מורסה

מורסה (פרונקל או אבצס) בעור יכול לגרום כאב ואי נוחות רבים. 
מורסה היא זיהום ממוקד, לרוב בגלל חיידק סטפילוקוקוס. בדרך כלל זן אלים במיוחד של החיידק הוא האחראי לזיהום. כאשר חיידק זה חי בעור, בעיות חוזרות של מורסות עשויות להימשך חודשים ואף שנים. ע-פי רוב מספר בני משפחה יסבלו מהבעיה באותו זמן.
מורסה יכולה להופיע כבודדת או בקבוצה ובכל מקום על הגוף. גודל המורסה נע מגרגר אפונה עד גודל אגוז ואף יותר. הרקמה סביבה אדומה, מעובה, רגישה ומגבירה את הבעיה עוד יותר. הזיהום מתחיל ברקמה מתחת לעור ומתפתח לכיס מלא מוגלה. עם הזמן המורסה מתחדדת לכיוון פני העור, ולבסוף נקרעת ומתנקזת. אז העור מחלים.
מורסות מתחילות לרוב בזיהום סביב זקיק השערה הנקרא גם פוליקול (follicl), ומכאן המונח פוליקוליטיס לזיהומים קלים או דלקת של זקיקי השיער. אזורים תחת לחץ (כמו הישבן) הם בעלי נטייה להיווצרות מורסות. מורסה שמגיעה לשכבות עמוקות יותר של העור נקראת קרבונקל (carbuncle).
יש להתייחס באופן מיוחד למורסות על הפנים, כיוון שיש סבירות גבוהה יותר שאלו יובילו לזיהומים עם סיבוכים רציניים.

טיפול ביתי
מטרת הטיפול היא להוציא הכול החוצה - כלומר, את כל המוגלה. יש לטפל במורסה בעדינות, אחרת עלול הטיפול לגרום להחדרת הזיהום עמוק יותר לתוך הגוף. יש להניח בעדינות קומפרסים חמים ולחים על המקום מספר פעמים בכל יום, כדי להאיץ את התפתחות כיס המוגלה ולרכך את העור לקראת התפוצצות הכיס וניקוז המוגלה. ברגע שמתחיל הניקוז, הקומפרסים יוסיפו לעזור בשמירת נקיון הפתח בעור. ככל שמתנקזת יותר מוגלה כך טוב יותר. פעמים רבות סיבון יסודי של כל האזור עוזר למנוע זיהום חוזר. התעלמו מהפיתוי ללחוץ ולנקז את המורסה.

בעת ביקור אצל הרופא/ה
אם יש חום או שיש מורסה על הפנים, לרוב יינתן מרשם לאנטיביוטיקה. ביתר המקרים אין צורך להשתמש באנטיביוטיקה, מכיוון שהיעילות שלה מוגבלת בטיפול בזיהומים מסוג מורסות.
אם יש תחושה שבמורסה נאגרים נוזלים בכיס אבל הם טרם נוקזו, הרופא עשוי לפתוח את המורסה באזמל מנתחים. בהליך זה נעשה חתך קטן כדי לאפשר למוגלה להתנקז. אחרי הניקוז עוצמת הכאב פוחתת וההחלמה מהירה למדי. בעוד הליך זה אינו מסובך, הוא בעייתי מספיק כדי שתימנעו מלנסות לבצעו בעצמכם.