חוקר פרטי, ליצן וגם ורופא ילדים – על הקשיים של רופאי ילדים באבחנת מחלות אצל ילדים

תשאול קליני הוא החלק הראשוני והחשוב ביותר באבחון מחלות. אנחנו לא חשים בטוב, הולכים לרופא ומפרטים את תחושותינו, בתקווה שהרופא יאבחן נכון בהסתמך על התיאורים שלנו. אבל מה קורה כשילד לא חש בטוב? כיצד מתמודדים רופאי ילדים עם אבחון כאשר הפציינט לפעמים פשוט לא רוצה להגיד מה כואב לו?

בניגוד למה שחושבים, תחום רפואת הילדים הוא תחום מורכב, אולי מהמורכבים שיש ברפואה. בראש ובראשונה בגלל הקושי בפעולה הבסיסית ביותר ברפואה- תשאול קליני.

רופאי ילדים מתמודדים עם פציינטים שלפעמים מתקשים בתיאור התסמינים מהם הם סובלים, וזאת בנוסף לעובדה שלפעמים הם אינם מודעים לכך שהם סובלים מבעיה רפואית כלשהי.

לכן רופאי ילדים נדרשים בנוסף לידע רפואי להפגין גם כישורים שיאפשרו להם למצוא ערוץ תקשורת עם הילד ולהגיע לשורש הבעיה. רופאי ילדים נדרשים לתפקד גם כליצנים ובדרנים ולעתים גם כעובדים סוציאלים.

ילדים לעתים מתלוננים על בעיה פיזית כמו כאב בטן, כאב ראש, על מנת להביע דווקא מצוקה רגשית ואכן לא מעט רופאי ילדים נתקלים במקרים של התעללות פיזית או נפשית מצד גורם כלשהו בבית. כאשר הילד מגיע לרופא הילדים עם בעיה מסוימת, על רופא הילדים קודם כל למצוא האם מדובר בבעיה רפואית ואם לא להבין ממה הבעיה נובעת.

קושי נוסף שרופאי ילדים נתקלים בו באבחון, הוא שבשונה ממחלות מבוגרים כאשר מדובר בילדים, ישנן בעיות הקשורות לתקופת ההריון של האם ולכן רופא הילדים צריך לדעת לאבחן האם הבעיה ממנה סובל הילד החלה עוד כשהיה תינוק, לצורך כל על רופא הילדים לתשאל גם את האם.

בנוסף לקושי באבחנת מחלות ילדים, לרופאי ילדים יש גם קושי במעקב אחר הטיפול, שכן הם צריכים להתסמך על ההורים לשם כך. בניגוד למצב בו רופא נותן לפציינט הוראות טיפול ותרופות, כאן רופא הילדים אינו יכול
לצפות שהילד יידע לטפל בעצמו לבד ויש צורך לשתף את ההורים ולוודא כי הם מבינים את הטיפול ומסכימים לו.

כיצד נקל על רופאי ילדים באבחון?
על מנת להקל על רופאי ילדים באבחון, ההורים יכולים לנקוט במספר פעולות כאשר הבסיס לכל הוא שיתוף פעולה בין הורים לרופאי ילדים. הורים צריכים להיות עזר לרופאי ילדים ולעבוד בשיתוף פעולה על מנת לעזור ולהבין מהי הבעיה ממנה סובל הילד.

כך, מומלץ כי תתשאלו את הילד בעצמכם לפני שהולכים לרופא הילדים, על מנת שיהיה לכם חומר רקע במידה והילד לא ישתף פעולה.

עליכם להבין בדיוק מהן דרישות הטיפול, אילו תרופות רושם רופא הילדים ומהו המינון המדויק ולתעד את הליך הטיפול כדי שרופא הילדים יוכל לדעת האם הטיפול עוזר או לא.

אם רופא הילדים מאבחן כי יש קשר בין בעיה פיזית לבין מצב נפשי, עקבו אחר שגרת יומו של ילדכם נסו לראות אם משהו מפריע לו בגן או בבית הספר, מהם יחסיו עם הסובבים אותו והאם באמת ייתכן שהוא מתלונן על בעיה פיזית ככיסוי למצוקה נפשית.

וחשוב מכל – חשוב כי הורים יבטחו ברופאי ילדים. זהו הבסיס לטיפול טוב עבור הילד. אם אתם תרגישו בנוח עם רופא הילדים, גם ילדכם יחוש כך, מה שיקדם את האבחנה הנכונה ומכאן טיפול יעיל!