"במקום להשליך את הדם לפח - מצילים איתו חיים"

לפני מספר שבועות הגיעה פרופ' ג'ואן קורצברג (65), המטו-אונקולוגית ילדים בבית החולים דיוק בצפון קרוליינה, לביקור בישראל. קורצברג, המשמשת כיו"ר התוכנית להשתלות דם ומח-עצם בילדים ויו"ר בנק הדם הטבורי הציבורי של קרוליינה (CCBB), היא אחת מהחוקרים המובילים בתחום. בשנת 1988 השתתפה בצוות שביצע לראשונה בעולם השתלת דם טבורי מתורם זר, ומאז היא חוקרת את השימוש בדם טבורי כתחליף להשתלת מח עצם, כפי שנדרש לעתים קרובות לאחר טיפולים כמותרפיים בחולי סרטן. 

אומנם מרכז חייה של פרופ' קורצברג הוא בארצות הברית, אך יש לה קשר מיוחד לישראל: בשנת 2009 טיפלה בעמית קדוש, ילדה ישראלית בת שש שסבלה מלוקמיה. קמפיין ארצי שניסה למצוא לה תורם מח עצם נכשל, וחייה ניצלו בזכות השתלה של שתי מנות דם טבורי מתורמים זרים שהושתלו ע"י פרופ' קורצברג וצוותה. 

"שיתפתי פעולה עם חברת ביוטכנולוגיה ישראלית מירושלים, ובמסגרת הניסויים הקליניים שערכנו בחולי לוקמיה והמוגלובינופתיה הם סיפרו לי על הילדה הישראלית ועל מצוקתה במציאת תורם", היא מספרת. "לאחר התגייסות של כלל הגורמים למענה - הצלחנו למצוא עבורה דם טבורי מתאים במאגר בארצות הברית, מה שבסופו של דבר הביא להחלמתה המלאה".

תאי הפלא: מה זה בדיוק דם טבורי?

חבל הטבור, המבטא טוב יותר מכל דבר אחר את החיבור בין האם והילוד, הוא לא רק הצינור להעברת מרכיבים חיוניים לעובר, אלא טומן בתוכו מאגר עצום של תאים שיכולים, דרך מנגנון ייחודי, להציל את חייהם של חולים אחרים. איסוף דם טבורי, תחום שנמצא בחזית המחקר הרפואי כיום, מעלה שאלות רבות, אך אין ספק שאת היתרונות שלו ניתן לראות כבר כעת בצורת טיפולים למחלות שבעבר נחשבו לחשוכות מרפא, בין אם למטופל עצמו או לחולים אחרים שנמצאו מתאימים.

דם טבורי כשמו כן הוא: דם המופק מחבל הטבור של הילוד לאחר הלידה ולאחר ניתוקו מהשליה. מכיוון שדם זה אינו פונקציונלי לעובר או לאם - תיאורטית אין כל מניעה להשתמש בו למטרות אחרות. היתרון של דם טבורי, בניגוד לדם "רגיל", טמון בעובדה שהוא מכיל כמות גדולה של תאי גזע המטופוייטים (Hematopoietic stem cells), תאים בעלי יכולת "לשנות צורה" ולהפוך לכל סוגי תאי הדם הקיימים. 

מחקרים אחרונים גילו תכונות נוספות של תאי הגזע הללו והוכיחו שיש להם את היכולת להתמיין גם לתאים של רקמות אחרות, מעבר לרקמת דם. כיום הטיפול בדם טבורי מאושר למגוון רחב של מחלות, ביניהן ממאירויות המטולוגיות, מחלות של מח העצם, מחלות כשל חיסוני, מחלות מטבוליות, חסר בטסיות ומחלות של תאי הדם האדומים (אנמיה חרמשית, תלסמיה).

בדומה ל"בנק הדם", שמשמש כמאגר של מנות דם בשגרה ובחירום, בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות של "בנק דם טבורי", הן בבתי החולים והן במסגרת חברות מסחריות. כל מנת דם טבורי שנתרמת בזמן הלידה עוברת עיבוד ראשוני עם חומר מונע קרישה ומוקפאת לשימוש עתידי, מחקרי או טיפולי. 

בנק הדם הטבורי הציבורי בישראל מנוהל על ידי מגן דוד אדום, בשיתוף פעולה עם בתי החולים הדסה, וולפסון, סוראסקי, נהריה וסורוקה. חשוב לציין שבבנקי הדם הטבורי הציבוריים אין צורך לשלם עבור האיסוף של הדם, והמנה תהיה זמינה לכל חולה שימצא מתאים. לעומת זאת, חברות מסחריות מציעות את אותו השירות כ"תעודת ביטוח" במקרה של מחלה עתידית של הילוד או בני משפחתו, בעבור תשלום כמובן. במקרים אלו הדם נשמר לשימוש של התינוק ממנו הוא נלקח - ורק למטרה זו.

איסוף הדם הטבורי מוגדר כ"פעולה בעדיפות נמוכה" בחדר הלידה והוא מבוצע רק לאחר שהאם והתינוק קיבלו את מלוא תשומת הלב ונמצאו בריאים ויציבים. לאור זאת, אין סכנה באיסוף הדם, והאלטרנטיבה היא שחבל הטבור, ביחד עם השליה, יזרקו לפח. לעומת זאת, כאשר אוספים את הדם הטבורי הוא יוכל, בתורו, להציל חיים לאחר שיושתל במח העצם של חולים וייצר עבורם תאי דם חדשים. 

אחד המוסדות המרכזיים שהיו שותפים לפעילותה של פרופ' קורצברג בישראל הוא "טבורית", בנק הדם הטבורי של בית החולים שיבא - שם היא גם משמשת כחברה בוועדה המדעית. "יש שיתוף פעולה הדוק בין מכון "טבורית" לבין בית החולים דיוק", אומרת קורצברג, "גם בפן הקליני וגם בפן המחקרי – זוהי אחת הסיבות להגעתי לישראל".

המטרה: תרופה לסרטן ולשיתוק מוחין

היתרון בדם טבורי בטיפול בסרטן הוא כפול: ראשית – הוא כולל כמות רבה יחסית של תאים מסוג natural killers (NK), שתפקידם לחסל תאים סרטניים ותאים שנדבקו בוירוס. שנית, דם טבורי יכול לשמש כתחליף בהשתלה של מח עצם. 

היתרון של השתלת דם טבורי על פני השתלת מח עצם הוא בצורך ב"התאמה" בין חולים שונים: מכיוון שדם טבורי הוא "ראשוני" יותר ובעל יכולת התמיינות ליותר סוגי תאים - נדרשת פחות התאמה גנטית בין התורם לנתרם, מה שמעלה את הסיכויים של החולה למצוא תרומה מתאימה. מצד שני, ה"ראשוניות" הזו מביאה לכך שלתאים לוקח זמן רב יותר להתמיין, ובזמן זה החולה נשאר חשוף למחלות. 

בכל מקרה מדובר בבשורה של ממש עבור החולים והשיטה משמשת כלי נוסף בארסנל של הרופאים בטיפול בסוגי סרטן שונים. 

-האם לדעתך שימוש בדם טבורי יהפוך בעתיד לטיפול מקובל כנגד סרטן?

"אני לא יודעת", עונה פרופ' קורצברג. "אני כמובן מקווה שזה יקרה, אבל זה דורש שיתוף פעולה בין בתי החולים, חדרי הלידה, צוות הגניקולוגים וכמובן הנכונות של ההורים לתרום ובכך לקדם את המחקר".

תחום נוסף שבו יכול הדם הטבורי לשמש כפריצת דרך הוא שיתוק מוחין, או CP -  שם כולל למגוון מצבים של הגבלה חמורה בתנועה, שנשארת קבועה למשך כל החיים. הגורמים ל-CP הם שונים וכוללים פגות, חוסר באספקת חמצן למוח בזמן הלידה (כמו במקרה של לחץ על חבל הטבור), בעיות בהתפתחות המוח ומחלות זיהומיות. 

כחלק מהמחקר למציאת דרכי ריפוי למחלה הושתל בילדים אלו דם טבורי עצמי. המחקר, שכלל ילדים הסובלים מ-CP ומאוטיזם, נמצא כרגע בעיצומו, אך פרופ' קורצברג מאשרת שהממצאים מעודדים. "אני מקווה כי המחקרים יוכיחו שהטיפול הזה הוא בטוח ויעיל. אני צופה שהטיפול יהפוך להיות חלק אינטגרלי מהמענה הרפואי עבור חולים במצבים הללו", היא אומרת באופטימיות. 

"איסוף דם טבורי הוא בטוח, אתי וראוי"

כמו בכל תחום מדעי שמערב רקמות שמקורן מן החי, גם הנושא של דם טבורי מעלה שאלות אתיות, חוקתיות והלכתיות: למי שייך הדם לאחר התרומה, מה קורה כאשר אחד ההורים מתחרט לאחר איסוף הדם, מה קורה כאשר התינוק חולה אך המנה תואמת גם לחולה אחר, מהי מידת הסיכון המחושב והנזק לאם ולתינוק והאם זה לא מסוכן "לשחק באלוהים"?

כדי להסדיר את הנושא, נחקק בשנת 2007 "חוק דם טבורי בישראל", שהוצע על ידי ח"כ משה כחלון. החוק קובע שכל בנק דם טבורי בישראל, ציבורי או פרטי, יפעל תחת משרד הבריאות ובאישורו. מכיוון שהטיפול בדם טבורי הוא עדיין לא פעולה רווחת מספיק כדי להחשב כ"הליך רפואי שגרתי" - יש צורך לקבל הסכמה מדעת של ההורים טרם התרומה. יש לציין שבמקרה של תאומים נמנעים מלקחת תרומה, מכיוון שהתאים הנאספים "מסומנים" עבור התינוק - מה שיכול ליצור בעיה כשמדובר בתאומים זהים או בשני חבלי טבור. 

מבחינה הלכתית גם כן אין איסור מפורש על תרומת דם טבורי, להיפך - יש בכך מימד של מצווה בצורת "כל המציל נפש אחת מישראל". הרבנים אפילו מבטלים את הטענה של יצירת "קרן קיימת" עבור התינוק והבעת "חוסר אמונה באל", והם מסבירים שאם לרפואה היום יש את היכולת לטפל במחלות קשות, הרי אין סיבה שלא לנצל זאת. 

"איסוף דם טבורי הוא בטוח, אתי וראוי. הפעולה אינה מהווה סיכון לאם או לתינוק, ובכלל - האלטרנטיבה היא השלכה של הדם לפח מול השימוש בו לשם הצלת חיים", אומרת פרופ' קורצברג ומסכמת: "אם אתם מצפים לילד ושוקלים לתרום דם טבורי - אל תחששו לשאול, ללמוד ולהתייעץ. בנקי הדם הטבורי משוועים לתרומות. עשו את הבחירה הנכונה".