כיצד הרגישות שלנו לרגשות משתנה במהלך החיים?

במחקר חדש של בית החולים מקלין, מסצ'וסט, שפורסם בכתב העת Journal of Experimental Psychology: General, העלו החוקרים שאלות בנוגע לרגישות שלנו לרגשות לאורך תקופת החיים.

לצורך המחקר, החוקרים יצרו בדיקה דיגיטלית שבוחנת רגישות לרגשות ונעשתה על כ-10,000 גברים ונשים בטווח גילאים שבין 10-85. באמצעות הבדיקה החוקרים יכלו לאמוד עד כמה כל אדם יכול לזהות הבדלים עדינים בהבעות הפנים לפחד, לכעס ולשמחה. הבדיקה גם זיהתה כיצד אנשים בקבוצות גיל שונות הראו שינויים ברגישות שלהם להבעות פנים אלו.

המשתתפים נבחנו באמצעות פלטפורמה מבוססת אינטרנט, בה הם נחשפו לתמונות של פנים שהופיעו בזוגות, והיו צריכים לבחור את הפנים שלדעתם היו יותר כועסים מבין השניים, או יותר שמחים, או יותר מפוחדים. לטענת החוקרים, פלטפורמת האינטרנט אפשרה לחוקרים להגיע למדגם הרבה יותר גדול ויותר מגוון מאשר מחקרים קודמים. כמו כן, שיטת הבדיקה החדשנית בה הם השתמשו סייעה להם לשפר את הדיוק של תוצאות המשתתפים בפיענוח הבעות הפנים. 

רגישות מתבגרים לעומת רגישות מבוגרים

החוקרים טוענים כי שיטת הבדיקה החדשה והמספר הגדול של המדגם אף עזרו להם להגיע להבנה עמוקה יותר של ההבדלים בעיבוד הרגשות בגילאים שונים. החוויות היומיומיות של מתבגרים שונות מאלו של אנשים בגיל העמידה או בגיל מבוגר יותר. במחקר, החוקרים ניסו להבין כיצד החוויות הללו יכולות להיות קשורות להבדלים בקליטה הרגשית הבסיסית. 

המחקר התרחב מתוך ידיעה שהבדלים אלו קיימים ומתוך רצון לעמת את ההבדלים הללו על פני קטגוריות רגש שונות. החוקרים גם התעמקו בדרך שבה הרגישות לרגשות מתפתחת במהלך גיל ההתבגרות.

הרגישות לסימני כעס השתפרה במהלך גיל ההתבגרות ומנגד הרגישות להבעות פנים של חרדה וכעס ירדה בגיל המבוגר

מבוגרים יותר חיוביים; צעירים רגישים לאיומים חברתיים

מן המחקר עולה כי רגישות לסימנים של כעס השתפרה באופן משמעותי במהלך תחילת-אמצע גיל ההתבגרות. זה בדיוק הגיל שבו אנשים צעירים ערניים מאוד לצורות שונות של איומים חברתיים, כגון בריונות (Bullying). ההתפתחות הנורמלית של רגישות לכעס עשויה לתרום לכמה מהאתגרים הצפים בשלב התפתחותי זה של החיים.

עוד עולה מן המחקר, כי רגישות להבעות פנים של פחד וכעס ירדה ככל שאנשים מגיעים לגיל מבוגר יותר. עם זאת, היכולת לזהות שמחה נשארה אותו הדבר. לטענת החוקרים ידוע שעם הגיל ישנה ירידה ביכולת הפיענוח של סימנים רגשיים באופן כללי, אך במחקר הנוכחי החוקרים ראו ירידה ממש קטנה ביכולת לזהות הבדלים בשמחה.

מה שהדהים את החוקרים הוא שהם ראו ירידות בהרבה יכולות חזותיות אצל אנשים מבוגרים, אך לא נראו ירידות בתפיסה של שמחה. ממצאים אלו, לטענתם, תואמים למחקר אחר שהראה כי אנשים מבוגרים נוטים להיות בעלי רגשות חיוביים יותר ואופטימיים יותר.

כעת החוקרים בונים על סמך מחקר זה מחקר נוסף שיבחן כמה הרגישות לרגשות קשורה להיבטים שונים של בריאות נפשית, כגון חרדה. החוקרים גם בוחנים כיצד רגישות לסימנים של כעס ושמחה יכולים להיות קשורים להתפתחות ירודה יותר בבריאות הנפש לאחר טראומה.