יובש בפה – מציק מאוד וגם מסוכן

תופעת יובש בפה היא מצב גופני שאינו חמור, אך בעל השפעות מרחיקות לכת על בריאות הפה והשיניים ועל איכות החיים של הסובלים ממנה.

על מנת להכיר את הרקע והסיבות ליובש בפה (או בשמה הרפואי – קסרוסטומיה), כדאי להתחיל בסיור אנטומי קצר - הרוק שבפינו מקורו ב-3 זוגות של בלוטות עיקריות: 2 בלוטות הפרוטיד הן מהגדולות שבקבוצה וממוקמות על הלחי ובסמיכות לאוזן.

יחד איתן, נמצאות גם בלוטות הרוק התת-לסתיות והתת-לשוניות שנמצאות בתחתית הלסת ומפרישות נוזלים אל רצפת הפה. בנוסף לבלוטות הגדולות, קיימות גם אינספור בלוטות קטנות השוכנות בתוך השפה והחיך ותורמות גם הן למרקם הרוק שבפינו.

מדוע יובש בפה מסוכן לשיניים?

מעבר להיותו רכיב חשוב בתהליך ריכוך המזון ופירוקו, ללא רוק נפגע בצורה משמעותית חוש הטעם, וכן נחלשת ההגנה מפני מזהמים שונים. לרוק גם פעילות חשובה בניטרול החומציות בפה שנוצרת על ידי חיידקים, מזון ושתיה, ובהגנה על השיניים ומניעת עששת.

בקרב הסובלים מיובש בפה באופן כרוני, קיימת עליה ניכרת בשכיחות הנזקים לשיניים, התפרצות זיהומים חיידקיים ופטרייתיים ובאופן כללי, ירידה משמעותית באיכות החיים הנלווית לתחושת היובש, הקשיים בבליעה, דיבור ואכילה והצורך בשתייה תכופה לשם הקלה.

הסיבות ליובש בפה הן מגוונות אך בראשן עומדת הפגיעה הבלתי הפיכה בבלוטות הרוק, בכמות ובאיכות הרוק שהן מייצרות.

ממה נגרם יובש בפה?

בין הגורמים השכיחים ליובש בפה, נמצאות הקרנות הניתנות כחלק מטיפול בגידול סרטני, אשר הורסות את תאי הבלוטה העדינים ואת יכולת ההתחדשות שלהם.

קיימות גם מספר מחלות אוטו-אימוניות אשר במהלכן תוקף הגוף עצמו בטעות את תאי הבלוטה והורס אותה. המוכרת שבהן היא מחלת שיוגרן, מצב כלל גופני שגורמיו אינם ידועים לגמרי, אך הוא מתאפיין גם בפגיעה בבלוטות הדמע, יובש בעיניים, נזק לכליה ולכבד.

חסימה או דלקת בבלוטה או באחד הצינורות המובילים ממנה יכולה בקלות להביא לשינויים בכמות הרוק, אם כי לרוב התופעה תתפתח באחד הצדדים בלבד, בעוד הבלוטה הנגדית תפצה על החוסר.

איך מאבחנים יובש בפה ולמי פונים?

במידה ואתם חשים בהתפתחות יובש בפה שאינו שגרתי, ומלווה בצרידות, שינויים בטעם, צריבה וקשיים בבליעה כדאי לפנות לרופא שיניים. בבדיקה פשוטה ניתן להתרשם מכמות הרוק ואיכותו. עם התעוררות החשד ליובש בפה באופן כרוני, ניתן לפנות למומחה ברפואת הפה שמתמחה באבחון מחלות מסוג זה, ונמצא בדרך כלל במרכזים הרפואיים הגדולים. המומחה יפנה אתכם לרוב לאבחון באחד הכלים הבאים:

• בדיקת סיאלומטריה – בדיקה פשוטה הכוללת איסוף רוק בפרק זמן נתון לשם התרשמות מהכמות והאיכות של הנוזל. מבחן ראשוני זה יכול להוות מדד חשוב בקביעת האבחנה לתלונה אודות היובש.

• בדיקת סיאלוגרפיה – במידה ומתעורר החשד אודות חסימה בצינורות הבלוטה ניתן לבצע הדמיה של מערכת הובלת הרוק באמצעות הזרקה של חומר ניגוד אשר בולט ב-CT וממפה את הצינורות. במידה וקיימת חסימה הוא תופיע בבירור בתמונה המתקבלת.

• מבחן שירמר – מתבצע בעין ובוחן את כמות הדמעות המופרשות בפרק זמן; במקרים רבים קיימת קורלציה בין כמות הדמע לתפקוד בלוטות הרוק, בייחוד בתסמונות כמו שיוגרן.

• הדמיות נוספות כמו אולטרסאונד או MRI.

כיצד מטפלים ומקלים על יובש בפה?

במידה והנכם עומדים בפני תהליך טיפולי בהקרנות לאיזור הראש והצוואר, התייעצו מראש עם האונקולוג והעלו בפניו את החשש מפני סימפטומים אלו. קיימות כיום טכנולוגיות לבניית שדה קרינה מדויק במיוחד לשימור בלוטות הרוק (לפחות באחד הצדדים). קיימים גם תחליפי רוק מלאכותיים דמויי ג'ל להקלה על תחושת יובש בפה. זכרו, כי במידה ואובחנתם כסובלים מיובש בפה באופן כרוני, הנכם חשופים במיוחד לפגיעות בשיניים. על כן, יש להקפיד על היגיינה אוראלית מעולה ולפנות למעקב תדיר אצל רופא שיניים.

מאת: אמיר לביא, מערכת אינפומד