סכיזופרניה - נכון או לא נכון?

בניגוד למחלות אחרות המעוררות לרוב רחמים כלפי החולה, מחלת הסכיזופרניה מעוררת פחד מפני החולים בה ורתיעה ממראם. האנשים החולים במחלה אכן מועדים יותר לפורענות מהאנשים שאינם חולים בה, מכיוון שהם פועלים לפי העולם הרגשי שלהם ולא מפעילים את ה'צנזורה' הפנימית, כפי שכל אחד מאיתנו עושה ביום יום.

עם זאת, אנשים המתמודדים עם סכיזופרניה סובלים מחוסר חשק, חוסר מוטיבציה, חוסר אנרגיה ושפה דלילה, ולכן הם בדרך כלל פחות מסוכנים מכל אדם רגיל בעל מרץ ואנרגיות מתפרצות. למרות זאת, בעזרת טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי, פסיכולוגי והתנהגותי משתפרת משמעותית יכולתו של החולה להתמודד עם מצבו וכן יורדים הסיכויים לחוות התפרצויות סכיזופרניות.

התאבדות הינה גורם התמותה העיקרי בקרב סכיזופרנים – לא נכון 

אף על פי שמחשבות אובדניות וניסיונות אובדנות מופיעים בקרב אחוז גבוה מהסובלים מסכיזופרניה, התאבדות אינה גורם התמותה העיקרי  של הסובלים מסכיזופרניה, אלא ריבויים של בעיות גופניות אחרות. חלק מהתרופות אותם צורכים חולי הסכיזופרניה גורמות לתופעות לוואי כדוגמת עלייה בלחץ הדם, סוכרת ובעיות לבביות. סיבוכים ממחלות אלה הם הגורם העיקרי למוות בקרב חולים אלו.

קל לזהות חולי סכיזופרניה לפי המראה המוזנח וההתנהגות המוזרה שלהם – לא נכון

מרבית החולים הסובלים מסכיזופרניה מתפקדים ונראים כאחד האדם. הם מדברים לעניין, יוצרים קשרים חברתיים ובין אישיים ולוקחים חלק במעגל העבודה. היכולות לעשות זאת נובעת מהתרופות והטיפול המסור שהם מקבלים. יחד עם זאת, חולים שאינם מקבלים טיפול תרופתי, או שהטיפול אותו הם מקבלים אינו מתאים להם, אכן נראים ומתנהלים באופן קצת שונה מהמקובל בקרב החברה הכללית.

חולה סכיזופרניה שלוקח תרופות לא יכול לתפקד כרגיל בחברה – לא נכון 

דווקא מי שלוקחים תרופות נהנים מתפקוד חברתי תקין באופן יחסי. הטיפול התרופתי מסייע בשני תחומים מרכזיים: ראשית הטיפול מסייע במיתון המחשבות הלא הגיוניות ושמיעת הקולות ושנית, הטיפול מסייע בסימנים של חוסר מוטיבציה, דלות תוכן שפתי ואוצר מילים וחוסר חשק או כח ליזום. תרופה המתאימה למטופל עוזרת לו להשתלב בחיי החברה.

שילוב בין סכיזופרניה לסמים עלול להיות הרסני – נכון

סמים, גם כאלה הנחשבים ל'קלים' ובמיוחד כאלה הנחשבים ל'קשים', מעודדים התקפים פסיכוטיים באופן כללי, ולכן כשאדם משתמש בסמים הסיכוי שלו לפתח סכיזופרניה גדול יותר. סמים אף נתפסים כ'פתרון' לסכיזופרניה בקרב אנשים רבים. ישנם אנשים שחשים את השינוי באופיים אך לא מעוניינים לגשת לרופא או איש מקצוע על מנת לקבל טיפול, וכתחליף לכך משתמשים בסמים. התנהגות זו רק מחמירה את המצב. 

חולים בסכיזופרניה לרוב חיים פחות שנים – נכון

חולים הסובלים ממחלת נפש חיים עד 25 שנה פחות מהאוכלוסייה הכללית. הגורם המוביל לתמותה בקרב קבוצה זו הינו מחלות קרדיו-וסקולריות; מחלות הקשורות למערכת כלי הדם והלב. מעקב על ידי הרופא והתאמת התרופה למטופל יכולים גם למנוע סיבוכים אלה.

סכיזופרניה זו מחלה גנטית – נכון בחלקו

יש סבירות גבוהה לסכיזופרניה בקרב בני משפחה. לגורם הגנטי יש משקל נכבד. עם זאת, הוא אינו הגורם היחיד. על פי התיאוריה המובילה כיום, סכיזופרניה הינה תוצאה של נטייה גנטית בשילוב חשיפות סביבתיות.

סכיזופרניה גורמת לנתק בין הרגש להיגיון – נכון

בקרב חולי סכיזופרניה קיים נתק בין הרגש להיגיון. נתק זה גורם להחצנת מחשבות שאנשים בריאים היו שומרים בתוכם (מעין 'צנזורה פנימית' שקיימת בקרב כל אדם נורמטיבי). הנתק שבין הרגש וההיגיון גורם למחשבות שאינם הגיוניות לאדם נורמטיבי להראות לסובלים מסכיזופרניה כהגיוניות לחלוטין. למשל, מחשבה כמו "נחתו יצורים ירוקים מהחלל החיצון", שבקרב רוב בני האדם נשארת בעולם הפנימי, מקבלת ביטוי חיצוני בקרב החולים בסכיזופרניה.

סכיזופרניה שכיחה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים – לא נכון

בישראל חיים כיום כ-70 אלף חולים המאובחנים במחלה (ההערכות מדברות על 1% מכלל אוכלוסיית העולם הלוקים במחלה, כ-2,500 צעירים בגילאי 18-30 מתאשפזים מדי שנה). אנשים אלה אינם מסוגלים לנהל חיים שגרתיים, ומרביתם נאלצים להתאשפז במוסדות טיפוליים שונים המתמחים במתן טיפול בהפרעות שמקורן בנפש. למרות שלעיתים נדמה לנו כי גברים חולים יותר במחלה זו, הדבר אינו נכון, והמחלה נפוצה באותה מידה בקרב שני המינים.