הפרייה חוץ גופית והקפאת עוברים

הפרייה חוץ גופית ושימור עוברים

ההכנה התרופתי לגירוי השחלות

על מנת ליעל את טיפולי הפרייה החוץ גופית ולשפר באופן משמעותי את סיכויי ההצלחה בעיקר בנשים המועמדות לשימור פוריות אנו משתדלים כיום להשיג מספר ביציות בשלות במהלך כל טיפול. באופן טבעי בגוף האשה מבשילה ביצית אחת בחודש. על מנת להשיג מספר ביציות במחזור אחד על האישה לקבל מספר תרופות.

ישנם שלוש קבוצות עיקריות של תרופות. הקבוצה הראשונה אלו תרופות שנועדו למנוע ביוץ עצמוני מוקדם של הביציות, כלומר מצב בו הביציות חורגות מהזקיקים בשחלה לפני מועד שאיבת הביציות. תרופות אלו קרויות גם תרופות "לדיכוי" מאחר והן "מדכאות" את הביוץ הטבעי.

ישנן תרופות שונות בקבוצה זו (דקפפטיל, סינרל, בוסרלין, צטרוטייד, אורגלוטרן,) אך לכולן אותה מטרה. בהתאם לפרוטוקולים הטיפוליים השונים התרופות ניתנות לפני שלב התחלת הגירוי- פרוטוקול ארוך, או בשילוב עם התרופות לגירוי השחלה- פרוטוקול קצר או אנטגוניסט.

הקבוצה השנייה של התרופות תפקידה לגרום לגירוי השחלות לשם גיוס זקיקים מרובים באותו החודש. במשפחה זו נמצאות התרופות פיוריגון , גונל-F המכילות FSH בלבד ומנוגון ומנופור , המכילות שילוב של גונדוטרופינים. הקבוצה השלישית של התרופות (אוביטרל, כוריגון) ניתנת על מנת להבטיח הבשלה סופית של הביציות ולקבוע את מועד הביוץ. שאיבת הביציות חייבת להתבצע תוך 36 שעות ממתן התרופה. לאחר מועד זה יתרחש ביוץ ולא ניתן יהיה למצוא ביציות בזקיקים.

שלב שאיבת הביציות

התהליך מתבצע בבית החולים תחת הרדמה כללית ברוב המקרים. בהנחיית מכשיר אולטרסאונד עם מתמר נרתיקי בדרך כלל מוחדרת מחט ארוכה דרך קיר הנרתיק דרך דופן השחלה לתוך הזקיקים (כיסי נוזל המכילים את הביציות). הנוזל והביציות נשאבים למבחנה. תהליך השאיבה אורך מספר דקות. בסיומו המטופלת נשארת להשגחה של מספר שעות לפני שחרורה לביתה. הביציות מועברות למעבדה שם בודקים את דרגת בשלותן תחת המיקרוסקופ, ומכינים אותן להפריה. מספר הביציות המתקבלות תלוי בתגובה השחלתית של האישה. יש לזכור כי לא כל זקיק מכיל ביצית.

שלב המעבדה: מכינים את הזרע בתהליך "השבחת זרע" והוא מוסף בריכוז מדוד לצלוחיות בהן נמצאות הביציות. הצלוחיות נשמרות באינקובטורים מיוחדים בהם קיימת שמירה קפדנית על תנאי הסביבה (טמפרטורה, לחות, הרכב הגזים). בלוח זמנים נתון נבדקות הביציות כדי להעריך האם התקיימה הפריה, וחלוקות נוספות של הביצית המופרית לקבלת עובר.

כאשר קיימת בעיה באיכות הזרע מבצעים מיקרומניפולציה מסוג ICSI, פעולה בה באמצעות מיקרוסקופ, מוזרק תא זרע בודד ישירות לתוך הביצית. שיטה זו, מבטיחה שיעור הפריות גבוה גם במקרים בהם קיימים בזרמה רק תאי זרע בודדים. למחרת יום השאיבה בודקים במעבדה כמה מהביציות הופרו על פי זיהוי הופעת שני גרעינונים בביצית. בתהליך IVF רגיל הביצית המופרית נחלקת לשני תאים, הממשיכים להתחלק לתאים נוספים. ביום השלישי או השני לאחר הפרייה חוץ גופית מתבצעת החזרת עוברים לרחם.

בשמירת פוריות מתבצעת הקפאה של כל העוברים. במחזור הפרייה חוץ גופית IVF)) רגיל מקפיאים את העוברים העודפים לשימוש עתידי בעיקר לאור ההנחיות להימנע מהריון מרובה עוברים.

הקפאת עוברים

תהליך הקפאה של מבוצע ע"י מכשיר מיוחד, מבוקר מחשב, המוריד את הטמפרטורה באופן הדרגתי, עד לטמפרטורה של 196- מעלות צלסיוס. 

בתנאים אלו העוברים יכולים להישמר שנים רבות. יכולתם ליצור הריון אינה נפגעת לאורך זמן, כך שעוברים שהיו קפואים לחודש או לשנים רבות הם בעלי יכולת דומה ליצירת הריון. בנשים שעברו שימור פוריות דווח על הריונות שהושגו לאחר שהעוברים שהו בהקפאה למעלה מ- 12 שנים.