האם סתימות כספית מסוכנות?

למעלה מ-2 עשורים בהם נמצאים שחזורי האמלגם (”סתימות כסף") במרכזו של ויכוח רפואי, חברתי ותקשורתי באשר לסכנת החומר ולגיטימיות השימוש בו ברפואת שיניים, אז מה האמת מאחורי סתימות אמלגם?

למעשה, שחזורי האמלגם כלל לא עשויים כספית או כסף בלבד אלא תערובת מגוונות של מתכות ובהן גם נחושת, בדיל ואבץ בנוסף לכסף ולכספית.
בפועל נוכחות הכספית (יסוד מתכתי נוזלי) וסכנתה לבריאות הם הגורמים המוסכמים היחידים בנושא. יתר העובדות כגון רמת הדליפה של הכספית מהסתימה ומידת הספיגה הפוטנציאלית שלה בגוף, שנויות במחלוקת ארוכת שנים.

לכספית, במצבה היסודי, השפעות רעילות על מערכת העצבים, הריאות והכליות. סימני ההרעלה כוללים סימפטומים עצביים כמו תחושות נימול, צריבה וכאב, ויכולים להגיע למצבי כשל ריאתי וכלייתי. הכספית יכולה להיספג בגוף דרך עור ורקמות, אם כי שיטת החשיפה הנפוצה ביותר היא באכילת מזון מזוהם (בעיקר דגים ומאכלי ים) ובשאיפת אדי כספית מגורמים סביבתיים.

הגורמים והסימנים להרעלת כספית באים לידי ביטוי לאחר חשיפה במינון גבוה ולאורך פרק זמן משמעותי.
מאידך, הכספית המצויה בשימוש ברפואת שיניים ובשחזורי שיניים, מהווה חלק מתרכובת מתכתית שבה החומר קשור למתכות אחרות ואינו מצוי במצב הרעיל הפעיל שלו.
יחד עם זאת, מספר מחקרים שהתפרסמו בשנים האחרונות מצאו קשר סיבתי בין נוכחות שחזורי אמלגם ורמות כספית גבוהות יותר בגוף, בהשוואה לאנשים שבפיהם לא קיימים שחזורים אלו, אם כי הדעה הרווחת היא כי גם רמות אלה נמוכות מסף המסוכנות של החומר.

למרות הכל, לאמלגם יש יתרונות רבים ברפואת שיניים, שכן הוא ותיק ומוכר מזה שנים רבות ותכונותיו הכימיות והמכאניות מאפשרות את שחזור השן ברמה גבוהה. חוזקו הרב ונוחות השימוש בו מקנים לו עמידות לאורך שנים רבות ואחוז סיבוכים וכשלים נמוך ביותר. חומרים תחליפיים לאמלגם כגון קומפוזיטים דנטליים או יונומר זכוכיתי נכנסו לשימוש תדיר רק בשני העשורים האחרונים, הניסיון הקליני בהם עדיין מופחת יחסית לאמלגם ובחלק מהמצבים תכונותיהם נופלות בהשוואה אליו.

איך נחליט אם לעשות סתימת אמלגם?

ראשית, כדאי לשאול ולהתייעץ עם רופא שיניים טרם ביצוע השחזור. ייתכן כי מלכתחילה המצב מתאים לשחזור רק באחד החומרים.

כמו כן, במידה ובפה כבר קיימים שחזורי אמלגם, לא מומלץ להסירם ולהחליפם באחרים. בתהליך הפירוק, האמלגם מתחמם והכספית שבו עלולה להתאדות למצב גז אותו ניתן לשאוף והתהליך עצמו עלול להזיק יותר משנים ארוכות של שימוש בשחזור אמלגם בפה.

לסיכום, הדעות בקרב רופאי השיניים והרגולטורים בנושא עדיין מגוונות ושנויות במחלוקת. בניגוד לחלק מהשמועות בנושא, נכון להיום, האמלגם מוגדר כבטוח לשימוש במרבית מדינות העולם, ורק חלק ממדינות סקנדינביה אוסרות את השימוש בו לחלוטין או בקרב ילדים.

מחקרים בסיסיים וסטטיסטיקה בנושא ממשיכים להתבצע ולהתפרסם, כמו גם פיתוח ושכלול של חומרים תחליפיים על מנת שידמו בתכונותיהם לאמלגם. ההחלטה על השימוש באמלגם כחומר שחזור צריכה להתבצע על ידי רופא שיניים בשיתוף המטופל לאחר הסבר אודות היתרונות והחסרונות