בדיקות רפואיות נפוצות

קיימים סוגים רבים של בדיקות רפואיות שונות ומגוונות. ישנן בדיקות שמבוצעות לגבי מחלה מסוימת או קבוצת מחלות שיש קשר ביניהן. בדיקות אחרות מבוצעות בתדירות גבוהה ומתאימות לסוגים רבים של בעיות ומחלות.

בדיקות מבוצעות מסיבות שונות ומגוונות, ביניהן:

• שיקוף
• אבחון בעיה, או מחלה
• הערכת חומרתה של הבעיה/מחלה, על מנת שניתן יהיה לתכנן טיפול מתאים.
• בדיקת תגובת החולה לטיפול.

לעתים בדיקה מסוימת משמשת למספר מטרות. בדיקת דם יכולה לגלות שרמת כדוריות הדם האדומות אצל הנבדק נמוכה מידי (אנמיה). את אותה בדיקה ניתן לבצע שוב לאחר טיפול, כדי לבדוק אם כמות כדוריות הדם חזרה למצב נורמאלי. לעתים ניתן לטפל בבעיה תוך כדי ביצוע בדיקת שיקוף, או בדיקת אבחון. למשל, בדיקת קולונוסקופיה (בדיקת חלקו הפנימי של המעי הגס, בעזרת צינורית גמישה שמאפשרת לראות את פנים המעי) מגלה גידולים (פוליפים), ניתן להסיר אותם עוד לפני שבדיקת הקולונוסקופיה מסתיימת.

סוגי בדיקות רפואיות

קיימים סוגים שונים של בדיקות רפואיות, אך הגבולות ביניהם לעתים קרובות מיטשטשים. לדוגמא, בדיקת אנדוסקופיה של הקיבה מאפשרת למבצע הבדיקה לראות את פנים הקיבה וגם לקחת דגימות לצורך בדיקתן במעבדה.

בדיקות רפואיות בדרך כלל משתייכות לאחת משש הקבוצות הבאות:

בדיקת נוזלי גוף: הנוזלים הנבדקים ביותר הם:

·          דם

·          שתן

·          הנוזל שנמצא סביב חוט השדרה והמוח (נוזל מוחי-שדרתי).

·          נוזל שנמצא בתוך מפרק (נוזל סינובי).

לעתים רחוקות יותר בודקים גם זעה, רוק ונוזל ממערכת העיכול (כמו למשל מיצי קיבה). לעתים הנוזלים הנבדקים קיימים רק במקרה שהנבדק סובל מבעיה מסוימת, כמו למשל כאשר מצטבר נוזל בבטן וגורם למיימת, או נוזל שמצטבר בחלל שבין שתי השכבות של קרום התא, המקיפות את הריאות ומרפדות את דופן בית החזה (צדר) וגורם לתפליט צדרי.

בדיקות הדמיה: בדיקות אלו מספקות תמונה של פנים בגוף – במלואו, או רק של חלק מסוים.
צילומי רנטגן פשוטים הם הסוג הנפוץ ביותר של בדיקות הדמיה. בנוסף, קיימות גם בדיקות אולטרסאונד, סריקה רדיו-איזוטופית (גרעינית), טומוגרפיה ממוחשבת (CT), הדמיה בתהודה מגנטית (MRI), טומוגרפיה על ידי פליטת פוזיטרון ואנגיוגרפיה.

אנדוסקופיה: אנדוסקופ (צינורית שניתן לראות באמצעותה), משמשת להתבוננות ישירה אל הצד הפנימי של איברים, או חללים בגוף. ברוב המקרים משתמשים באנדוסקופ גמיש, אולם יש מקרים בהם אנדוסקופ שאינו גמיש יעיל יותר. בקצה האנדוסקופ יש בדרך כלל פנס ומצלמה, כך שמבצע הבדיקה צופה בתמונה על גבי מסך טלוויזיה, במקום להסתכל ישירות דרך האנדוסקופ. לעתים קרובות מעבירים כלים דרה תעלה באנדוסקופ. אחד מסוגי הכלים משמש לחיתוך ולהסרה של דגימות רקמה.

לצורך ביצוע אנדוסקופיה, בדרך כלל מעבירים את הצינורות דרך פתח קיים בגוף, כמו למשל:

·          האף: לבדיקת הגרון (לרינוסקופיה).

·          הפה: לבדיקת הושט (אנדוסקופיה של הוושט), הקיבה (גסטרוסקופיה) והמעי הדק (אנדוסקופיה של דרכי העיכול העליונות).

·          פי הטבעת: לבדיקת המעי הגס, החלחולת (רקטום) ופי הטבעת (קולונסקופיה).

·          השופכה: לבדיקת שלפוחית השתן.

·          הנרתיק: לבדיקת הרחם (היסטרוסקופיה).

אולם לעתים יש ליצור פתח בגוף. חתך קטן מבוצע בעור ובשכבות הרקמה שמתחת לעור, באופן שמאפשר להכניס את האנדוסקופ אל תוך חלל בגוף. חתכים אלו מבוצעים במקרים בהם יש צורך להתבונן ב:

·          מפרקים (ארתרוסקופיה).

·          חלל הבטן (לפרוסקופיה).

·          החלל שנמצא בחזה בין שתי הריאות (מדיאסטינוסקופיה).

·          הריאות והקרום המקיף אותן (צדר).

מדידות של תפקודי הגוף: לעתים קרובות, בודקים את תפקודי הגוף באמצעות רישום וניתוח הפעילות של איברם רבים.
לדוגמא, הפעילות החשמלית של הלב נמדדת באמצעות בדיקת אלקטרו קרדיוגרפיה (ECG), הפעילות חשמלית של המוח נמדדת באמצעות בדיקת אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG). יכולת הריאות להחזיק אויר, להעביר את האויר פנימה והחוצה ולהחליף בין חמצן לפחמן דו חמצני, נמדדת באמצעות בדיקת תפקודי ריאה.

ביופסיה: מסירים דגימות של רקמה ובודקים אותן, בדרך כלל באמצעות מיקרוסקופ. לעתים קרובות הבדיקה מתמקדת במציאת תאים לא נורמאליים, שיכולים להעיד על דלקת, או על בעיה אחרת, כמו סרטן. הרקמות שנבדקות בדרך כלל הן: רקמות של העור, רקמות מהחזה, רקמות מהריאות, מהכבד, מהכליות ומהעצמות.

ניתוח חומר גנטי (בדיקות גנטיות): בדרך כלל בודקים תאים מהעור, מהדם, או ממח העצם. בודקים את התאים במטרה לגלות אם יש פגם בכרומוזומים, או בגנים (כולל DNA), או בשניהם גם יחד.
 
בדיקות רפואיות גנטיות מבצעים ב:

·          עוברים: כדי לבדוק אם הם לוקים בהפרעה גנטית.

·          ילדים ומבוגרים צעירים: על מנת לבדוק אם הם לוקים במחלה/בעיה, או אם הם נמצאים בסיכון לחלות במחלה.

·          מבוגרים: לעתים, על מנת לסייע בקביעת הסבירות של בני משפחה, כמו ילדים או נכדים, לפתח מחלה מסוימת.

סיכונים ותוצאות של בדיקות רפואיות

בכל בדיקה קיים סיכון מסוים. הסיכון יכול להיות האפשרות שהנבדק יפצע במהלך ביצוע הבדיקה, או הצורך בבדיקות המשך, במידה ותוצאות הבדיקה אינן תקינות. בדיקות ההמשך לעתים קרובות הן יקרות יותר, מסוכנות יותר, או שניהם גם יחד. 

הרופאים שוקלים את הסיכון שבביצוע הבדיקה, לעומת התועלת שבמידע שהיא תספק.

ערכים נורמאליים של בדיקות מבוטאים כטווח, המבוסס על הערכים הממוצעים בקרב אוכלוסיה בריאה. כלומר תוצאות הבדיקות של 95% מהאנשים הבריאים הן בטווח הערכים שנקבע. 

אולם ערכים מוצעים שונים מעט בין נשים לגברים ויכולים להשתנות גם בהתאם לגיל. בחלק מהבדיקות הערכים שונים בין המעבדות השונות. לכן כאשר הרופאים מקבלים תוצאות של בדיקות מעבדה, המעבדה מוסרת להם את הטווח הנורמאלי שלה.. אולם מאחר והתוצאות שונות מעט בין המעבדות, מומלץ להתייעץ עם הרופא לגבי משמעות תוצאות הבדיקות של כל נבדק ונבדק.