עוברים או ביציות: מה כדאי להקפיא במסגרת הליך לשימור פריון?

העלייה בגיל הנישואין וכן גם בגיל בו נשים מעוניינות להקים משפחה, הובילה את עולם הרפואה לחפש אחר פתרונות שונים שיאפשרו לנשים לדחות את גיל הפריון ולהרות בשלבים מאוחרים יותר. 

שימור פריון הוא הליך רפואי הכולל הקפאה של ביציות או עוברים לשם שימוש עתידי. למי מיועד הליך שימור פריון, האם עדיף להקפיא ביציות או עוברים וכיצד מתבצע הליך שאיבת הביציות? אספנו עבורך את התשובות.

By Chinnapong |  Shutterstock

למי מיועד הליך שימור פריון?

מעבר לגיל, שימור פריון יתבצע לעיתים גם מסיבות רפואיות. למשל, נשים שעוברות טיפול רפואי שעלול לסכן את הפוריות, נשים הסובלות ממחלות שונות שיכולות לערב פגיעה בפוריות ועוד. במקרים אלה, שימור הפריון מהווה מעין צעד מקדים למצבים בהם הפריון עלול להיפגע. 

מה ההבדל בין הקפאת ביציות לבין הקפאת עוברים ומהם היתרונות והחסרונות בכל אחד מההליכים?

הקפאת עוברים כוללת שאיבה של הביציות מהאישה והפרייתן עם זרע של בן הזוג או עם זרע מתורם בתנאי מעבדה. העוברים שהופרו מוקפאים לשם שימוש עתידי. היתרון המרכזי בהקפאת עוברים הוא סיכוי גבוה יותר להשגת הריון. אולם, עבור נשים שאינן נמצאות בזוגיות, חלופה זו אינה מאפשרת השגת עובר המורכב מזרעו של בן הזוג העתידי. עקרונית ניתן גם לשלב הקפאת ביציות והקפאת עוברים.

חשוב לציין כי ההחלטה מתבצעת בשיתוף ובהכוונת הרופא המומחה, אך היא נתונה לשיקול המטופלת. למעשה, טרם תחילת הטפול יתבצע דיון עם הרופא המטפל כדי להחליט על החלופה המתאימה ביותר למטופלת. 

איך מתבצע הליך הקפאת הביציות?

הליך השאיבה עצמו מתבצע תחת הרדמה כללית ואורך 10-15 דקות. בסיומו, המטופלת תישאר בהשגחה למשך מספר שעות ולאחר מכן תשוחרר לביתה. יתכנו כאבי בטן קלים לאחר השאיבה אשר יחלפו בדר“כ תוך יום-יומיים. סיבוכים משמעותיים, כגון דימום, זיהום או תסביב שחלתי נדירים. 

בישראל שימור פריון מסיבה שאינה רפואית מותר לנשים בטווח הגילאים 30-41. ככל שהביציות נשאבות ומוקפאות בגיל מוקדם יותר, כך הסיכוי להשגת הריון גבוה יותר. יש לזכור כי לא מדובר בתהליך המוביל בודאות מוחלטת להצלחה ולכן יש להתייחס אליו במשנה זהירות ולנסות ולהיכנס להריון בגיל מוקדם ככל הניתן.