טיפול באסטרוגן אינו מגן מפני שיטיון וירידה ביכולת החשיבה
טיפול באסטרוגן אינו מגן מפני שיטיון וירידה ביכולת החשיבה
2 דקות קריאה
בעבר, מחקרים הראו כי טיפול הורמונלי חליפי עשוי לעזור לנשים לאחר
גיל המעבר הסובלות משיטיון (דמנציה).
מחקר רחב היקף שנערך בארה"ב בין 1995 ל 2004 בדק 7479 נשים בגילאי
65 עד 79. המחקר נחלק לשתי זרועות: בחלק אחד של המחקר המשתתפות
קיבלו אסטרוגנים בלבד או פלצבו, ובזרוע השניה ניתנו אסטרוגנים
בשילוב פרוגסטרון, או פלצבו.
ממצאים ראשונים ממחקר זה שפורסמו לאחרונה הראו כי אסטרוגנים בשילוב
פרוגסטרון מגבירים את הסיכון לשיטיון בנשים בגיל המעבר.
בדיווח האחרון, המתפרסם בגיליון של Journal of the American
Medical Association החוקרים ביקשו לדעת האם טיפול באסטרוגן בלבד
יכול להגן מפני שיטיון.
במחקר בו ניתנו אסטרוגנים בלבד, 47 נשים פיתחו שיטיון, מהן 28
נשים בקבוצה שטופלה באסטרוגנים, לעומת 19 נשים בקבוצת הפלצבו.
הבדלים אלו לא היה משמעותיים מבחינה סטטיסטית. כששילבו את הנתונים
משתי זרועות המחקר נמצא כי הסיכון לשיטיון היה גבוה פי 1.76 אצל
נשים שקיבלו אסטרוגנים לעומת נשים שקיבלו פלצבו.
בנוסף לכך, אצל 134 נשים בזרוע שטופלה באסטרוגנים בלבד אובחנה
ירידה ביכולת החשיבה, מהן 76 נשים בקבוצה שקיבלה אסטרוגנים, לעומת
58 נשים בקבוצת הפלצבו. גם כאן, ההבדלים לא היו משמעותיים מבחינה
סטטיסטית. כששילבו את הנתונים משתי זרועות המחקר נמצא כי הסיכון
לשיטיון היה גבוה פי 1.25 אצל נשים שקיבלו אסטרוגנים לעומת נשים
שקיבלו פלצבו.
כאשר בודקים את הסיכון לירידה ביכולת החשיבה או לשיטיון נראה כי
סיכון זה גבוה משמעותית (פי 1.38) אצל נשים שטופלו באסטרוגנים בלבד.
תוצאות אלו מחזקות ממצאים קודמים בדבר הסיכון בנטילת אסטרוגנים
בשילוב פרוגסטרון, ומרחיבות אותם גם לגבי נשים המקבלות אסטרוגן
בלבד. נראה כי אסטרוגן לבדו אינו מגן מפני שיטיון או מפני ירידה
קוגנטיבית, ואף עלול להגביר את הסיכון לשני המצבים יחד. זאת ועוד,
במחקר אחר המתפרסם באותו גיליון, נמצא כי אסטרוגן לבדו הביא לירידה
גדולה יותר בתפקוד הקוגנטיבי אצל נשים בגיל המעבר, לעומת פלצבו. כל
התוצאות מצביעות על כך ששימוש בטיפול הורמונלי חלופי למניעת שיטיון
או ירידה ביכולת החשיבה אינו מומלץ.
במחקרים אלו נעשה שימוש באסטרונים מצומדים ממקור של סוסות הרות.
החוקרים מציינים כי ייתכן ואסטרוגנים אלו מכילים מרכיבים המגבירים
את הסיכון לפגיעה קוגנטיבית, יחד עם זאת, כל עוד אין מחקרים אחרים
שמוכיחים אחרת, תוצאות המחקר יהיו נכונות לכל סוגי האסטרוגנים.
JAMA. 2004; 291:2947-58; 2959-68
https://jama.ama-assn.org/cgi/content/abstract/291/24/2947
https://jama.ama-assn.org/cgi/content/abstract/291/24/2959
[11/07/2004]
גיל המעבר הסובלות משיטיון (דמנציה).
מחקר רחב היקף שנערך בארה"ב בין 1995 ל 2004 בדק 7479 נשים בגילאי
65 עד 79. המחקר נחלק לשתי זרועות: בחלק אחד של המחקר המשתתפות
קיבלו אסטרוגנים בלבד או פלצבו, ובזרוע השניה ניתנו אסטרוגנים
בשילוב פרוגסטרון, או פלצבו.
ממצאים ראשונים ממחקר זה שפורסמו לאחרונה הראו כי אסטרוגנים בשילוב
פרוגסטרון מגבירים את הסיכון לשיטיון בנשים בגיל המעבר.
בדיווח האחרון, המתפרסם בגיליון של Journal of the American
Medical Association החוקרים ביקשו לדעת האם טיפול באסטרוגן בלבד
יכול להגן מפני שיטיון.
במחקר בו ניתנו אסטרוגנים בלבד, 47 נשים פיתחו שיטיון, מהן 28
נשים בקבוצה שטופלה באסטרוגנים, לעומת 19 נשים בקבוצת הפלצבו.
הבדלים אלו לא היה משמעותיים מבחינה סטטיסטית. כששילבו את הנתונים
משתי זרועות המחקר נמצא כי הסיכון לשיטיון היה גבוה פי 1.76 אצל
נשים שקיבלו אסטרוגנים לעומת נשים שקיבלו פלצבו.
בנוסף לכך, אצל 134 נשים בזרוע שטופלה באסטרוגנים בלבד אובחנה
ירידה ביכולת החשיבה, מהן 76 נשים בקבוצה שקיבלה אסטרוגנים, לעומת
58 נשים בקבוצת הפלצבו. גם כאן, ההבדלים לא היו משמעותיים מבחינה
סטטיסטית. כששילבו את הנתונים משתי זרועות המחקר נמצא כי הסיכון
לשיטיון היה גבוה פי 1.25 אצל נשים שקיבלו אסטרוגנים לעומת נשים
שקיבלו פלצבו.
כאשר בודקים את הסיכון לירידה ביכולת החשיבה או לשיטיון נראה כי
סיכון זה גבוה משמעותית (פי 1.38) אצל נשים שטופלו באסטרוגנים בלבד.
תוצאות אלו מחזקות ממצאים קודמים בדבר הסיכון בנטילת אסטרוגנים
בשילוב פרוגסטרון, ומרחיבות אותם גם לגבי נשים המקבלות אסטרוגן
בלבד. נראה כי אסטרוגן לבדו אינו מגן מפני שיטיון או מפני ירידה
קוגנטיבית, ואף עלול להגביר את הסיכון לשני המצבים יחד. זאת ועוד,
במחקר אחר המתפרסם באותו גיליון, נמצא כי אסטרוגן לבדו הביא לירידה
גדולה יותר בתפקוד הקוגנטיבי אצל נשים בגיל המעבר, לעומת פלצבו. כל
התוצאות מצביעות על כך ששימוש בטיפול הורמונלי חלופי למניעת שיטיון
או ירידה ביכולת החשיבה אינו מומלץ.
במחקרים אלו נעשה שימוש באסטרונים מצומדים ממקור של סוסות הרות.
החוקרים מציינים כי ייתכן ואסטרוגנים אלו מכילים מרכיבים המגבירים
את הסיכון לפגיעה קוגנטיבית, יחד עם זאת, כל עוד אין מחקרים אחרים
שמוכיחים אחרת, תוצאות המחקר יהיו נכונות לכל סוגי האסטרוגנים.
JAMA. 2004; 291:2947-58; 2959-68
https://jama.ama-assn.org/cgi/content/abstract/291/24/2947
https://jama.ama-assn.org/cgi/content/abstract/291/24/2959
[11/07/2004]
האם המאמר עניין אותך?
![דרך חדשה להתמודד עם חרדה](/get-image?f=articles/7617/&w=326&h=218&i=daf5b4c3-0dc1-79a6-851e-891fe6e70a04.jpg)
דרך חדשה להתמודד עם חרדה
מאת: מערכת אינפומד
18/06/2024
סובלים מחרדה? אתםן לא לבד. מאז ה-7 לאוקטובר כמעט מדינה שלמה סובלת מהפרעת חרדה בעוצמה זו או אחרת. הכירו את 333, הטכנ...
לכתבה המלאה
![הירקבות במיטה: תופעה חדשה ומטרידה](/get-image?f=articles/7614/&w=326&h=218&i=62a3d6ea-aec9-275d-a994-1692af6d0472.jpg)
הירקבות במיטה: תופעה חדשה ומטרידה
מאת: מערכת אינפומד
21/05/2024
גם המתבגר/ת שלכםן לא יצא/ה מהמיטה כל סוף השבוע? מסתבר שמדובר בלא פחות מטרנד שבני נוער מטפחים לאחרונה. למה הם עושים ...
לכתבה המלאה
![טיפולים משלימים לחרדה](/get-image?f=articles/7605/&w=326&h=218&i=6a6e93a1-5f06-651d-b90a-6236337ab724.jpg)
טיפולים משלימים לחרדה
מאת: מערכת אינפומד
27/12/2023
המודעות הגוברת להפרעת חרדה בשנים האחרונות העלתה את הביקוש גם לטיפולים משלימים לחרדה שאפשר לשלב לצד הטיפול הקונבנציו...
לכתבה המלאה
![ישראל חווה טראומה קולקטיבית](/get-image?f=articles/7598/&w=326&h=218&i=9804da67-c007-3126-0cfe-26855b224f82.jpg)
ישראל חווה טראומה קולקטיבית
מאת: מערכת אינפומד
13/11/2023
תכניסו את זה טוב טוב לראש – כולנו עוברים תקופה טראומתית בימים אלו. זה לא אומר שכולנו נפתח הפרעה נפשית או שהשגרה שלנ...
לכתבה המלאה
![תבכו, זה בריא](/get-image?f=articles/7596/&w=326&h=218&i=56dc6e19-253b-6f05-4a05-ad401082e439.jpg)
תבכו, זה בריא
מאת: מערכת אינפומד
07/11/2023
כמעט בכל בית בישראל זלגו לא מעט דמעות בחודש עצוב ומר זה. מסתבר שאיפוק של בכי עלול לפגוע בבריאותנו – הנפשית והגופנית...
לכתבה המלאה
![מישהו לסמוך עליו: דרך פסיכולוגית להתמודד עם המצב](/get-image?f=articles/7595/&w=326&h=218&i=70b9711f-e291-6be2-073e-7d2ebc298eeb.jpg)
מישהו לסמוך עליו: דרך פסיכולוגית להתמודד עם המצב
מאת: מערכת אינפומד
31/10/2023
מחקרים פסיכולוגים מראים שבשעות מלחמה ואי ודאות, אזרחים זקוקים להחזרת תחושת השליטה האישית כדי להקל על ההתמודדות עם ה...
לכתבה המלאה
![אפשר להקל על אדם עם פוסט טראומה](/get-image?f=articles/7592/&w=326&h=218&i=359ca0f7-cbee-696e-25b9-ee852c6bcbc7.jpg)
אפשר להקל על אדם עם פוסט טראומה
מאת: מערכת אינפומד
25/10/2023
המלחמה הזו לבטח הולידה כבר אנשים עם פוסט טראומה, ולצערנו הרב סביר להניח שאליהם יתווספו אנשים נוספים. כיצד תוכלו לעז...
לכתבה המלאה
![שתי מלחמות: זו שבעזה וזו שבראש](/get-image?f=articles/7590/&w=326&h=218&i=dcc14fb5-2459-c17e-700c-9bf8168d5a69.jpg)
שתי מלחמות: זו שבעזה וזו שבראש
מאת: מערכת אינפומד
23/10/2023
לצד המלחמה של החיילים בשטח, מתנהלת לוחמה פסיכולוגית ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת, אשר משפיעה על אזרחים רבים. למה ז...
לכתבה המלאה
![מתנדבים/ות בזמן המלחמה? מסתבר שזה בריא](/get-image?f=articles/7589/&w=326&h=218&i=f12af6ed-1980-c614-5267-29cacd202dd9.jpg)
מתנדבים/ות בזמן המלחמה? מסתבר שזה בריא
מאת: מערכת אינפומד
18/10/2023
ההתגייסות של העורף הישראלי בימים קשים אלו אינה מובנית מאליה כלל וכלל. מאידך, כשמבינים כמה תורמת ההתנדבות לנפש ולגוף...
לכתבה המלאה
![כך תוכלו להתמודד עם המצב הביטחוני טוב יותר](/get-image?f=articles/7585/&w=326&h=218&i=0ee459e7-4536-a96d-7fbe-728b2a76579d.jpg)
כך תוכלו להתמודד עם המצב הביטחוני טוב יותר
מאת: אינפומד בשיתוף ד"ר דני בלוצרקובסקי
15/10/2023
לשמור על שגרת חיים, לשלב פעילויות נעימות להורים ולילדים כאחד, לחלק משימות מתאימות לכל אחד ואחת מבני המשפחה ולהיות ב...
לכתבה המלאה