מה חשוב לדעת על קדחת הקרציות?

קדחת קרציות, או בשמה הלועזי – ארליכיוזיס, היא מחלה חיידקית הנגרמת על-ידי חיידק בשם ארליכיה קניס (Ehrlichia canis). המחלה מכונה קדחת קרציות מאחר שהיא מועברת בין כלבים באמצעות קרציות.

מחלה זו נפוצה בעולם כולו, מלבד באוסטרליה ואנטרקטיקה. בישראל, הקרצייה המעבירה את המחלה נקראת קרציית הכלב החומה.

חשוב להבהיר, כי מדובר במחלה של כלבים בלבד והיא אינה פוגעת באנשים. עם זאת, הקרצייה שמעבירה את המחלה יכולה להעביר מחלות אחרות, אשר עלולות לפגוע בבני אדם.

כיצד מועברת קדחת הקרציות?

לאחר שהקרצייה מתיישבת על כלב נגוע, היא נצמדת לעורו ובאמצעות גפי הפה שלה חודרת את העור ושואבת דם. לאחר ארוחת הדם, היא הופכת נגועה בחיידק ולאחר שתעקוץ כלב אחר, הוא יידבק במחלה.
החיידק חודר לתאי מערכת החיסון של הכלב ובאמצעותם מגיע לאיברים פנימיים.
גזעים דוגמת האסקי סיבירי, אלסקן מלאמוט ורועה גרמני נחשבים רגישים יותר למחלה.

למחלה ארבעה שלבים:

1. שלב הדגירה – נמשך שבוע עד שלושה שבועות.
2. מחלה אקוטית – נמשכת שבוע עד חודש. בשלב זה, הכלב יראה סימנים של חום, חוסר תיאבון, אדמומיות בעיניים, שטפי דם בעור ובחניכיים, דימום מהאף וקשרי לימפה מוגדלים.
לעיתים שלב זה יהיה קל יחסית ובעלי הכלב אפילו לא ישימו לב שהוא חלה.
3. שלב תת-אקוטי – הכלב נשא של החיידק, אך לא מראה סימני מחלה.
שלב זה יכול להימשך חודשים עד שנים.
4. שלב כרוני – פגיעה קשה במח העצם, חוסר ייצור של תאי דם אדומים, לבנים וטסיות דם. במצב זה קיימת אנמיה קשה.
כמו כן, בשל חוסר טסיות דם עלולים להיגרם דימומים קשים. חוסר תאי דם לבנים, אשר אמורים להילחם במחלות, חושף את הכלב לפתוגנים שונים והוא, למעשה, במצב של כשל חיסוני.
בשלב זה, הכלב יהיה חלש ומדוכא, יראה סימנים של חום, חיוורון, ריריות, דימומים בעור ובחניכיים, צואה כהה (בשל דימומים למערכת העיכול), דימום מהאף, פגיעות בעיניים והגדלת קשרי לימפה.

חשוב לדעת, כי לא כל הכלבים יעברו לשלב הסופי והקשה של המחלה ולא תמיד ניתן לחזות מי מהכלבים יחלים ספונטנית ומי ייפגע בצורה קשה.

אבחון קדחת קרציות

האבחון נעשה על-ידי בדיקות דם. קיימות מספר בדיקות, כל אחת נותנת מידע מעט שונה; שילוב הבדיקות מאפשר לאבחן את המחלה וחומרת המצב בזמן האבחון:
• ספירת דם – מאפשרת מדידה של כדוריות דם לבנות, אדומות וטסיות דם. אם כולן ברמה נמוכה, רוב הסיכויים שמדובר בקדחת קרציות בשלב הכרוני הקשה.
אם רמת הטסיות בלבד נמוכה, הדבר מצביע על חשד לקדחת קרציות בשלב הראשוני (אך לא מהווה אבחון סופי).
לעיתים, במשטח דם יכול הוטרינר לראות עדות לחיידק בכדוריות הדם הלבנות.
• סרולוגיה (בדיקת נוגדנים) – קיומם של נוגדנים נגד החיידק הגורם לקדחת קרציות מעיד על חשיפה למחלה. יתרונה של בדיקה זו היא בקבלת תוצאות מיידיות. חסרונה העיקרי אמון בכך שהיא לא בהכרח מעידה על מחלה פעילה, אלא על חשיפה לחיידק.
• בדיקת PCR – בבדיקה זו מזוהה המטען הגנטי של החיידק בדם. בדיקה זו מאשרת מחלה פעילה, אך חסרונה הוא שלוקח מספר ימים עד לקבלת התשובה.

טיפול
בשלב הראשוני של המחלה, הטיפול יעיל ופשוט יחסית. הוא כולל מתן אנטיביוטיקה בשם דוקסילין למשך כשלושה שבועות. לעיתים, אם נגרמים סיבוכים משניים כתוצאה מהחיידק, כגון אנמיה אוטואימונית, או שנראה שיש דיכוי מח עצם, יש שמשלבים סטרואידים בטיפול.

מניעה
מניעת קדחת קרציות אפשרית על-ידי חבישת קולר נגד קרציות על הכלב, או שימוש בטיפוניות היעילות כנגד קרציות.
בימים אלו נערך מחקר המנסה לפתח חיסון מלא למחלה.

יש לכם שאלה בנושא כלבים? כנסו לפורום כלבים

מאת: ד"ר תומר ויינגרם, מערכת אינפופט