זקוקים להשתלת שיניים? כל המידע שחשוב לדעת לפני

שתל דנטלי הוא פתרון המחליף שן בודדת או מספר שיניים שנעקרו. ניתן לדמות שתל דנטלי למעין בורג או דיבל מטיטניום. הטיטניום הוא חומר מתכתי המתקבל ומשתלב היטב עם העצם האנושית. ברגי ומיני מסמרי טיטניום משמשים ברפואה לא רק לצרכים דנטליים, והם נמצאים בשימוש מזה שנים רבות גם בתחום האורתופדיה.

כיצד מתבצעת השתלת השיניים?

מהלך ההשתלה מתחלק ל- 2  שלבים עיקריים:

א. השלב הכירורגי 

במהלכו מחדירים את הבורג או הדיבל מטיטניום לעצם הלסת. הדבר נעשה באלחוש מקומי, הדומה לאלחוש המקומי שמבצע רופאהשיניים לפני כל סתימה רגילה.  לאחר שהשתל מוחדר לעצם הלסת, העצם האנושית נבנית ומתהדקת סביב לשתל בהליך טבעי וגורמת לייצובו ואחיזתו בעצם, בדומה לעצם הנבנית לאחר כל עקירת שן.  לרוב, השלב הכירורגי קל ופחות טראומתי למתרפאים מעקירת שן שגרתית.

ב. השלב השיקומי

שלב זה מתחיל לאחר ריפוי והשתלבות השתל בעצם הלסת, והוא נמשך לרוב כ-3-6 חודשים לאחר השלב הכירורגי. שלב שיקומי זה דומה לשלב השיקומי שרופא השיניים מבצע בשן הטבעית, ועיקרו טכני. בסיומו של השלב השיקומי, המתרפא מקבל שתל המחובר ומכוסה על-ידי כתר חרסינה, המדמה את השן הטבעית שנעקרה.

מהם היתרונות בשתלים דנטליים?

השתל הדנטלי, בהיותו עשוי מטיטניום, אינו נפגע על-ידי חיידקי הפה ואינו חשוף לתהליך הפוגע בשן הטבעית – העששת. עששת פוגעת בשיניים הטבעיות, הבנויות מחומר ביולוגי אורגני ועלולה לגרום לאובדנן. מסיבה זו, שתלים דנטליים עמידים בפה לאורך זמן, והם בדרך כלל פתרון לטווח ארוך. למרות שהמונחים שתל דנטלי או השתלה נשמעים לחלק מהמטופלים כמונחים מאימים ומפחידים, מדובר בפרוצדורה נפוצה, המתבצעת על-ידי רופאי שיניים מזה למעלה מ – 40 שנה, עם אחוזי הצלחה מאוד גבוהים.

השתל הדנטלי עמיד בפה לאורך זמן ומהווה לרוב פתרון ארוך טווח

למי מיועדים השתלים?

ניתן לבצע השתלה דנטלית למרבית המטופלים, כולל אלו הסובלים ממצבי תחלואה מערכתיים. למעשה, קיימות מעט מאוד התוויות נגד מוחלטות לשתלים. הגיל אינו גורם מגביל, ועל כן ניתן לבצע שתלים דנטליים גם למתרפאים בגילים מתקדמים. באותם מקרים מעטים של מתרפאים הסובלים ממחלה סיסטמית מגבילה, רופא השיניים יתייעץ עם הרופא המטפל במתרפא זה, וההחלטה לגבי אפשרות ביצוע ההשתלה תיעשה בשיתוף פעולה ובתיאום עם הרופא המטפל.

פתרונות שיקומיים באמצעות שתלים

שתלים מספקים פתרון אסתטי ויציב לחסר שן בודדת או מספר שיניים, המדמים שן או שיניים טבעיות.השימוש ההולך וגובר בשתלים דנטליים מאפשר הצעת פתרונות שיקומיים למטופלים שנאלצו בעבר להשלים על החוסר בשיניים ולהשתמש בתותבות נשלפות. 

לא רק רופאי השיניים, אלא גם המתרפאים עצמם מודעים יותר ויותר לאפשרות לקבל פתרון שיקומי קבוע, שאין צורך להוציאו מהפה ,כפי שהם זוכרים מהוריהם בעבר. תותבת נשלפת אינה נוחה ופוגעת באיכות החיים של המתרפא ומכבידה עליו מאוד. 

לחלק מהמתרפאים ניתן להציע פתרון משולב בין שתלים לתותבת. במקרים אלו באמצעות מספר מצומצם של שתלים בשילוב תותבת, המכונה תותבת על נסמכת שתלים, ניתן להציע פתרון לאותם המתרפאים שיש אילוץ לבצע בהם מספר מצומצם של שתלים, הן מחמת מחסור או ספיגה רבה של העצם לאחר עקירות שבוצעו בעבר ושימוש בתותבת נשלפת. כמו כן, זהו פתרון לאותם מתרפאים שמסיבות סוציואקונומיות נאלצים לצמצם את העלויות הנדרשות לביצוע מספר רב של שתלים ושיקום קבוע ע"י כתרי חרסינה. פתרון באמצעות תותבת על נסמכת שתלים מתאים במיוחד לשיקום לסת תחתונה מחוסרת שיניים, ונחשב לפתרון טוב יותר מאשר פתרון באמצעות תותבת נשלפת רגילה, שקשה לייצבה ולהתאימה לשימוש נוח למתרפא.

הפתרון הקבוע לשיקום השיניים באמצעות שתלים דנטליים מספק פתרון יעיל ומוצלח עבור מטופלים רבים

מה חשוב לדעת לקראת תהליך ההשתלה?

לאחר בדיקה והצעת תוכנית טיפול כתובה הכוללת עלויות צפויות, המתרפא מופנה לביצוע צילומי שיניים נחוצים, הכוללים צילום פנורמי ולרוב גם צילום סיטי  (CT)  של האזור בו יוחדרו השתלים. צילום CT מאפשר הדמיה תלת מימדית של עצם הלסת באזור המיועד להשתלה, וכך מספק לרופא השיניים מידע חשוב באשר לרוחב העצם, גובה העצם, איכות ומבנה העצם. צילוםCT   עוזר לרופא השיניים לבחור את השתלים המתאימים, הן מבחינת האורך והן מבחינת קוטרם.

לפני ההשתלה עצמה המתרפא יקבל מרופא השיניים מרשם לאנטיביוטיקה, המיועדת למנוע זיהומים ולהקל על הריפוי שלאחר ההשתלה. לרוב, המתרפא יתחיל לקחת אנטיביוטיקה זו זמן קצר לפני ההשתלה וימשיך ליטול אותה בימים הראשונים לאחר ההשתלה.