדיקות נוספות. ככל הנראה, ההמלצה תהיה לבצע דיקור מי שפיר כדי לוודא שהעובר לא נדבק גם הוא. סקירת מערכות תקינה היא סימן טוב מאוד. אני מאמינה שהרופא הפרטי ימליץ לך גם הוא לפנות לייעוץ גנטי, אך אם את מרגישה שקטה יותר לפנות לרופא פרטי, אין שום מניעה שתעשי זאת. גשי לייעוץ והמשיכי במעקב אצל הרופא המטפל. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בהריון בשבוע ה-21. במהלך החודש האחרון טופלתי במוקסיויט 500 (3 פעמים ביום) למשך שבוע עקב סינוסיטיס. לאחר ארבעה ימים אובחנה אצלי דלקת בדרכי השתן וניתן לי צפוויט 500 (2 פעמים ביום) למשך 5 ימים. לאחר שבוע ויומיים נראה בבדיקות חוזרות כי הדלקת לא הסת
נטילת כל תרופה בזמן ההריון אינה מומלצת, אך באותה מידה, זיהום חריף לא מטופל יכול להסתבך ולפגוע הן בעובר והן באם, ולכן, לפי הצורך, יש ליטול אנטיביוטיקה בזמן הריון. האנטיביוטיקות אותן נטלת יחסית בטוחות בזמן ההריון (אוגמנטין פחות, ראי את התשובה http://www.infomed.co.il/questions/q_062408_13.asp) אך חשוב ביותר לטפל בדלקת בדרכי השתן מכיוון שהיא יכולה להסתבך ולהפוך לדלקת בכליות (פיאלונפריטיס). בקשר לנזק לעובר בשל שימוש באנטיביוטיקה, כמו שציינתי, הטיפול שקיבלת יחסית בטוח מבחינת הפגיעה בעובר, ולכן הסיכוי לנזק קטן. איני יכולה לומר בוודאות אם נגרם לעובר נזק או לא עקב האבחון והטיפול המאוחר של הדלקת. לא ציינת מה היו התסמינים, אך אני מניחה שלא. כל עוד הדלקת היא מקומית, הסכנה שהגורם המזהם יפגע בעובר קטנה. אמליץ לך להיות במעקב גינקולוג. בברכה והמשך הריון קל, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש
האם ניתן להפסיק נטילת אנטיביוטיקה כאשר יש שיפור במצב ? האם נכונה עדיין הגישה לפיה יש לקחת את כל כמות האנטיביוטיקה שנרשמה ע"י הרופא או שמא אפשר להפסיק את נטילת התרופה כאשר יש שיפור משמעותי במצב?
גישה זו נכונה היום כמו תמיד. כמובן, שיש מחלות בהן גישה זו חיונית במיוחד. לדוגמה, דלקת של השקדים הנגרמת על ידי חיידק הסטרפטוקוק חייבת להיות מטופלת 10 ימים, אחרת הסיכון לדלקת כליות או דלקת פרקים עולה. גם בזיהומים קשים כמו זיהום של העצמות או זיהום פנים הלב חייבים לטפל במשך כל מכסת הימים שרשם הרופא (בטיפול באנטיביוטיקה תוך ורידית או באנטיביוטיקה דרך הפה) על מנת למנוע את הישנות המחלה. יש מחלות כמו דלקת ריאות או זיהום בדרכי השתן שלא ברור כמה זמן צריך לטפל בהן באמצעות אנטיביוטיקה, אך מומלץ לסיים את כל הטיפול כפי שנרשם על ידי הרופא. [25/03/2001] פתח בחלון חדש
חברתי בת 26, וכבר זמן רב שמופיעה אצלה בנרתיק הפרשה מרובה בצבע לבן ירקרק. בנוסף, ישנה תכיפות במתן שתן וחוסר נעימות (לעיתים קרובות אף צריבה) בעת קיום יחסי מין. בשבוע שעבר נלקחה תרבית על ידי רופאה לגילוי חיידקים, אך התוצאה היתה שלילית. מה יכולה להיות הב
מאיפה נלקחה התרבית? מהשתן או מהנרתיק או משניהם? כדאי לחזור על הבדיקה על ידי ביצוע תרבית מהפרשת הנרתיק לבדיקת מציאותו של טריכומונס וגינליס, ולשקול טיפול אנטיביוטי על כל מקרה. אני מצרפת קישור לתשובה על המחלה. http://www.infomed.co.il/questions/q_052905_4.htm פתח בחלון חדש
יש לי דלקת בקרסול הרגל כתוצאה מחתך שהזדהם. השוק כולה התנפחה + כאבים עזים וצמרמורות רק לאחר שבוע ניתנה אנטיביוטיקה. לאחר 3 ימי טיפול באנטיביוטיקה 875 מגאין שיפור במצב. מה ניתן לעשות? האם קומפרסים קרים או חמים יעזרו ?
מומלץ לפנות בדחיפות למיון. חשוב שתיבדקי באופן דחוף ע"י רופא אורתופד או רופא עור שיבדוק מה עומק הזיהום ויקח תרביות (לקיחת דגימה על מנת לקבוע מהו הגורם המזהם) כדי לברר מדוע אין תגובה לאנטיביוטיקה. מאחר ויש סכנה שהזיהום יתפשט, יש להיבדק בהקדם. פתח בחלון חדש
מאז שאני תינוק אני סובל מדלקות גרון. כשהייתי קטן זה היה מלווה בחום, וטופלתי בזריקות פניצילין. כיום, לאורך השנים האחרונות, זה מלווה בליחה מוגלתית לאורך כל השנה. אני סובל מדלקת מפרקים פסוריאטית כ-18 שנה. האם יש קשר בין דלקות גרון לפסוריאזיס? הייתי אצל
המצב שאתה מתאר יכול להתאים לדלקת גרון סטרפטוקוקלית כרונית (נשאות) או לאירועים חוזרים. נשאות נקבעת על ידי משטח לוע חיובי ללא או עם נוכחות של נוגדנים. דלקת גרון חוזרת מוגדרת כמצב של 7 אירועים בשנה, חמישה אירועים בשנתיים או שלושה זיהומים כל שנה במשך שלוש שנים עוקבות. דלקת גרון כרונית מתבטאת בגרון כואב, ריח רע מהפה, וקשריות לימפה צוואריות רגישות. לאנשים שעברו יותר משש אפיזודות של דלקת גרון סטרפטוקוקלית בשנה או דלקת גרון חוזרת או כרונית הקשורה למצב נשאות ולא מגיבה היטב לאנטיביוטיקה, יש התוויה לכריתת השקדים. בכל מקרה, הסיבה לדלקות יכולה להיגזר מנשאות כרונית או מזיהומים חוזרים, ובשניהם יש מקום לשקול הרחקת השקדים. כאן אנו מגיעים לשאלה האם יש קשר בין הפסוריאזיס לדלקות הגרון, והתשובה היא כן, הרבה פעמים רואים התלקחות של פסוריאזיס לאחר זיהום בדרכי הנשימה או מחלת חום. נקודה זו מחזקת אף היא את הצד התומך בכריתת שקדים במקרה שלך, הגם שאתה כבר סובל מסיבוך מפרקי של פסוריאזיס. מאחלת לך בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 52. הייתי מאושפז בגלל שושנה ברגל, צלוליטיס. קיבלתי צפורל כאמצעי למניעת הישנות השושנה במינון קבוע של גרם אחד. האם אין סכנה שהגוף יתרגל לתרופה ושהיא לא תמנע את הישנות המחלה?
התרגלות לתרופה היא מצב שבו אותה כמות של תרופה גורמת להשפעה הולכת ופוחתת במשך הזמן. צפורל היא סוג של אנטיביוטיקה, ותופעה זו אינה מתרחשת עם אנטיביוטיקה: כל זמן שיהיו חיידקים שרגישים לאנטיביוטיקה מסוג זה, היא תחסל אותם. הבעיה עם אנטיביוטיקה היא התפתחות של עמידות של החיידקים שנגדם היא אמורה לפעול, ולכן כל כך חשוב תמיד לסיים את המשטר הטיפולי הניתן. בכל מקרה, זו לא בעיה שצריכה להטריד אותך כעת. החיידקים שגורמים להתפתחות צלוליטיס רגישים לצפורל, ולכן הטיפול טוב. אם יצמח זן עמיד לצפורל (כלומר, שהצפורל לא יהיה יעיל כנגדו) יהיה צורך באנטיביוטיקה מסוג אחר. אבל אני חוזרת שוב על דברי: צפורל הוא בהחלט טיפול טוב לצלוליטיס. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד פתח בחלון חדש