גלקסו סמית קליין מפסיקה לפתח תרופות נוגדות דיכאון

חברת גלקסו סמית קליין (GSK) הודיעה שהיא מפסיקה לחקור ולפתח תרופות נוגדות דיכאון חדשות ושתתמקד בתרופות למחלות שעשויות להיות רווחיות יותר. זהו מהלך חסר תקדים, משום ש-GSK פיתחה חלק גדול מנוגדי הדיכאון הנמכרים ב-20 השנים האחרונות. רווחיה של חברת התרופות הענקית עלו ב-66% ברבעון האחרון. בשנים האחרונות מרבית רווחיה נבעו ממכירת התרופות נוגדות הדיכאון פקסיל וולביוטרין. תרופות אלו דומות בהרכבן לפרוזק. בזכותן גרפה GSK ביליוני דולרים במשך שנים רבות. אבל בעוד שב-2002 תרופות אלו היוו 14% מסך כל המכירות, ב-2009 נזקפו לזכותן רק 2.3% מסך כל המכירות. תרופות גנריות זולות הן שפגעו ברווחים. החברה מאמינה שהשקעה נוספת בשוק זה לא תהיה כדאית.

מנכ"ל GSK ייחס בציטוט בוול סטריט ג'ורנל את הפסקת המחקר והפיתוח בין השאר לסיכון הכלכלי הגבוה. מחקרים קליניים בתרופות נוגדות דיכאון הם היקרים ביותר מבין כל המחקרים בתחום הפרמצבטיקה והסיכון בהם הוא הגבוה ביותר. "בתרופות אנטי דיכאוניות אי אפשר לדעת אם תרופה מסוימת יעילה או לא לפני סיום המחקר משום ששיפור במצב החולים נמדד על ידי סקר מצב רוח סובייקטיבי ולא על ידי בדיקות דם או מדדים ביולוגים חד משמעיים", אמר. "בתקופה שבה חברות ביטוח ומשקיעים בתעשיית הבריאות רוצים לוודא שהשקעתם תהיה רווחית, זו תהיה שגיאה אסטרטגית להשקיע במחקר כזה. מאותה הסיבה מפסיקה החברה להשקיע במחקרים בתרופות נוגדות כאבים. מעתה והלאה נתמקד במחלות כמו אלצהיימר, פרקינסון, טרשת נפוצה ומחלות כרוניות נדירות אחרות".

יהודה קורן, דובר עמותת מגן לזכויות אנוש, אומר ששיפור במצב החולים (בדיכאון) נמדד על ידי סקר מצב רוח סובייקטיבי ולא על ידי בדיקות דם או מדדים ביולוגים חד משמעיים. סקר מצב רוח סובייקטיבי אינו מוכיח אם תרופה יעילה או לא. לראשונה בהיסטוריה הפסיכיאטרית יצרני התרופות עצמם מודים שאין שום הוכחה ליעילות תרופה נוגדת דיכאון, ושהם מסתמכים אך ורק על סקר מצב רוח סובייקטיבי. קורן טוען שאין שום דרך להוכיח אם תרופה נוגדת דיכאון יעילה, משום שאין בדיקות מעבדה מדויקות המוכיחות שלאדם יש מלכתחילה מחלת נפש או דיכאון. זאת בעוד שקיימים מדדים לקיום מחלות רפואיות, וכן בדיקות מעבדה היכולות לתת מדד אובייקטיבי לגבי יעילותה של התרופה.

טענות אלה מחוזקות על ידי שורה של ראיות והתבטאויות אחרות:

מחקר שפורסם ב JAMA (מגזין הארגון האמריקאי לרפואה) בינואר 2010 קבע שתרופות נוגדות דיכאון אינן יותר יעילות מפלצבו.

40% מהמחקרים על תרופות נוגדות דיכאון לא פורסמו כלל, משום שתוצאותיהם היו שליליות ולא הראו שום שיפור משמעותי.

הנשיא הקודם של ארגון הפסיכיאטריה האמריקאי (APA) סטיבן שרפסטין, אמר ש"אין שום בדיקת מעבדה המאשרת חוסר איזון כימי במוח".

עמיתו ב-APA מרק גראף, אמר לאולפני CBS שהתיאוריה של "חוסר איזון כימי" היא תוצר של תעשיית התרופות. במילים אחרות, זהו תכסיס שיווקי לתרופות פסיכיאטריות.

ג'ון סוואן, היסטוריון של ה- FDA, אמר, "על מנת להוכיח תרמית, המנהל חייב להראות שהיצרן ידע שהמוצר הוא חסר ערך, ודבר זה קשה במרבית המקרים".

ה-FDA קבע ש"תרופות צריכות לעבור בדיקות מחמירות של בטיחות, איכות, ויעילות לפני שהן יכולות להימכר". ברור שבמקרה של תרופות נוגדות דיכאון, אין בדיקות מחמירות הבודקות את יעילותן. כשחברת תרופות מודות במה שידענו כל הזמן - שיעילותן של תרופות נוגדות דיכאון או תרופות פסיכיאטריות אחרות היא סובייקטיבית לחלוטין ואינה מסתמכת על מדע, נשאלת השאלה איך ה- FDA ממשיך לאשר את התרופות הללו וטוען שהן "בטוחות ויעילות".

הנתונים מבוססים על מאמר בוול סטריט ג'ורנל מן ה-5 בפברואר 2010


[12/04/2010]