חזרה לבית הספר ושינה - איך תעזרו לילדכם להיות מוכנים

החשיבות המכרעת של השינה הייתה ידוע עוד בימי הגמרא, וביטויים כמו "הנשבע לא לישון 3 ימים לוקה מיד (על שבועת שווא)" מראים את ההבנה העתיקה כי השינה הכרחית לחיים לא פחות מאוכל או שתייה. אף שעדיין בחקר השינה רב הנסתר על הגלוי, מחקרים עדכניים מראים עד כמה השינה חשובה לא רק לתהליכי גדילה והתפתחות מוחית בילדות המוקדמת, אלא לכל אורך הילדות ואפילו במבוגרים. אפילו פגיעה קלה באיכות השינה הוכחה כגורמת (בין השאר) ל:

• הפרעות ריכוז ולמידה
• הפרעות התנהגותיות והפרעות בתפקוד חברתי.
• הפרעות במצב הרוח, עם עליית הסיכון לדיכאון, תוקפנות ועוד.
• קושי בשמירה על המשקל ועליה בסיכון להשמנת יתר.
• עליה בסיכון להתפתחות יתר לחץ דם, מחלות לב ועוד בגילאים המאוחרים.
• הפרעות בגדילה.

מחקר אחד מני רבים שהגיע לתוצאות דומות הראה כי ילדים שישנו מספיק (יותר מ7-8 שעות ללילה) נהנו מממוצעי ציונים הגבוהים בסטיית תקן שלמה יותר מאשר ילדים באותו הגיל ובעלי אותם ציוני IQ, מצב סוציאואקונומי ועוד, שישנו פחות מ-6 שעות ללילה.

החשיבות של השינה ברורה אם כן. למרות זאת, ילדים רבים בגילאי בית הספר מתקשים בהרדמות, מה שיכול להיות המקור ללא מעט חיכוכים בין ההורים לילד, במיוחד במהלך שנת הלימודים (בה אין מנוס מלהתעורר מוקדם). לאור זאת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) מציעה כמה שיטות שיעזרו לכם לעזור להם:

1. הקפדה על זמן שינה קבוע- זהו אולי ה"טיפ" החשוב מכל. מחקרים רבים הוכיחו כי סיכויי ההרדמות קשורים לזמן שינה קבוע הרבה יותר מאשר למדדים "אובייקטיביים" יותר כמו כמות שעות שינה או צורך סובייקטיבי בשינה. כדי להפוך את השיטה ליעילה באמת, חשוב להקפיד על זמן הרדמות קבוע גם בסופי שבוע. העצה הזו יכולה להיות קשה יותר ליישום בילדים בוגרים יותר (בעיקר בגיל ההתבגרות), אבל חשוב להבין כי הקפדה על זמני שינה קבועים מפחיתה בסופו של דבר את כמות שעות השינה הכוללת הדרושה.

2. הקפדה על "שגרה לפני שינה"- חשובה במיוחד בילדים צעירים. מחקרים מספר הוכיחו את מה שסבתא תמיד אמרה: גירויים חושיים רבים לפני שינה, כמו צפיה בטלויזיה בחצי השעה האחרונה לפני ההרדמות, האזנה למוזיקה קצבית ורועשת, משחק אקטיבי, ריצה וכו', מפריעים מאוד להרדמות ולאיכות השינה. מנגנון אפשרי אחד הוא הפרשה של הורמונים מעוררים (כמו אדרנלין ואחרים). בכל מקרה פעילויות כמו קריאה שקטה, סיפור לפני שינה וכו', והקפדה על אותה שגרה (מקלחת, צחצוח שיניים וכד') עוזרות מאוד להירדם מהר יותר ולמנוע חיכוכים מיותרים, בייחוד אם מקפידים על זמני שינה קבועים כנ"ל.

3. אל תמנעו מן הילד "עזרי ביטחון", אך אל תתפשרו על "מצב שינה"- אין כל מניעה לאפשר לילד ללכת לישון עם אובייקט היקשרות (שמיכה, דובון, בובה וכו'), להשאיר אור חלש דולק וכו'. מאידך אל תתפשרו על שכיבה במיטה בסביבה שקטה גם אם "לא בא לי לישון בכלל".

4. במידה והילד קורא לכם לעיתים קרובות, נסו להגדיל בהדרגה את זמן התגובה שלכם (כדי לאפשר לו להירדם לבד), ועשו את המינימום הנדרש כדי לאשש את נוכחותכם בבית (אם אפשר, אל תכנסו אפילו לחדר). בכל מקרה הימנעו במידת האפשר משהות ממושכת בחדר, משחקים, שיחות נפש וכו' בזמן השינה.

הפרעות בשינה יכולות להיות גם סימן או תוצאה של תהליכי מחלה, בראשם הפרעות במצב הרוח (כמו דיכאון לדוגמא) או הפרעות בנשימה (פוליפ או דום חסימתי בשינה). תסמונת דום הנשימה החסימתי בשינה מאובחנת כיום בשכיחות הולכת וגדלה גם בילדים, כאשר השכיחות המוערכת היא יותר מ-2% מן הילדים. תסמינים כמו נחירות חזקות לאורך זמן בילדים, הפרעות בריכוז, קושי בשמירה על ערנות במהלך היום וישנוניות למרות שעות שינה ארוכות לכאורה יכולים לרמז על תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה. במידה וסימנים כאלה מופיעים, מומלץ מאוד לפנות לרופא הילדים ללא דיחוי, שבדרך כלל יעביר את הטיפול בנושא לרופא שינה או רופא אף-אוזן-גרון. מכאן נפתחות כמה אפשרויות אבחוניות, כמו הדמיה של דרכי הנשימה העליונות (לאיתור בעיות כמו פוליפים והפרעות אחרות בזרימת האוויר), בדיקה במעבדת שינה ובדיקת תפקודי ריאות. בחלק מן המקרים הטיפול הוא ניתוחי, ובאחרים ניתן לטפל באמצעות פיזיותרפיה או מכשירי נשימה מיוחדים.