בדיקת ספירת דם (Complete Blood Count, CBC)

תשובה: זיהום על ידי נגיף ההרפס מסכן את העובר בזמן הלידה, כלומר הוא יכול להידבק תוך כדי מעבר בתעלת הלידה. כאשר מדובר בהדבקה ראשונית, הסיכויים להדבקה גבוהים יותר. איני רואה סיבה לכך שההדבקה תסכן את הצלחת טיפול ה- IVF שלך, אך לא ציינת אם זוהי ההדבקה הראשונית, וכן מהו מצבך הבריאותי הכללי, ולכן אמליץ לך להיבדק. שיהיה בהצלחה! ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: יש סוגים שונים של אנמיה. האנמיה היחידה שקשורה באכילת פול היא זו הנובעת מחסר ב- G6PD. Glucose 6-phosphate dehydrogenase deficiency (G6PD)

תשובה: את מתארת מצב של הצטברות סימנים ותלונות שהתפתח בתקופה האחרונה, וכולל כאב ראש, תחושה של עומס מחשבות, דאגות ו"מחשבות רעות", עצבנות וחוסר סבלנות, ותחושה שהזיכרון פחות טוב מבעבר. אלה סימנים כלליים (בדומה למשל, לסימנים של חום וחולשה במקרה של מחלה גופנית, שיכולים להופיע כחלק מהתמונה במצבים שונים, כמו למשל, שפעת, דלקת ריאות, או דלקת בדרכי השתן). קבוצת הסימנים הנפשיים שתיארת, יכולה להופיע במצבים שונים ומסיבות שונות. ברוב המקרים, הפרעה מתחום הדיכאון או החרדה היא הגורמת לתחושות אלו. חשוב לציין כי בדרך כלל, אין פגיעה אמיתית בזיכרון עצמו, אלא שעומס המחשבות גורם לפגיעה בריכוז, וזו הסיבה לכך שהאדם מרגיש שהוא מבולבל ומרבה לשכוח או לאבד דברים. בכל מקרה, ראשית כל, כדאי לבצע בדיקות כלליות גופניות, על מנת לשלול סיבה רפואית גופנית לתחושותייך. סיבות גופניות כוללות אנמיה (חוסר דם), ירידה בתפקוד בלוטת התריס, או חוסר ויטמינים. אני ממליצה לגשת לרופא המשפחה ולהיבדק, וכדאי לבקש את בדיקות הדם הבאות: ספירת דם, תפקודי כבד וכליות, רמות מלחים בדם, כולל קלציום, וכן ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית, ובדיקה של תפקוד בלוטת התריס. במקביל, כדאי לקבוע תור לפסיכיאטר/ית, על מנת לברר בצורה מדויקת יותר את טיב הבעיה הנפשית, ולקבל המלצה לטיפול לפי הצורך. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

תשובה: קיבלתי תוצאת ספירת דם בה מופיע mpv 13.1. מה משמעות הדבר? טסיות הדם (תרומבוציטים) הקיימות בדמנו הן חלקיקי תאים בעלי חשיבות רבה במנגנון קרישת הדם ומניעת דימומים. MPV הוא מדד המתאר את הנפח הממוצע של טסית הדם. טסיות צעירות יותר הן בד"כ בעלות נפח גדול יותר. התוצאה שנמצאה בספירת הדם שלך אכן גבוהה מהנורמה, אולם אם היא אינה מלווה בירידה במספר הטסיות (PLT) אין לכך כל משמעות. באופן עקרוני ככל שהטסיות גדולות יותר בנפחן, הן נחשבות ליותר אפקטיביות. ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד [31/03/2007]

תשובה: השילוב של סרוקסאט, שהיא תרופה ממשפחת התרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין, או SSRI, יחד עם ריטלין, מעלה את רמת תרופת ה- SSRI בדם. לא מצאתי בספרות הרפואית שהתרופה סרוקסאט עצמה משרה עייפות, אך תופעת לוואי זו היא תופעה שעלולה לגרום דווקא התרופה ריטלין. יתכן שהעייפות מקורה גם במצבך הבסיסי. עליך לעבור גם בדיקות דם בסיסיות, כולל ספירת דם, ברזל, ויטמינים ותפקודי בלוטת התריס, על מנת לשלול סיבות אפשריות אחרות לעייפותך, שאינן התרופות שאת נוטלת. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

תשובה: אימונואלקטרופורזה היא שיטת בדיקה בה מריצים את חלבוני הדם על שדה חשמלי, בו הם נעים בהתאם לגודלם ומשקלם, וכך ניתן להפריד בין מרכיבי הדם השונים. אני משערת כי בבדיקת כימיה של הדם קיבלת ערך חלבון גבוה, ועל מנת לזהות מהו המרכיב החלבוני שיש עודף ממנו ביצעו את הבדיקה. חלבוני הדם מורכבים מאלבומין ומגלובולין. הקבוצה הגדולה והעיקרית מתוך הגלובולינים הם האימונוגלובולינים, שהם הנוגדנים - החלק ממערכת החיסון שנועד להילחם בפולש זר שחדר לגוף. ישנם 4 סוגי נוגדנים: IgM, IgG, IgE, IgA. ה- IgM וה- IgG משמשים בעיקר לאבחון וניטור מחלות זיהומיות והמצב החיסוני של הגוף נגד מחלות. IgE משמש בעיקר לזיהוי ומעקב אחר אלרגיה לחומרים מסויימים. IgA משמש במבחני אלרגיה ובאבחון מחלת צליאק. ישנם מצבים בהם יש ייצור מוגבר ולא תקין של נוגדנים מסוג מסוים. מצבים אלה כוללים מחלות של מערכת החיסון (לדוגמה מחלות אוטואימוניות בהן הגוף מייצר נוגדנים נגד מרכיבים שלו עצמו, כדוגמת זאבת), ומחלות מערכת הדם כדוגמת מיאלומה. עליך לפנות לייעוץ המטולוג. לא מסרך מידע מלבד תוצאות הבדיקה, ולכן התשובה כללית בלבד. יהיה צורך בביצוע בדיקות נוספות, כמו בדיקת המוגלובין, בדיקת רמת סידן בדם, בדיקת חלבון בשתן, צילום רנטגן של השלד, בדיקת שקיעת דם, בדיקת CRP, בדיקת נוגדנים ספציפיים ועוד, לפי שיקול דעתו של הרופא. בברכת בריאות שלמה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: שקיעת הדם היא מדד בלתי ספציפי לתהליך דלקתי או זיהומי בגוף. שקיעת הדם אינה עוזרת לדעת מהו התהליך והיכן הוא ממוקם, אלא רק מתריעה על התרחשותו. ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: ישנן בדיקות שנועדו לבדוק את מערכת החיסון. בשלב ראשון אני מציעה שתפני לקופת חולים ותעשי ספירת דם. בשלב שני עלייך לפנות לרופא אף אוזן וגרון על מנת לבדוק אם ישנה בעיה מקומית, למשל בניקוז האזור אשר גורם לדלקות חוזרות. אם נחוצות בבדיקות נוספות למערכת החיסון, רופא אף-אוזן-גרון יפנה אותך אליהן. אני מאמינה שלא יעשו לך במסגרת קופת חולים בדיקות מורכבות יותר מספירת דם פשוטה ללא הפניה של רופא מומחה. בהצלחה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: את מציינת מספר תסמינים בשאלתך. כאבי בטן, הקאות וחולשה. חשוב לדעת ממתי התחילו כאבי הבטן והיכן הם ממוקמים. כדאי לעשות ספירת דם על מנת לשלול אנמיה, שיכולה גם לגרום לחולשה עצמה וגם להצטרף למחלות מעי מסוימות. יש מספר דרכים לבדוק את נוכחותו של החיידק שאת מזכירה, שאני מניחה שכוונתך להליקובקטר פילורי. הדרך הפשוטה, והמקובלת כבדיקת סקירה, היא תבחין נשיפה. במקרים שהאבחנה לא ברורה, מגיעים גם לאנדוסקופיה, ואז אפשר לקחת ביופסיה ולבדוק בה את נוכחות החיידק. אם את סובלת מאי נוחות בבטן העליונה, ניתן לעשות ניסיון טיפולי של מספר שבועות בתרופה שנקראת לוסק ולראות אם היא עוזרת לך. בכל מקרה, בירור מסודר של הסיבות לכאבי בטן עדיף לעשות דרך גסטרואנטרולוג. בקשי הפניה מרופא המשפחה שלך. לא ציינת את מיקום הכאבים, את תדירותם ואת אופיים, אך מבחינת הגורמים לכאבי בטן, יש מגוון גדול של סיבות, כגון כיב קיבה, אבנים בכיס המרה, בעיות גינקולוגיות ועוד. עם זאת, עליך לדעת, כי בחלק גדול מהמקרים, בפרט בצעירים, לא מוצאים את הסיבה לכאבי הבטן. זו תסמונת המעי הרגיז. בקשי מרופא המשפחה שלך לשלוח אותך לבדיקות דם של ספירת דם, תפקודי כבד וכליות, ולבדיקת שתן עם תרבית. לבירור מעמיק, פני עם התוצאות לגסטרואנטרולוג. בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

תשובה: ראשית, הערך העליון של הנורמה הוא 10.5, כך שלא מדובר בחריגה משמעותית. הפסקת השימוש במשתן היא נכונה. בנוסף, יש לבדוק את תפקוד בלוטת התריס (thyroid) ובלוטת ה- parathyroid, ולעשות ספירת דם ובדיקת תפקודי כליות. רצוי שתעברי גם בדיקת צפיפות עצם. חזרי על בדיקת הסידן בעוד מספר שבועות. בינתיים את יכולה להפחית את צריכת הסידן במזון. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד