דלג לתוכן

בדיקת ספירת דם (Complete Blood Count, CBC)

לוקמיה
3 דקות קריאה

 

הדם מורכב ממים שבהם מומסים חומרים שונים ומתאים. התאים בדם מחולקים ל-3 קבוצות: תאי דם אדומים האחראיים להעברת החמצן מהריאות לרקמות, תאי דם לבנים שהם חלק ממערכת החיסון הנלחמת במזיקים החודרים לגופנו והטסיות, שלהן תפקיד חשוב במערכת הקרישה. ספירת הדם היא בדיקת דם שגרתית הבודקת את הכמות והמאפיינים של שלושת סוגי הקבוצות.

אוכלוסיות בסיכון

 

סיכון נמוך מאוד כמו בכל בדיקת דם רגילה.

מחלות קשורות

אנמיה (חסר דם), פוליציטמיה (עודף דם), לויקוציטוזיס (עלייה בתאי דם לבנים), לויקופניה (חסר בתאי דם לבנים), תרומבוציטופניה (חסר בטסיות), תרומבוציטוזיס (עלייה בטסיות).

מתי עושים את הבדיקה?

- בדיקת ספירת דם נחשבת לחלק מבדיקות שגרתיות.

- להערכת מצבים של חסר דם (אנמיה) או עודף דם (פוליציטמיה). למעשה אין מדובר בחסר או עודף של הדם עצמו אלא בחסר או עודף של תאי הדם האדומים ובמרכיב העיקרי שלהם – המוגלובין.

- בכל חשד לדלקת או זיהום, אז נראה עליה בכמות תאי הדם הלבנים

- ביחד עם בדיקות נוספות להערכת תפקוד מערכת הקרישה כדי לבדוק אם קיים חסר בטסיות (תרומבוציטופניה) או עודף בטסיות (תרומבוציטוזיס).

- להערכת מצבים של חסר חיסוני, שיכול להיגרם ע"י ירידה במספר תאי הדם הלבנים או בסוג מסוים שלהם.

- להערכת סרטנים של מערכת הדם כמו לויקמיה או לימפומה

- לפני ניתוחים כבדיקה רוטינית

איך להתכונן לבדיקה?

אין צורך בהכנה מיוחדת.

 


אופן ביצוע הבדיקה

 

ספירת דם היא בדיקת דם שגרתית מדם ורידי.

אחרי הבדיקה

יש ללחוץ על איזור הדקירה מספר דקות. מלבד זאת אין הנחיות מיוחדות.

 

פענוח תוצאות

 

ספירת דם מכילה מספר מרכיבים

תאי דם אדומים (RBC, Erythrocytes)

המוגלובין (Hemoglobin): תאי הדם האדומים הם המרכיב התאי העיקרי בדם, והמרכיב העיקרי בהם הוא המוגלובין. 

- ערכים תקינים: 38.8-46.4% בגברים; 35.4-44.4% בנשים. ערכים נמוכים מתאימים לאנמיה. ערכים גבוהים מתאימים לפוליציטמיה. לשני המצבים יתכנו סיבות רבות.

המטוקריט (Hematocrit): ערך זה ברוב המקרים נמצא בהתאמה ישירה להמוגלובין. הוא מתאר את החלק היחסי של תאי הדם האדומים מתוך נפח שאר הדם. 

MCV (Mean Corpuscular Volume): ערכים תקינים: 79-93.3 fL. כאשר יש ירידה ברמת ההמוגלובין (אנמיה), ערך זה יכול לכוון לסיבה לאנמיה. ערכים נמוכים יכולים להתאים לחסר ברזל (שיכול להיגרם מתזונה ענייה בברזל או מאובדן דם מוגבר) או טלסמיה. ערכים תקינים יכולים להתאים לאנמיה הנלווית למחלות כרוניות. ערכים גבוהים יכולים להתאים לחסר בוויטמין B12 או בחומצה פולית.

MCH (Mean Corpuscular Hemoglobin): ערכים תקינים: 26.7-31.9 pg/cell. פחות שימושי ב-MCV.

MHCH (Mean Corpuscular Hemoglobin Concentration): ערכים תקינים: 32-35.9 גר'/ד"ל. פחות שימושי מ-MCV. עולה רק במחלה אחת: Hereditary Spherocytosis. כמו כן גבוה באופן תקין בילודים.

RDW (Red Cell Distribution Width): ערכים תקינים: פחות מ-14.5%. עולה במצבים שונים דוגמת אנמיה מחסר ברזל.

Reticulocyte Count: מספר הרטיקולוציטים בדם. רטיקולוציטים הם תאי דם צעירים. כאשר מספר הרטיקולוציטים עולה הדבר מעיד על פעילות מוגברת של יצור תאי דם אדומים. 

מדד זה משמש להערכת האנמיה. על מנת לקבוע אם המדד תקין או לא יש צורך לחשב אינדקס רטיקולוציטים ע"פ רמת ההמוגלובין, מכיוון שבזמן אנמיה יצורם עולה באופן תקין.

תאי דם לבנים (Leukocytes, WBC)

מחולקים למספר קבוצות: נייטרופילים ולימפוציטים הם שני הסוגים העיקריים. היחס ביניהם משתנה בזמן זיהומים שונים. תאים לבנים נוספים בעלי חשיבות פחותה יותר הם אאוזינופילים, שרמתם עולה בזמן אלרגיות ובזיהום עם פרזיטים, מונוציטים ובאזופילים.

WBC – תאי דם לבנים: ערכים תקינים: 4-11. מוגבר בזמן זיהומים, מצבי דלקת שונים, לאחר נטילת סטרואידים ובסוגים מסויימים של סרטן. נמוך בזמן זיהומים או מצבי דיכוי חיסוני (כגון לאחר כימותרפיה). 

Neu – נייטרופילים. ערכים תקינים: חלק יחסי: 40-70%. מספר אבסולוטי: 1.5-8

LYM – לימפוציטים. ערכים תקינים: חלק יחסי: 20-50%. מספר אבסולוטי: 1.5-4.8

MONO – מונוציטים. ערכים תקינים: חלק יחסי: 0-13%. מספר אבסולוטי: 0.1-0.6 

EOS – אאוזינופילים. ערכים תקינים: חלק יחסי: 0-6%. מספר אבסולוטי: 1.5-4.8 

רמות הגבוהות מ-350 תאים/ממ"ק של אאוזינופילים בדם נקרא אאוזינופיליה.

BASO – באזופילים. ערכים תקינים: חלק יחסי: 0-2%

BANDS – תאים לבנים צעירים. ערכים תקינים: עד 5%

טסיות (Platelets, thrombocytes, PLT): הטסיות מסייעות במערכת הקרישה ומספר תקין חיוני למניעת דימום. מספרi עולה בזמן מצבי דלקת וסטרס ולפעמים גם ללא סיבה נראית לעין (Essential Thrombocytosis). מספרם יורד במצבים של הרס ע"י מערכת החיסון או בשל צריכה מוגברת עקב דימום. ערך תקין: 150-450.

 

המאמר נכתב על ידי ד"ר שי אופיר

 

רמת סיכון:

אין נתונים
רופאים בתחום
ד"ר אמיר שרעבי
ד"ר אמיר שרעבי ראומטולוגיה
ראומטולוג בכיר במרכז הרפואי רבין
ד"ר פרדי אביב
ד"ר פרדי אביב המטולוגיה
המטולוג בכיר במרפאה המטו-אונקולוגית בבית החולים איכילוב
ד"ר עודד שינברג
ד"ר עודד שינברג ראומטולוגיה
מומחה לראומטולוגיה ולרפואה פנימית
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות ותשובות

מאמרים בנושא ספירת דם

דברים שכדאי לדעת על בדיקות דם
דברים שכדאי לדעת על בדיקות דם
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד 22/10/2020

האם באמת חשוב לבצע בדיקות דם שגרתיות לפחות כל שנה, מה המטרה של בדיקות דם ולמה צריך לצום לפני? התשובות אלו ואחרות תו... לכתבה המלאה

מחלות של מח העצם: חידושים אחרונים בטיפול
מחלות של מח העצם: חידושים אחרונים בטיפול
ד"ר אדריאן מרסלו דואק מאת: ד"ר אדריאן מרסלו דואק 01/02/2022

מחלות מיאלופרוליפרטיביות הן קבוצת מחלות הפוגמות בתאי האב במח העצם וגורמות לשינויים בייצור תאי הדם השונים. פוליציטמי... לכתבה המלאה

שאלות מתוך פורום נפרולוגיה

בניהולו של פרופ' יוסף חביב
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו