דלג לתוכן

איידס - 30 שנות מחלה ומה השתנה?

עיון בנתונים שמפרסם ארגון הבריאות העולמי מגלה כי ישנה התמתנות מסוימת בהתפשטות האיידס.

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 29/11/2011
3 דקות קריאה
לפני 30 שנה בדיוק הבחין ד"ר מיכאל גוטליב, רופא צעיר בבית החולים של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) בתופעה מוזרה ביותר: גברים צעירים ובריאים, הלוקים בדלקת ריאות מסוג פנאומוציסטיס קריני (PCP), זיהום שעד אותו זמן תואר רק בחולים הסובלים מדיכוי חיסוני מולד או נרכש עקב כימותרפיה, הקרנות וכדומה.

המכנה המשותף היחיד לחולים אלו היה שכולם היו הומוסקסואלים. ב- 5 ליוני 1981 פרסם דר' גוטליב את תיאור חמשת המקרים הללו ובכך היה לרופא הראשון שתיאר חולים הלוקים בתסמונת הכשל החיסוני הנרכש HIV (איידס), שלימים תגבה את חייהם של למעלה משלושים מיליון בני אדם ברחבי העולם.

עד היום לא ידוע כיצד בדיוק החלה לפרוץ מחלת האיידס, אבל כיום ידוע לחוקרים שראשיתה באפריקה.


איידס – נתונים עדכניים
לקראת יום האיידס הבינלאומי מפרסם ארגון הבריאות העולמי את הנתונים העדכניים לגבי המגיפה ומעיון בנתונים אלו עולה כי ישנה התמתנות מסוימת בהתפשטות האיידס. נראה כי העלייה במספר האנשים הנגישים לטיפול תרופתי, בעיקר באפריקה, יחד עם עלייה במודעות בקרב אוכלוסיות הטרוסקסואליות במדינות אלו, הביאה לירידה במספר הנדבקים החדשים באיידס.

יחד עם זאת, מספר נשאי ה-HIV כיום גדול מאי פעם. נתון זה מוסבר עקב העלייה בנגישות לטיפול, כך שיותר נשאי HIV חיים זמן רב יותר. בישראל, כמו ברוב מדינות העולם המערבי, אין שינוי במספר נשאי ה-HIV שהתגלו השנה, אולם יש עלייה ניכרת במספר הנשאים ההומוסקסואלים.

בשנת 1987 יצאה לשוק התרופה הראשונה לטיפול בנשאי HIV (רטרוביר) והפיחה תקווה בליבותיהם של מאות אלפי הנשאים שגזר דינם עד אז היה מוות בתוך כמה שנים מגילוי ה-HIV בדמם. אמנם השימוש בתרופה זו לבד לא הביא לתוצאות המיוחלות, אך פתח הדלת למחקר והביא לגילוי תרופות נוספות. עשור לאחר מכן נמצאו די תרופות מקבוצות שונות וכך הומצא טיפול יעיל שהכיל שילוב בין שלוש תרופות שונות, טיפול שזכה לשם "קוקטייל".

הקוקטייל הביא בתוך זמן קצר לירידה של 80% בתמותה מאיידס. ממש לאחרונה פורסמו תוצאותיו של מחקר שהראו כי עם הקוקטיילים החדשים תוחלת החיים של נשאי HIV דומה לזו של מעשנים. לא זו בלבד שהתרופות נעשו עם השנים יעילות ובטוחות יותר, הן נספגות באופן טוב יותר על ידי הנשאים, ויש לכך חשיבות עצומה. ואמנם, אם לפני פחות מעשור היה מדובר בנטילת מספר גדול של טבליות ביום, שלא היו יעילות תמיד וגרמו לתופעות לוואי רבות, הרי כיום חלק גדול מהנשאים נוטל טבלייה או שניים ביום עם מיעוט תופעות לוואי ויעילות גבוהה מאוד.

הצלחת הקוקטייל גורמת לכך שההיצמדות לטיפול התרופתי גבוהה מאי פעם ושיעור הסיבוכים נמוך יחסית. כתוצאה מכך, נשאי HIV חיים יותר ומדבקים פחות. מחקרים רבים אף מצאו כי כאשר נשא HIV, אשר נוטל את תרופותיו כהלכה ומספר הנגיפים בדמו אפסי, מקיים יחסי מין לא מוגנים עם בן או בת זוג השליליים, הסיכון להדבקה הוא אפסי (וזו בשום אופן לא המלצה להתחיל לקיים יחסי מין לא מוגנים).
יחד עם זאת, חשוב לזכור כי רוב ההדבקות ב-HIV מתרחשות כתוצאה מקיום יחסי מין עם נשאי HIV שאינם יודעים שהם נשאים ושאינם נוטלים את הטיפול.

אבל למרות הכל, HIV עדיין הינו נגיף מסוכן וחשוך מרפא. אנשים הנושאים את הנגיף ושאינם מטופלים מספיק מוקדם, חשופים למחלות נלוות כגון מחלות לב וכלי דם, מחלת כבד וכליות, דלדול עצמות, גידולים שונים, הפרעות נוירו קוגניטיביות ועוד. מסיבה זו מומלץ להיבדק ולהתגלות לפני שהנגיף גורם לנזק משמעותי.
בנוסף, העיתוי להתחלת הטיפול התרופתי הוקדם וכיום מתחילים לטפל בנשאי HIV זמן רב לפני שיש סיכון להתפרצות איידס. נשאי HIV צריכים להיות במעקב רפואי צמוד.

מלבד זאת, לאיידס עדיין ישנה סטיגמה שלילית הגורמת, לפחות בארץ, לבידוד חברתי, ולעתים גם לתיוג על ידי מערכות חברתיות ואפילו רפואיות.


איידס בישראל
כיום ישנם בישראל בין 5,000-6,000 נשאי HIV, כמעט מחציתם עולים מאפריקה (בעיקר אתיופיה) וכן פליטים ומהגרי עבודה, כרבע הומוסקסואלים, כחמישית משתמשים בסמים בהזרקה והשאר הטרוסקסואלים ללא גורמי סיכון מוגדרים.

שלוש בעיות ייחודיות לישראל בטיפול באיידס:

א. אי סקירה של נשים הרות – בכל העולם מקובל לבדוק כל אישה הרה לנוכחות הנגיף כיוון שאיתור אישה הרה שנושאת את הנגיף ומתן טיפול יביא להפחתת הסיכון להעברת הנגיף מהאם לעובר מסביבות 30-40% לכמעט אפס. בישראל, מסיבות כלכליות ואחרות משרד הביאות אינו ממליץ לנשים הרות ככלל לבצע את הבדיקה.

ב. מתן טפול למיעוטי יכולת – ישראל, כמו מדינות רבות, נאלצת להתמודד עם מהגרי עבודה ופליטים חסרי מעמד וכמובן חסרי ביטוח רפואי. לאנשים שזקוקים בצורה נואשת לטיפול מנסה הועד למלחמה באיידס לתרום טיפול תרופתי, אך המלאי שלו מוגבל.

ג. סל הבריאות – בעוד שקוקטייל התרופות הפך יעיל ובטוח יותר עבור נשאי HIV וחולי איידס, תקציב סל התרופות לאיידס הולך ופוחת. עלייה משמעותית בתקציב סל תרופות האיידס נחוצה במיוחד, וזאת כדי להבטיח לנשאי HIV תרופות יעילות ובטוחות, דבר שיעלה או תוחלת ואיכות חייהם, וגם להיצמדות טובה יותר לטיפול התרופתי ומכאן ירידה בסכנת ההדבקה.

אתר אינפומד עוסק בנושא איידס מתחילת דרכו, והיה האתר הראשון בישראל שהכניס מידע תרופתי ומעבדתי על איידס. נמשיך ונעמוד בקדמת הידע הקשור בנגיף ה- HIV ובמחלת האיידס.
מאת: ד"ר איציק לוי - מנהל שרות האיידס ומחלות המועברות במגע מיני תל השומר, יו"ר החברה הישראלית לרפואת איידס

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
פרופ' ארנון ברוידס
פרופ' ארנון ברוידס אלרגיה ואימונולוגיה
מומחה ברפואת ילדים, אלרגיה ואימונולוגיה קלינית בילדים
 המרכז הישראלי לאלרגיה
המרכז הישראלי לאלרגיה אלרגיה ואימונולוגיה
ד"ר רמית מעוז-סגל
ד"ר רמית מעוז-סגל פנימית
מומחית לאלרגיה, לאימונולוגיה קלינית ולרפואה פנימית
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו