חרדה אצל ילדים - מתי מדובר בפחד סביר ומתי יש בעית חרדה?

מצבים של מתח ופחד קשים לכולנו, אבל כשצריך להתמודד עם חרדה של ילדים - זה עוד יותר קשה. בעוד אנו יכולים להסביר את המצב ולנתח אותו, עבורם זה יותר מסובך. אז מתי מדובר בחרדה של ממש ואיך בכל זאת אפשר לנסות ולהתמודד?

ההבדל בין חרדה לפחד

ילדים רבים מתמודדים עם פחדים כחלק מתהליך ההתפתחות הנורמטיבי: המפלצת מהספר נודדת לארון הבגדים, גנבים מעוניינים במיוחד בתכולת הבית ובישראל, מי כמונו יודע, יש גם כמה וכמה סיבות מציאותיות לפחד.
פחדים אלו נובעים מחוסר בשלותם הקוגניטיבית והרגשית של ילדים המקשה עליהם להבחין באופן ברור בין דמיון למציאות, אך מצביעה על התפתחות העולם הפנימי ועל רצונם הטבעי של ילדים להגן על עצמם. חשוב לזכור כי תגובות של פחד הן לא רק טבעיות אלא גם חיוניות, מאחר והן מהוות תגובה נורמלית לאיום, אשר מאפשרת לילדים להתמודד עם סכנה ממשית: כולנו רוצים שילדינו יפנימו עם הזמן שיש דברים שצריך לפחד מהם וילמדו להיזהר מהם כמו אש, אנשים זרים, כביש סואן ועוד.

חרדה, לעומת זאת, היא מצב בו מתעוררת תגובה של פחד לאירועים נייטרליים אשר אין בהם איום ממשי. כמובן, לא כל פחד לא הגיוני משמעו שהילד סובל מחרדה, אך מספר סימנים יכולים להצביע על מצב חרדה:

• חוויה סובייקטיבית של מצוקה: ילדים המתלוננים על פחדים באופן ישיר או מביעים אותם באופן עקיף - ילד המרבה לבכות ולהיצמד להורים באופן שאינו תואם את גילו, נראה מדוכא או עצבני, לא מרוכז מאחר והוא עסוק בדאגות תמידיות.

• פגיעה או צמצום התפקוד: ילדים הנמנעים מפעילויות ומצבים מסוימים מתוך חרדה, או מתנהגים באופן שלא תואם את גילם. למשל, חרדה יכולה להביא ילד להמנע ממקומות בהם עלולים להיות כלבים או לסרב ללכת לחברים מאחר ופרידה מההורים מעוררת חרדה.

• הפרעה לפעילות המשפחתית: כאשר פחדיו של הילד מכתיבים את ההתנהלות הביתית ופוגעים בפעילות המשפחתית הנורמטיבית, סביר להניח כי קיימת בעיית חרדה. למשל, מצב בו ההורים אינם יכולים לצאת לבילוי, מישהו חייב תמיד ללוות את הילד לשירותים או שהוא ישן עם ההורים בגיל מאוחר- יעיד בדרך כלל על בעיית חרדה.

חרדה- סוגים וגורמים

הפרעות חרדה הן שם כולל למגוון מצבים המאופיינים בחוויה של פחד מוגזם או בלתי רציונלי המביא למצוקה או פגיעה בתפקוד. בין הפרעות החרדה נכללות פוסט טראומה, פוביות, התקפי פאניקה, הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, חרדת פרידה, פוביית בית ספר ועוד.

הפרעות חרדה עשויות להתעורר על רקע מועדות גנטית מולדת ההופכת את המערכת הנוירו-כימית הקשורה במצבי פחד לרגישה יותר, על רקע אירועי חיים מלחיצים או טראומטיים או על בסיס למידה סביבתית.

למידה סביבתית מתייחסת למצב בו ילדים מזהים חרדה אצל ההורים, ובאופן טבעי מחקים ומאמצים אותה. ילדים רגישים מאוד לתגובותיהם והתנהגותם של הוריהם ומזהים גם רמזים לא מילוליים. כך, לדוגמא, ילד שמזהה את חוסר הנוחות של הוריו כאשר הוא מתרחק מהם או כאשר מתקרב כלב- עלול לפתח חרדת פרידה או פוביה מכלבים.

כמו כן, עבור חלק מהילדים סימפטומים של חרדה מהווים, באופן מודע או בלתי מודע, דרך יעילה להשגת תשומת לב ושליטה בהורים. גם להורים ישנו לא פעם תפקיד משמעותי ביצירת מצבי חרדה ו/או שימורם: הורים רבים לילדים הסובלים ממצבי חרדה מתקשים לדרוש מהילדים להתגבר על הפחד ולשוב לתפקוד נורמטיבי, מתוך רצון להרגיע את הילד ולא להקשות עליו.

לסיכום, האתגר הראשון הניצב בפני הורים לילדים מפחדים הוא ההבחנה בין פחד התפתחותי תואם-גיל לבין מצב חרדה, הפוגע בתפקודו ורווחתו הנפשית של הילד.

במידה ויש חשד לקיומה של בעיית חרדה, ניתן להשתמש במגוון טכניקות המאזנות בין תמיכה וחיזוק הילד לבין הכוונה להתגברות על הפחד וחזרה לתפקוד תקין. לקריאה נוספת על דרכים לסיוע לילדים במצב חרדה.