סחרחורות: על איזו בעיה רפואית מצביע הסימפטום הנפוץ?

מהם הגורמים לסחרחורת?

כ-60%- 40% מהאנשים עד גיל 60 סובלים מסחרחורת  שגורמת להם להגיע לבירור אצל הרופא. בקרב אלה מעל לגיל 60, התופעה שכיחה אף יותר. למעשה, סחרחורת היא תחושה סובייקטיבית והיא אינה נחשבת למחלה בפני עצמה, אלא לסימפטום המעיד על בעיה רפואית אחרת. גורמים שונים עשויים לגרום לסחרחורות, ובהם: 

- פגיעה ווסטיבולרית קרי פגיעה במערכת שיווי משקל אשר מתחילה באוזן ומסתיימת בקורטקס המוחי.  פגיעות אלו מהוות כ 40-50% ממקרי הסחרחורת. 

- בעיות ומחלות נוירולוגיות כמו אפילפסיה, מיגרנות, טרשת נפוצה ועוד.

- מחלות כלליות כמו הפרעות קצב, הפרעות במאזן המלחים, יציאה מאיזון של סוכרת, בעיות הורמונאליות, תרופות ועוד. 

- מורכבות פסיכוסוציאלית. 

הסבל הכרוך בסחרחורת, הוא קשה מנשוא. אנשים מתארים תחושה של תנועה מתמדת, כאילו העולם סובב סביבם (ורטיגו), לעתים הם חשים כאילו הם נמצאים על אונייה לא יציבה, כאילו קירות הבית עומדים ליפול עליהם או מקלט הטלוויזיה עומד עקום. במקרים מסוימים הם מתארים תחושות, כמו הליכה על  צמר גפן או על עננים, צפים, ולעתים נדמה להם שמישהו דוחף אותם כאשר הם הולכים. 

המוח, החלק המרכזי במערכת, מקבל את המידע הדרוש לייצוב הגוף מחיישנים שונים. בין החיישנים החשובים נמצאים איברי שיווי המשקל באוזן הפנימית, המעבירים למוח מידע על מיקום הראש במרחב ועל תנועותיו, העיניים, שקולטות את מצב הראש במרחב ואת קו האופק ומערכת חיישנים לאורך עמוד השדרה המעבירה תחושות מהגפיים. פגיעה באחת המערכות האלה או בתקשורת שביניהם, יכולה לגרום לתחושת סחרחורת וחוסר יציבות. 

כיצד ניתן לאבחן סחרחורות?

כדי לאבחן את מקור הבעיה, ניתן להיעזר בבדיקות אוטונוירולוגיות המכסות את החיבור שבין הנוירולוגיה לרפואת אף אוזן וגרון, בדיקות נוירולוגיות, בדיקות כלליות כמו בדיקות דם, בדיקות של מערכת שיווי המשקל: בדיקות שמיעה, בדיקות יציבות, בדיקות מעבדה נוספות ובדיקות הדמיה. לעתים, הבדיקות תקינות, והחלק הארי של האבחון נשען על התחושות הסובייקטיביות של החולה: תכיפות הסחרחורות, אחרי כמה זמן התחושה חולפת, מתי היא מתחילה וכדומה. 

כדיי לאבחן את מקור הבעיה ניתן לעזר בבדיקות שונות, אך החלק הארי של האבחון נשען על התחושות הסובייקטיביות של החולה 

דרכי הטיפול 

הסחרחורת שמקורה באיבר שיווי המשקל באוזן הפנימית נחלקת לכמה קבוצות:

סחרחורת הנובעת מפגיעה בסיסית באיבר שיווי המשקל

סוג זה של סחרחורת גורם לחוסר התאמה בין איבר שיווי המשקל באוזן אחת, לאיבר שיווי משקל באוזן השנייה והיעדר סנכרון עם מערכות יציבה נוספות. 

כיצד ניתן לטפל?

בבעיה זאת ניתן לטפל באמצעות פיזיותרפיה, שמטרתה גירוי המוח ללמידה ולתיקון. בסוג זה של סחרחורת, המוח אמור לבצע תהליך של תיקון, אך לעתים הוא אינו עולה יפה, בשל מחלות נוספות, כמו מחלות עיניים, מחלות נוירולוגיות עייפות קשה ומצבי מתח וחרדה.

סחרחורת שמקורה בקריסטלים קטנים המשתחררים במערכת

הקריסטלים המשתחררים גורמים לסחרחורת חזקה בזמן שינוי תנוחה.

כיצד ניתן לטפל?

בבעיה זאת ניתן לטפל באמצעות תמרון פיזיותרפי פשוט: המטפל מטלטל את ראש המטופל בצורה מסוימת, כך שהקריסטלים חוזרים למקומם. שיעור ההצלחה של הטיפול הוא 80%-85%, לאחר טיפול של מספר דקות.

סחרחורת ממחלות אחרות של מערכת שיווי משקל

בכל הנוגע לקבוצה גדולה זו, מקורה של הסחרחורת משתנה והיא עשויה לנבוע ממחלות שונות באיבר שיווי המשקל. 

כיצד ניתן לטפל?

הטיפול בסחרחורת זו יתבצע בהתאם למחלה הגורמת לה, והוא עשויה לכלול טיפול תרופתי, שינויים תזונתיים, ניתוח ועוד. 

העדר אבחנה נכונה מביא להמשך הסבל: התקפי ורטיגו מלווים, פעמים רבות, בחרדה עצומה ובהתפתחות של פחדים ופוביות המביאים להימנעות מדברים שונים ולפגיעה ניכרת באורח החיים. אנשים מסוימים נמנעים מיציאה מהבית, לעבודה ולמפגשים חברתיים ולמעשה הסחרחורות מביאות לעצירת מהלך חייהם, וכך נוצר מעין  כדור שלג, שבו הבעיה הגופנית משולבת עם מרכיב פסיכולוגי, ומחריפה ככל שעובר הזמן. 

כאמור, סחרחורת היא תחושה סובייקטיבית, המשתנה מאדם לאחר. מקורותיה של הסחרחורת הם רבים והיא עשויה לנבוע מגורמים שונים, לרבות בעיה במערכת שיווי משקל באוזן, פגיעה במערכת עצבית, פגיעה רפואית כללית ( כמו בלב וכלי דם, בעיניים) בעיות הורמונליות, בעיות במאזן המלחים בגוף, תופעת לוואי כתוצאה מנטילת טיפול תרופתי, מקור פסיכוסוציאלי ועוד. כדי לאבחן את מקור הסחרחורת ולטפל בבעיה באופן מקיף ויעיל חשוב להתייעץ עם רופא אף אוזן גרון המתמחה בסחרחורות הן בילדים ובמבוגרים. במהלך הפגיעה יתשאל הרופא המומחה את המטופל בכדי להבין איזו מערכת פגועה ומביאה להופעת הסחרחורות. הרופא המומחה יבצע תשאול מפורט, ייעזר בבדיקה פיזית ואם עולה צורך יפנה לבדיקות עזר שונות, כדי לאתר את מקור הסבל, לטפל בו ולאפשר לסובל לחזור למהלך חיים שגרתי.