לא רק מבוגרים: הכל על סרטן המעי הגס בצעירים

כשאלעד בוקארה היה רק בן 26,  הוא נתקף בחולשה קשה וסבל מירידה בלתי מוסברת במשקל. כאשר הגיע אל רופאת המשפחה, הוא הופנה לביצוע בדיקות דם שגרתיות, שהראו כי הוא אינו סובל מכל בעיה יוצאת דופן, למעט אנמיה ומחסור בברזל. הרופאה המטפלת הורתה על טיפול בברזל ושחררה את אלעד לביתו, ללא כל הפנייה לבדיקות נוספות. החודשים חלפו ומצבו של אלעד הלך והחמיר. בשלב זה, אלעד הופנה לביצוע בדיקות מקיפות נוספות, בהן גם בדיקת הקולונוסקופיה, אשר חשפה גידול ממאיר במעי הגס. אלעד עבר ניתוח לכריתה של כ-40 ס"מ מהמעי.

כדי להבין מהו הגורם להתפתחות המחלה הממאירה בגיל כל כך צעיר, בוצעו בדיקות גנטיות בגידול שהוסר לשם איתור תסמונת לינץ'. מקורה של התסמונת הוא במוטציה גנטית העוברת בתורשה, וגורמת לעלייה משמעותית בסיכון ללקות במחלות ממאירות שונות, השכיחה שבהן היא סרטן המעי הגס. תוצאות הבדיקה לא העלו כל חשד לקיום התסמונת. 

אלעד ומשפחתו סברו כי הסיוט מאחוריהם, אך לאחר כמה שנים המציאות הנוראית הכתה בהם מחדש: אלעד פנה למיון עקב כאבים עזים ברגל שנבעו מקריש דם שהתפתח באזור. למרות ההיסטוריה הרפואית והעובדה כי חלה בעבר בסרטן המעי הגס, הרופאים לא חשדו שמדובר בנורת אזהרה אשר עלולה להצביע על חזרת המחלה הממאירה. כאשר החמיר מצבו, פנה אלעד לבית החולים. הבדיקות השונות חשפו מציאות עגומה והראו כי הוא סובל מגידול מאסיבי בכבד ובחלל הבטן. בשלב זה ניסיונות הטיפול לא נחלו כל הצלחה ולאחר סדרה של טיפולים שונים, בהם כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים, נפטר אלעד בוקארה כשהוא בן 29, בלבד והותיר אחריו רעיה ושלושה ילדים קטנים. 

סיפורו של אלעד הוא אינו מקרה נדיר: סרטן המעי הגס, המהווה את המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל, נחשב לרוב כנחלתם של אנשים מבוגרים. למרות זאת הנתונים הסטטיסטיים חושפים תמונת מצב אחרת לחלוטין. מחקרים עדכניים מצאו כי בעשורים האחרונים נרשמה עלייה בשיעור התחלואה בסרטן המעי הגס בקרב צעירים וצעירות. על פי נתונים משנת 2017, בארצות הברית צעירים החולים בסרטן המעי הגס מהווים כ-7.5% מכלל החולים במחלה הממאירה. למרות זאת, היעדר בדיקות שגרתיות לגילוי המחלה בצעירים, מביא לאבחון מאוחר של סרטן המעי הגס וכתוצאה מכך לירידה משמעותית בסיכויי הצלחת הטיפול. 

על פי נתונים מ-2017, בארצות הברית החולים הצעירים בסרטן המעי הגס מהווים כ-7.5% מכלל החולים במחלה

מהם הגורמים האפשריים להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל צעיר?

מעבר לגורמים תורשתיים שונים, כמו תסמונת לינץ', אשר מגדילים את הסיכון לחלות בגילאים צעירים, מחקרים אחרונים שפורסמו מצביעים על עלייה בשכיחות המחלה בקרב צעירים בעשור השלישי והרביעי לחייהם ללא כל סיפור משפחתי. 

הגורמים האפשריים להתפתחות סרטן המעי הגס רבים ונעוצים במאפיינים שונים הקשורים באורח החיים המודרני, כמו השמנת יתר ומחסור בפעילות גופנית, עישון, צריכת כמויות גדולות של בשר אדום, בשר מעובד ועוד. 

למרות זאת, הגורם המרכזי המוביל להתפתחות סרטן המעי הגס הוא הימצאות של פוליפים במעי. פוליפ הוא גידול שפיר אשר גדל במעי באיטיות במשך תקופה ארוכה, ועלול להפוך לסרטני. למעשה, הפוליפ אינו מורגש והדרך היחידה לזהותו הוא באמצעות בדיקת קולונסקופיה. כריתת הפוליפים מונעת כמעט לחלוטין את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס. 

הגורמים להתפתחות סרטן המעי הגס רבים ונעוצים במאפיינים הקשורים באורח החיים המודרני, עישון צריכת בשר מעובד ועוד

כיצד מתבצעת בדיקת הקולונוסקופיה?

קולונוסקופיה היא אחת מהבדיקות הנפוצות ביותר ברפואה והיא משמשת לאבחון וטיפול במחלות המעי הגס. הבדיקה מאפשרת הסתכלות ישירה אל חלל המעי וכן ניתן לבצע במהלכה פעולות שונות באזור, כמו צריבת פוליפים ולקיחת דגימה מהרקמה (ביופסיה). במהלך הבדיקה מחדיר הרופא אנדוסקופ, צינור דק וגמיש הכולל מצלמת וידאו בקצהו, אל חלל המעי הגס. הרופא המטפל צופה באזור הבדיקה על גבי מסך בהגדלה גדולה, וכך יכול לזהות ממצאים חשודים ולטפל בהם. זיהוי של פוליפים במהלך הבדיקה והסרתם מאפשרת את מניעת התפרצות המחלה הממאירה באופן כמעט ודאי. בנוסף, אבחון של המחלה הממאירה בשלבים מוקדמים מגדילה משמעותית את סיכויי הצלחת הטיפול.  הבדיקה נעשית תחת טשטוש.

בשל כך שהשכיחות להופעת סרטן המעי הגס במטופלים צעירים נמוכה יותר מאשר במטופלים מעל לגיל 50, במקרים רבים האבחון מתבצע בשלבים מאוחרים בהם סיכויי ההחלמה נמוכים. על כן, למרות שההנחיות בנוגע לביצוע בדיקות סקר שגרתיות לגילוי של סרטן המעי הגס מיועדות למבוגרים בני 50-75, רופאי המשפחה צריכים להיות מודעים לסיכון, ולהפנות את המטופלים הצעירים המדווחים על תסמינים חשודים לבדיקת קולונוסקופיה.  רק כך ניתן למנוע את מקרי המחלה הקשים נגרמו, בין היתר, עקב אבחון מאוחר. 

מתי צעירים צריכים לעבור בדיקת קולונוסקופיה?

• שינויים בהרגלי היציאות
אנשים שסובלים משלשולים או עצירות במשך מספר שבועות צריכים לעבור בדיקת קולונוסקופיה. הגידול עלול לגרום לחסימה חלקית של המעי ולהוביל ליציאות תכופות יותר. תדירות יציאות נורמלית נעה בטווח של בין שלוש פעמים ביום לשלוש פעמים בשבוע. 

• הימצאות דם בצואה
דם בצואה מהווה חשד לסרטן המעי הגס, בייחוד אם הוא מלווה בעייפות בלתי מוסברת שעלולה להיגרם מאנמיה כתוצאה מאיבוד דם. 

• חולשה, ירידה בלתי מוסברת במשקל וכאבים בלתי מוסברים בבטן התחתונה, מהווים גם הם סימנים מחשידים.

• נבדקים המצויים בסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס, כמו לדוגמה אלה בעלי סיפור משפחתי, צריכים לבצע בדיקות שגרתיות.

איך נבדקים ? 

לשם הפנייה לבדיקת קולונוסקופיה יש לפנות לרופא המשפחה. חשוב להכיר את ההיסטוריה המשפחתית ואת גורמי הסיכון האפשריים שעלולים להוביל להתפתחות סרטן המעי הגס. אם אתם חווים תסמינים שונים המהווים נורת אזהרה להתפתחות המחלה, אל תתעלמו מהם ולכו להיבדק. אם רופא המשפחה הפנה אתכם לצורך ביצוע הבדיקה, יש לבצעה בהקדם האפשרי: בדיקה זו נמשכת כ-20 דקות תחת טשטוש, והיא אינה כרוכה בכאב. 

הכתבה בשיתוף עם פרופ' ישי לכטר, מומחה לגסטרואנטרולוגיה. למידע נוסף ניתן לפנות לאתר עמותת 'צו מניעה'