השתלת שיניים: כל מה שצריך לדעת על טיפול הרמת סינוס

שתל דנטלי הוא תחליף לשורש השן, שעשוי לרוב מטיטניום. יש לו תבריג חיצוני המתחבר לעצם ותבריג פנימי שאליו מחברים את חלקי השיקום. השתל דומה בעצם ל"דיבל" שמתקינים בקיר לאחר קידוח ושאליו מחברים בורג, והוא יוצר בסיס יציב ואיתן לשיניים החדשות שייבנו עליו.

קראו עוד: 10 דברים שחשוב לדעת לפני שעוברים השתלת שיניים

כדי שהשתל ייקלט בתוך העצם, יש צורך בכמות עצם שתתמוך בשתל לכל אורכו. מרבית היצרנים מייצרים שתלים דנטליים באורך שבין 16-10 מ"מ, כך שעומק של עשרה מ"מ אל תוך העצם הוא התנאי המינימלי לביצוע השתלת שיניים עם שתל רגיל.

אך מה קורה אם יש צורך בהשתלת שיניים בחלק האחורי של הלסת העליונה וגובה העצם אינו מספיק? דמיינו מה קורה כשמחדירים בורג לדופן העשוי מעץ - אבל הבורג ארוך מעובי העץ. הבורג פשוט ייצא מהצד השני. זה מה שיקרה אם ננסה להכניס שתל דנטלי כאשר העצם לא עמוקה מספיק, אבל במקרה הזה מדובר בפה שלנו ולא בחתיכת עץ.

מה עושים? נכנסים אל חלל העצם שבו שוכן הסינוס (חלל אוויר שנמצא מעל העצם בחלק האחורי שבלסת העליונה) ומוסיפים עצם גרגרית אשר עם הזמן הופכת לעצם חדשה שמעבה את העצם הקיימת ומאפשרת התקנה של השתלים הדנטליים. פעולה כירורגית זו נקראת הרמת סינוס, וישנם כמה סוגים שלה: 

- הרמת סינוס פתוחה.

- הרמת סינוס סגורה.

- הרמת סינוס באמצעות בלון.

איך מתבצעת הרמת סינוס?

לפני שמתחילים בהליך הרמת סינוס, ולמעשה לפני ביצוע של השתלה דנטלית מכל סוג, יש לבצע הדמיית CT. ה-CT מאפשר מבט תלת-מימדי של הלסת, שבאמצעותו אפשר לבדוק מהו רוחב העצם ומה המבנה המדויק שלה, וכן לאבחן את המיקום של הסינוסים ושל חלל האף בלסת העליונה. דבר זה מונע פגיעה בהם במהלך ההשתלה. בנוסף, ידע מוקדם לגבי רוחב וגובה העצם מאפשר לרופא לקבוע מהו השתל המתאים לכל מטופל.

בטיפול הרמת סינוס מפשילים את החניכיים ופותחים "חלון". מרימים בעדינות את הקרום המצוי על רצפת הסינוס וממלאים את החלל שנוצר תחתיו בגרגירי עצם כתושה. לאחר תשעה חודשים מוחלפת   העצם הגרגרית בעצם טבעית, שהגוף שלנו מייצר במקומה. 

קראו עוד: המדריך המלא: כל מה שצריך לדעת על השתלת שיניים ביום אחד

ישנם מספר מקורות של חומרים לתוספת העצם:

עצם עצמית: מחלק אחר בגוף המטופל.

עצם ממקור אדם: אשר עוברת עיבוד, כך שנותר רק המרכיב של מינרל העצם.

עצם ממקור פרה: אשר עוברת עיבוד כך שנותר רק המרכיב של מינרל העצם. 

עצם סינטטית: אותה מייצרים במעבדה.

יש להמתין כשלושה עד תשעה חודשים עד להיווצרות עצם יציבה (תלוי בגודל הרמת הסינוס). ניתן להשתיל את השתלים בשלב הרמת הסינוס (במידה ויש מספיק עצם קיימת לקיבוע השתלים) או להמתין כשישה חודשים ואז להתקין את השתלים אל תוך העצם שנבנית בסינוס.

מהם ההבדלים בין הסוגים השונים של הרמת סינוס?

הרמת סינוס פתוחה

הרמת סינוס פתוחה מבוצעת כאשר עובי העצם בין פני שטח עצם הלסת לבין רצפת הסינוס קטן משישה מ"מ. בתהליך זה פותחים חלון מהצד, מרימים את הרירית (הקרום שמצפה את הסינוס) וממלאים בעצם כתושה. החלפת העצם הכתושה בעצם טבעית נעשית לאחר כשישה עד תשעה חודשים, וניתן לבצע את השתלת השתלים דנטאליים כבר בשלב ביצוע הרמת הסינוס (במידה ויש מספיק עצם לייצוב ראשוני של השתלים) או בשלב השני, לאחר שישה עד תשעה חודשים. השיטה אינה מוגבלת בנפח העצם, אולם לאור הפתיחה מן הצד ייתכן וזמן הריפוי יהיה ארוך יותר.

הרמת סינוס סגורה

הרמת סינוס סגורה מבוצעת במקרים שבהם עובי העצם גדול משישה מ"מ. בתהליך זה מכינים את הקדח שישמש להתקנת השתל, מגיעים אל רצפת הסינוס, מרימים בעדינות את רירית הסינוס, דוחסים עצם גרגרית ומיד לאחר מכן מחדירים את השתל. בשל הקושי והסכנה בקריעת הרירית השיטה מוגבלת לתוספת של כשניים-שלושה מ"מ בלבד.

הרמת סינוס באמצעות בלון (Minimal invasive)

הרמת סינוס באמצעות בלון היא שדרוג של הרמת סינוס סגורה. במקרה כזה ניתן להוסיף עצם מרובה (בדומה להרמת סינוס פתוחה). במהלך טיפול זה יוצרים גישה אל חלל הסינוס (בדומה להרמת סינוס סגורה), ולאחר מכן מחדירים בלון קטן בין רירית הסינוס לבין העצם. ניפוח הבלון גורם להפרדת הרירית בצורה מבוקרת ומאפשר התקנת שתלים גם במקרים שבהם עובי העצם קטן משישה מ"מ. בנוסף, הרמת הסינוס באמצעות בלון עשויה לקצר את משך הניתוח ואף להקטין את הסיכון לסיבוכים. קיימת שיטה דומה, הנעשית על ידי שימוש בשתלים מיוחדים אשר דרכם ניתן ליצר לחץ הידרוסטאטי שמרים את הרירית ובהמשך דרך השתלים הללו מחדירים עצם.

מהו תהליך ההחלמה מטיפול הרמת סינוס?

כל ההליכים בטיפול להרמת סינוס מבוצעים בהרדמה מקומית - ממש כמו בסתימה פשוטה, ונמשכים בין חצי שעה לשעה וחצי, ולכן מיד לאחר הניתוח אפשר למעשה להמשיך בשגרת החיים. ההוראות לאחר הטיפול הינן כמו כל פרוצדורה כירורגית בפה - הימנעות מפעילות פיזית מאומצת במשך 24 שעות, הימנעות ממזון חם או קשה במשך 24 שעות ובנוסף מומלץ  להימנע מטיסות או מצלילות במהלך שלושה שבועות לאחר הניתוח. 

תופעות הלוואי האפשריות לאחר הניתוח הן נפיחות מקומית ו/או כאב ושטף דם קל באיזור הניתוח. בין התרופות הניתנות למטופל לאחר הטיפול: אנטיביוטיקה למניעת זיהום, סטרואידים למניעת נפיחות, כדורים נגד כאבים, קומפרסים קרים, שטיפות חיטוי, טיפות אף וכדומה. הסרת התפרים מתבצעת לאחר שבועיים.

ומה לגבי אחוזי ההצלחה של הטיפול?

על פי מרבית המאמרים בספרות, אחוזי ההצלחה להליך זה נעים בין 90 ל-100%. הרמת סינוס היא שיטה ידועה ומקובלת, והשימוש בה מאפשר למטופל להחליף את השיניים התותבות בשיניים קבועות וליהנות מאיכות חיים טובה יותר.