דלג לתוכן

הרגע שאחרי: על הפחדים, ההתלבטויות והשינויים שאחרי הסרטן

נראה שבכל הנוגע לסרטן, ההתמודדות עם המחלה והשלכותיה אינה מסתיימת בבשורה המשמחת של הרופא המטפל. מטופלים רבים חווים קושי ניכר בחזרה לשגרה, ותוהים כיצד ניתן לחיות את החיים בגישה קצת אחרת: טור רביעי בסדרה

מאת: גיא תבורי, מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 23/10/2017
3 דקות קריאה

את תקופת המחלה ניתן להשוות להשתתפות במרוץ מתוקשר: אתה עומד על קו הזינוק, ולפני שהספקת לקחת נשימה עמוקה ולהכין את הגוף למאמץ, יריית הזינוק נשמעת. לאורך כל המסלול אתה פוגש במעודדים רבים המשמשים כרוח גבית ומסייעים לך לרוץ עד הסוף, לקראת קו הסיום. אך כשהמרוץ נגמר והמסלול מתרוקן מאנשים, אתה לוקח נשימה עמוקה ומתחיל לעכל את המסע הארוך והמפרך אותו עברת. ההכרה במציאות של תקופת המחלה מורכבת, ופעמים רבות הקרובים לחולה אינם מצליחים להזדהות ולהבין את החוויה המטלטלת. סיום הטיפולים מביא עמו התמודדות לא מוכרת ומחלימים רבים אף מתארים את התקופה כמאתגרת עוד יותר מהזמן בו היו חולים. כיצד להתמודד עם היום שאחרי ואיך לשחרר את הפחדים? כל התשובות שיעזרו לכם להתמודד – רגע אחרי ההחלמה (חלק ראשון בסדרה). 

מטופל שמאובחן בסרטן, עומד בפני חוויה מורכבת, מלאת תחושות, פחדים ואתגרים המתבטאים בתחומי חיים שונים. הוא מגייס את כל כוחותיו ואת הקרובים לו, מאט את קצב העבודה וכל מיקודו מופנה אל הפסגה – סיום הטיפולים וההחלמה. 

בזמן ההתמודדות עם הסרטן, מטופלים רבים נמצאים במעין מצב הישרדותי המסייע להם לצלוח את הדרך. הם משקיעים את כל המשאבים הנפשיים והפיזיים בדרך להחלמה, ורק כשהם מגיעים לסוף הדרך והרופא מכריז שהם בריאים או כי המחלה נמצאת בהפוגה,  הם מתחילים לעכל את החוויה המורכבת אתה התמודדו. 

כך, בסדרת אירועים אינטנסיביים ומהירים, מתחיל המטופל, שכבר נחשב למחלים, להבין ולשחזר את תקופת הטיפולים. המחלה משנה באופן מהותי את תפיסת חייהם של החולים ורבים מהם תוהים האם עכשיו, כעברו מסלול מאיר עיניים, עליהם לחזור בדיוק למקום בו היו טרם למחלה או שזהו הזמן לצאת לדרך חדשה. 


החוויה שאחרי הסרטן מורכבת לא פחות מתקופת הטיפולים ומערבת חששות ופחדים רבים 



צרות היומיום מקבלות פרופורציה: כך תשמרו על נקודת המבט הייחודית –  גם אחרי הסרטן 

צרות היום יום מקבלות פרופורציה בזמן הטיפולים ואחריהם, קשה מאוד לשמר את נקודת המבט שהתהוותה. עם ההחלמה, הבעיות השגרתיות איתם כולנו מתמודדים חוזרות למלא את השגרה, וכך רבים מהמחלימים חוזרים לתפיסת העולם בה דבקו טרם למחלה.


כשאדם מתבשר כי הוא חולה בסרטן, קורה דבר מה חיצוני המשנה את מהלך חייו וכך הרצפה נשמטת תחת רגליו באופן פסיבי ,דבר המביא גם לשינוי בתפיסת החיים. לאחר המחלה יש לייצר שינוי ולשמוט את הרצפה באופן אקטיבי כדי לייצר פרספקטיבה ייחודית. 

כשהחלמתי, החלטתי שאני יוצא מאזור הנוחות ומתחיל לעשות דברים קצת אחרת: התחלתי להעביר הרצאות על המסע אותו עברתי, בחרתי בכיוון מקצועי חדש ואף החלטתי ביני לבין עצמי שאתגבר על הבושה והמבוכה ואהיה הראשון שעולה על רחבת הריקודים בכל שמחה. כך יצאתי לחלוטין מאזור השליטה והנוחות ושיניתי את תפיסת עולמי מקצה לקצה. 

הטורים הנוספים של גיא תבורי: 

לא לפחד מהפחד: כך תתמודדו עם הפחדים והחששות לגבי הסרטן

סמכו על האינטואיציה שלכם: כך תתמודדו עם הגילוי שחליתם בסרטן

אל תגידו "זה קטן עליך": כך תגיבו לבשורה שקרוב לכם חלה בסרטן


בחיי היומיום כולנו מייצרים לנו אזורי שליטה ונוחות, המסייעים לנו להתמודד עם אתגרים, חששות ופחדים ומספקים מעין קרקע בטוחה. בתקופה שלאחר המחלה חשוב להשאיר גם את אזורי הנוחות מאחור. לכאורה, מדובר בעצה התקפה לכולם ללא תלות בסרטן, אך בקרב מחלימים היציאה מהמערבולת מלווה בשלל חוויות , שליליות וחיוביות כאחד, שמשמשות כגורם המניע ליצירת שינוי. 

אלה שחוו את השינוי המטלטל שנוצר כתוצאה מהבשורה על הסרטן, קיבלו הצצה לחיים אחרים, בעלי משמעות עמוקה יותר ועל מנת להמשיך ולדבוק בה, יש לבצע פעולות אקטיביות. 

"תחלקו את החששות, הקשיים והפחדים עם קבוצת השווים"

פעמים רבות לאחר תקופת הטיפולים המשפחה והקרובים חווים מעין חוסר הבנה. הם עברו עם המטופל חודשים רבים של ציפייה לרגע ההחלמה המיוחל, וכשהגיע סוף סוף,  מצפים הם שיחווה תחושת אושר וסיפוק. המטופל מצדו פוחד וחושש וחווה חוסר בהירות רבה לגביי העתיד. הוא אינו יודע מהם הצעדים שעליו לעשות משהחלים ונתון לביקורת נוקבת מהסביבה.


לכן, מצדו של המטופל חשוב מאוד לשתף בחוויות ובחששות גם ברגע שאחרי בקרב קבוצת שווים שעברו חוויה דומה ומשכך גם שותפים לתחושות המציפות אחרי המחלה. קבוצות המחלימים השונות מורכבות מאנשים שעברו את אותו מסע וסביר להניח שגם מתמודדים עם דילמות רבות בנוגע לחיים שאחרי הסרטן. יתרה מכך, פעמים רבות הקרובים, שהיו למשענת במשך כל תקופת הטיפולים אינם מסוגלים להכיל עוד את התחושות הקשות. מדובר במסע קשה ומפרך גם עבורם והמסגרות השונות וקבוצות המחלימים יכולות לשמש כתחליף למעגל התמיכה הראשון.

מה עם הפחדים שהמחלה תחזור? 

אחד הפחדים שעולים כמעט תמיד למחלימים הוא הפחד מחזרת המחלה. אחרי הסרטן, הייתי ער לכל סימפטום, כל סימן או נורת אזהרה שנשלחה על ידי הגוף שלי. חשש זה מרכזי ועשוי להשליך על תחומי חיים רבים. מעבר לכלים אותם הזכרתי בטורים קודמים, חשוב ליצור פתרון אקטיבי, להיות במעקב רפואי קבוע ופשוט ללכת ולהיבדק. דרך נוספת להפגת המחשבות המדאיגות היא לראות את הפחד כמעין בלום הליום, להפריח אותו באוויר וכך להיפרד ממנו. כמו כן, גם במצב זה הסביבה הקרובה יכולה להוות קרקע תומכת וניתן גם להיעזר בגורם מקצועי.


זכרו תמיד, כי גם העובדה שהגעתם לסוף המירוץ או לסוף הטיפולים אינה אומרת שההתמודדות גם היא הגיעה לסיום ולכן חשוב להיות ערים לתחושות שעולות ולתת להן מענה בהתאם. 



גיא תבורי הוא עובד סוציאלי, המאמן ומלווה מתמודדים על מחלות קשות, מנכ"ל הקרן ע"ש רות ורובל ועובד סוציאלי במרפאת המחלימים בבית החולים איכילוב

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
 עדינה ביליג
עדינה ביליג ייעוץ
 סיגל לזרוביץ
סיגל לזרוביץ אימון
 שרה דרור
שרה דרור ייעוץ
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אולי יעניין אותך - מאמרים נוספים בתחום בריאות כללית

שאלות מתוך פורום ביטוחי בריאות וסיעוד

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו