מתי התקף לב או אירוע מוחי יוגדרו כתאונת עבודה?

בתי משפט בערכאות השונות הכירו באחריות המעסיקים לנזק שנגרם לעובדיהם, בין אם המדובר בנזק פיזי או בנזק נפשי, במקרים בהם התרחשה סטייה מרמת הזהירות הנדרשת ממעסיק סביר. כתוצאה מכך הוכרה החובה לפצות עובדים בשל תסמונת פוסט טראומטית, אירוע מוחי או אירוע לבבי, שנגרמה להם לאחר שנחשפו להתפרצות של אלימות ותוקפנות מילולית במקום העבודה, באירועים קיצוניים וחריגים. בדרך כלל מתח מתמשך לא מוכר כגורם לכך, אלא רק אירוע חריג שאירע באותו יום או בסמוך לקרות הנזק.

באיזה תנאים יוכרו אירוע מוחי או התקף לב כתאונת עבודה?

התקף לב ואירוע מוחי יכולים להיות מוכרים כתאונת עבודה, אך ההכרה בהם לרוב תהיה קשה להוכחה מאחר והדבר מצריך, בין היתר, הצגת חוות דעת של מומחים, שמטרתן לבסס את הקשר הסיבתי הרפואי לאירוע הפגיעה, בין אם הוא לבבי או חס וחלילה מוחי.

על פי הפסיקה "הדרך היחידה להכיר באירוע מוחי כבתאונת עבודה היא לפי תורת ה'טריגר', היינו האירוע החריג הגורם להופעת האירוע המוחי. אירוע מוחי אינו בבחינת 'תאונה' במשמעה הרגיל בתחום הפגיעות בעבודה. האירוע המוחי עצמו הוא 'התאונה', וניתן לקשרו לעבודת המבוטח רק אם הוכחה התרחשות של 'טריגר' בעבודה שגרם להופעת האירוע המוחי. ויכוח סוער יכול שיעלה כדי 'טריגר' כאמור". 

למה התכוון בית המשפט? לכך שהוא בוחן בתיק המובא לפניו אם התקיים אותו "טריגר", אותו אירוע חריג בחיי התובע בסמוך לזמן בו התרחש האירוע המוחי. סמיכות זמנים זו נדרשת לאור ההלכה שגובשה על ידי בית הדין, בהסתמך על חוות דעת רפואיות שקיבל, לפיה רק אם האירוע המוחי מתרחש בסמוך לזמן בו התרחש האירוע החריג בעבודה, בטווח של פחות משבוע ימים ביניהם, אז ניתן יהיה לקבוע כי התקיים קשר סיבתי בין השניים. חשוב להדגיש כי מתח נפשי מתמשך במקום העבודה לא יכול להיחשב כמי שהוביל למקרה של שבץ מוחי או התקף לב, בהתאם לפסיקה.

התקפי לב הם תופעה שכיחה בתובענות לתאונות עבודה. הפסיקה והחקיקה בנושא חשוב זה עברו תהפוכות רבות עם מבחנים שונים, שמטרתם לקבוע מהם המקרים שנופלים תחת ההכרה של אירועי תאונת העבודה. כיום ההלכה היא שיש להוכיח "מאמץ מיוחד", כלומר כזה שיצביע על מאמץ בלתי רגיל או התרגשות מיוחדת. 

המבחנים שיערוך הביטוח הלאומי על מנת להכיר בהתקף לב כבתאונת עבודה יחילו נקודות כמו עד כמה חריגים היו אירועים שקדמו לאירוע התקף הלב ומה מידת השפעתם על קרות האירוע, ביחס לגורמים אחרים אצל אותו אדם. זהו המבחן המשלב, מבחן עובדתי, משפטי ורפואי. 

מקרה מיוחד, שניתן לראות בו דוגמה, ארע לעובד שעבר ניתוח מעקפים והציג למעסיקו חופשת מחלה של 21 ימים. המעביד דרש שייבדק אצל רופא אחר, וזה קבע שיחזור בתום שישה ימי מנוחה. כתוצאה מכך שב העובד לעבודתו, אך כעבור שבוע לקה באירוע לבבי נוסף בשמן שטיפס במדרגות במקום העבודה. מקרה זה הוכר כ"אירוע חריג", מאחר והעובד היה במצב רפואי נחות לעומת מצבו הרגיל בחיי היום יום. 

ישנם מקרים רבים ונוספים שהוכרו כתאונת עבודה בשל המצאות "אירועים חריגים", שמקיימים את הקשר הסיבתי בינם לבין ההתקפי לב במועד שארע. כל מקרה שכזה נבחן לגופו ולעתים רבות נדרשות חוות דעת של מומחים בתחומי הנוירולוגיה, קרדיולוגיה, מומחה כלי דם ועוד. בנוסף יש להוכיח כי אותו אירוע חריג גובר על השפעת גורמים אחרים שיכלו לגרום, על פי הספרות, לאירועים לבבים, כמו תורשה, עישון, תזונה ועוד. 

חשוב לדעת כי לא כל התקף לב שקורה לאדם במהלך עבודתו ייחשב כתאונת עבודה. אך גם המצב ההפוך עשוי להתקיים. ייתכנו מקרים בהם אדם לקה בהתקף לב שלא בשעות העבודה, ולמרות זאת הוכר כנפגע בתאונת עבודה. לעתים התקף הלב מתרחש מספר שעות לאחר אירוע בעבודה וגם אז, במקרים המתאימים, ייתכן ויוכר האירוע כתאונת עבודה.