דלג לתוכן

חתלתלת - פאנלויקופניה

חתלתלת היא מחלה הנגרמת על-ידי נגיף הדומה לנגיף הפרוו בכלבים. מלבד חתולים וחתולי בר שונים, גם בעלי חיים אחרים עלולים להיפגע מהנגיף (כגון דביבונים, חורפנים ועוד).
חתלתלת פוגעת בעיקר בגורים ובחתולים בחודשי חייהם הראשונים.

מאת: ד"ר תומר ויינגרם, מערכת איפופט
תאריך פרסום: 26/02/2013
2 דקות קריאה
חתלתלת היא מחלה הנגרמת על-ידי נגיף הדומה לנגיף הפרוו בכלבים. מלבד חתולים וחתולי בר שונים, גם בעלי חיים אחרים עלולים להיפגע מהנגיף (כגון דביבונים, חורפנים ועוד).
חתלתלת פוגעת בעיקר בגורים ובחתולים בחודשי חייהם הראשונים.

הנגיף פוגע בתאים המתחלקים מהר, דוגמת התאים העוטפים את המעי, ובנוסף תוקף תאים לימפוציטים (סוג של תאי דם לבנים) ואת התאים האחראיים ליצירה של תאי דם לבנים במח העצם. בשל כך, נפגעת מערכת החיסון של החתול החולה במחלה.

הדבקה
הנגיף מופרש בצואה ומדביק חתולים אחרים על-ידי בליעת חומר צואתי. תקופת הדגירה היא בין יומיים לעשרה ימים.
הנגיף יכול לעבור גם דרך השליה מהאם אל העוברים. אם ההדברה מתרחשת בשליש הראשון להיריון, ייגרם מוות של העוברים ותהיה ספיגה של העובר. אם ההדבקה היא בשלבים מאוחרים יותר או אפילו מיד לאחר ההמלטה, הנגיף יפגע במוח הקטן (צרבלום) של החתול. הפגיעה באיבר זה גורמת להליכה לא יציבה.

סימנים
כפי שנאמר, בפגיעה בהריון נפגע המוח הקטן, החשוב לתנועות מוטוריות. לכן, פגיעה זו גורמת להליכה לא יציבה (אטקסיה = 'הליכת שיכור').
בפגיעה בגורים צעירים המחלה קשה ועלולה להוביל למוות.
סימני המחלה הראשונים כוללים חולשה, חוסר תיאבון, אפתיה וחום. לאחר מכן, מתחילות הקאות ושלשולים (לעיתים דמיים).

אבחון
האבחון הראשוני מתבסס על הסימנים שתוארו, בעיקר בגורי חתולים צעירים שאינם מחוסנים.
אבחון ראשוני מתבסס על ביצוע ספירת דם, בה רואים כמות תאי דם לבנים נמוכה מאוד.
לאישור האבחנה, מבוצעת בדיקת צואה המזהה את הנגיף בצואה.

טיפול
הטיפול הוא תומך ולא מכוון כנגד הנגיף עצמו. הטיפול כולל:
• נוזלים לטיפול בהתייבשות הנגרמת כתוצאה מחוסר בשתייה, משלשולים והקאות.
• תוספי מלחים ואלקטרוליטים (האובדים כתוצאה מהקאות ושלשולים).
• תוספי סוכר – חשובים מאוד, מאחר שהחתול אינו אוכל וכגור, אין לו מאגרי אנרגיה.
• אנטיביוטיקה – בעיקר נגד זיהומים משניים הנגרמים כתוצאה מהפגיעה החיסונית של המחלה.
• תרופות נוספות כוללות משככי כאבים, מגני מערכת עיכול ונוגדי בחילות והקאות.

בשל חומרת המחלה והצורך בטיפול אינטנסיבי, ההמלצה היא לטפל בגורים אלו בבית חולים וטרינרי המציע אשפוז סביב השעון והשגחה מתמדת.

מניעה
מניעת חתלתלת יכולה להיעשות על-ידי חיסון מרובע (חיסון שגרתי הניתן לחתולים). חשוב לבודד גורים חולים למניעת העברה של המחלה לחתולים נוספים.

הנגיף הגורם למחלה נחשב עמיד ביותר בסביבה (יכול לשרוד שבועות ואף חודשים) וכן עמיד לחומרי חיטוי רבים, כגון אלכוהול. לכן, במקרה שהיה גור נגוע בבית, יש לבצע חיטוי טוב באקונומיקה ולזרוק את המצעים והציוד בו השתמש.
מאת: ד"ר תומר ויינגרם, מערכת איפופט

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר דני לוי
ד"ר דני לוי וטרינרים
ד"ר אסף גזית
ד"ר אסף גזית וטרינרים
ד"ר גלית לוין גיחון
ד"ר גלית לוין גיחון וטרינרים
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו