הפריה חוץ גופית- הקפאת עוברים וביציות למטרות שימור פוריות

מאגר ביציות ופוריות

עם הלידה קיימים בשחלות מספר רב של ביציות המהוות את "מאגר הביציות" שישמש את האשה למשך חייה. עם השנים הביציות נהרסות, מאחר ואין ייצור של ביציות חדשות המאגר מתרוקן בתלות בגיל- ככל שגיל האשה עולה מספר הביציות יורד. מגיל 35 ואילך חלה האצה בקצב העלמות הביציות וכאשר המאגר מתרוקן הוסת נפסק בסביבות גיל 51. עוד שנים קודם לכן היכולת להרות יורדת באופן משמעותי. בכל גיל נתון מספר הביציות הקיים מהווה את "הרזרווה השחלתית". 

נתון זה מייצג את סך הביציות הקיימות ברגע נתון שמאפשרות להפיק ביציות איכותיות ובשלות המאפשרות הריון כעת וישמשו את האשה בעתיד. רזרבה שחלתית תקינה, מציינת לרוב פוטנציאל הפריה גבוה, ותגובתיות טובה של השחלות (מספר ביציות גבוה במחזור טיפול). 

רזרבה שחלתית נמוכה, עשויה להצביע על פוטנציאל הפריה נמוך, תגובתיות נמוכה של השחלות ועל קירבה להפסקת הוסת. נשים אלו עלולות להיתקל בקושי להרות באופן ספונטני, ואף נוטות להגיב לטיפולי פריון באופן ירוד. כאמור, שכיחות רזרבה שחלתית נמוכה עולה עם גיל האישה ונפוצה יותר בקרב נשים שגילן מתקרב ל- 40 שנה. 

ישנן נשים אצלן הרזרווה נמוכה בגיל צעיר אף יותר בגלל נתונים טבעיים או בגלל סיבות רפואיות הפוגעות במאגר הביציות כמו: ניתוחים בשחלות, או בחצוצרות, אנדומטריוזיס או טיפולים כימותראפיים וטיפולי קרינה.

בדיקת רזרווה שחלתית

מקובל לבדוק רזרבה שחלתית לפני טיפולי פריון, לרבות הפריה חוץ גופית ומיקרומניפולציה, לאחר ניתוחי שחלה ולאחר טיפולים רפואיים שפוגעים במאגר הביציות. הדרכים המקובלות הן:

·         פרופיל הורמונלי ביום 2-4 למחזור הוסת. בודקים רמות הורמונים FSH ו LH וכן רמות E2. רמות הורמון FSH גבוהות מצביעות על רזרווה שחלתית ירודה.

·         בדיקת רמות ההורמון AMH הינה המדוייקת ביותר, נעשית בכל שלב של המחזור גם תוך כדי נטילת גלולות וגם בילדות. הורמון זה מייצג את הזקיקים הקטנים בשחלה המהווים את הרזרווה השחלתית.

·         בדיקה באמצעות אולטראסאונד – בבדיקה זו, מתבצעת ספירה של הזקיקים הקטנים הבלתי בשלים ((AFC- antral follicle count מספר נמוך של זקיקים מעיד על רזרווה שחלתית ירודה.

·         בדיקת תגובת השחלות לגירוי שחלתי ולטיפולי פוריות קודמים. תגובה נמוכה מעידה על רזרווה שחלתית ירודה.

שימור פוריות מבוצע כיום באופן רוטיני בנשים שפוריותן עלולה להיפגע עקב טיפולים רפואיים או בשל מחלות. בשנים האחרונות הועלה נושא שימור פוריות בשל סיבות הקשורות בגיל האשה. הסיבות לכך הן חברתיות וטכנולוגיות. כיום נשים רבות, בעיקר בעולם המערבי נוטות לדחות את גיל הילודה והקמת המשפחה אם בגלל נשואים בגיל מאוחר או בגלל קריירה מקצועית. 

דחייה זו מתנגשת עם הנתונים הביולוגיים של שנות הפוריות כך שנשים רבות עלולות למצוא שכאשר ירצו ללדת יהיו בגבול או מעבר לשנות הפריון. מכאן בא הצורך לשימור פוריות. מבחינה טכנולוגית התפתחו מספר שיטות לשימור פוריות אשר בשנים האחרונות הוכיחו שעורי הצלחה טובים כאלה שניתן להשתמש בהם לשימור פוריות.