תסמונת העצב המשולש (נאורלגיה טריגמינלית): תסמינים, אבחנה והטיפול

העצב הטריגמינלי אמון על העברת התחושה מאזורים שונים בפנים, בהם המצח, העיניים, הלחיים, הלסת העליונה והתחתונה ורירית הפה. באזור שבין גזע המוח לפנים עצב זה נחלק לשלוש שלוחות: 

השלוחה העליונה

אמונה על העברת התחושה מאזור המצח ועד לעיניים

השלוחה האמצעית

אמונה על העברת התחושה לאזור הלחי

השלוחה התחתונה

אמונה על העברת התחושה לאזור הלסת התחתונה

טריגמינל נאורלגיה היא תסמונת המתפתחת עקב לחץ המופעל על העצב המשולש, בשל מעבר של כלי דם בסמוך לאזור כניסת העצב אל גזע המוח. התסמונת מתבטאת בכאבים קשים מאוד בפנים, לרוב בשלוחה התחתונה, בשתי שלוחות או בכולן. הכאבים מקשים פעמים רבות על ביצוע פעולות שגרתיות, בהן אכילה, שתייה ודיבור. ברוב המקרים הם יתפתחו עקב טריגרים, כמו תחושה של משב אוויר על הפנים. לעיתים, ההתקפים מלווים גם באודם מקומי ודמעת בעין שבאותו הצד בו התפתח הכאב. תסמונת זו נפוצה בעיקר בקרב מבוגרים, בעשור השלישי ומעלה לחייהם, ונדיר שתתפתח בקרב צעירים. הגורמים להתפתחות התסמונת אמנם אינם ידועים, אך היא מופיעה פעמים רבות לאחר טיפולי שיניים. מעבר לכך, טריגמינל נאורלגיה שכיחה יותר בקרב חולי טרשת נפוצה, ואז לעיתים היא דו צדדית.

כיצד ניתן לאבחן?

אבחון התסמונת מתבסס לרוב על בדיקה קלינית ועל סיפור מקרה אופייני לבעיה. טרם לביצוע האבחנה חשוב לשלול גורמים נוספים שיכולים להוביל לכאבים, בהם בעיות שיניים, בעיות במפרק הלסת ועוד. בדיקת MRI בפרוטוקול פיאסטה מאפשרת להדגים את הקונפליקט הנוצר בין כלי הדם לבין עצב הטריגמינלי והיא משמשת כאמצעי תומך לאבחנה.   

מהן דרכי הטיפול ? 

טיפול תרופתי
תרופות מהוות את קו הטיפול הראשון בנויראלגיה טריגמינלית ומעבר להיותן אמצעי להקלה בכאב, יש להן גם היבט אבחנתי. קרבמזפין ( טגרטול ) היא תרופה אנטי אפילפטית אשר מסייעת גם בהפחתת האימפולס של העצב אשר גורם לכאבים העזים. תרופה זו ניטלת באופן פומי בזמני התקף, לתקופה ארוכה של שבועות או חודשים. הטיפול עלול להוביל להתפתחות תופעות לוואי שונות, בהן חוסר יציבות, הפרעות בתפקודי כבד, סחרחורות ועוד. במקרים בהם הטיפול התרופתי נכשל או שהוביל לתופעות לוואי קשות, יהיה צורך בטיפולים פולשניים יותר. 

הזרקות לעצב המשולש
הזרקות אלה מתבצעות על ידי רופאי כאב תחת שיקוף במרפאות כאב. מדובר בפעולה פשוטה יחסית עבור החולה, אך השפעתה ברוב המקרים זמנית בלבד. במקרים נדירים, ההזרקות עלולות לגרום להתפתחות של הפרעות בתחושה באזור הפנים.

ניתוח MVD 
הפתרון הניתוחי אינו משמש רק להקלה בכאב ומטרתו היא לטפל במקור לתסמונת. הניתוח מתבצע בהרדמה מלאה, באמצעות חתך באזור האוזן בצד שבו מופיעים הכאבים. דרך החתך ניגש הרופא המנתח לאזור ההשקה בין העצב לכלי הדם (הנקרא גם אזור הקונפליקט) ומשחרר את הלחץ המופעל על העצב. 

הפעולה אורכת כשעה וחצי ולאחר מכן נדרשת תקופת התאוששות הכוללת כשלושה ימי אשפוז. אחוזי הצלחת ניתוח ה- MVD גבוהים מאוד. חשוב לציין כי  הניתוח מתבצע תחת ניטור של הפעילות המוחית ועצבי הגולגולת. בדומה לכל פעולה כירורגית, גם הליך זה כרוך בסיכון לזיהום מקומי ולדימום. הסיכוי לפגיעה מוחית או עצבית קטן מאוד. 

מי נחשב מתאים לביצוע ניתוח MVD?
לשם בחינת מועמדות לביצוע הניתוח, יהיה צורך בביצוע של בדיקת MRI , כדי להדגים את הקונפליקט בין העצב ולבין כלי הדם וכך לוודא שהחולה אינו סובל מטרשת נפוצה (במקרים אלה הטיפול בטרשת צפוי לפתור את הבעיה) ושלא קיימים גורמים אחרים שעלולים לגרום לתסמינים דומים. כמו כן, ניתוח זה יבחר רק במטופלים שנמצאו כמתאימים לביצוע הפעולה מבחינת גילם ומצב הבריאות הכללית. בחולים שלהם יהיה קשה יותר לעמוד בניתוח יבחרו טיפולי ההזרקות. 

כדי לשפר את סיכויי הצלחת הניתוח ולמזער את האפשרות להתפתחות של סיבוכים, חשוב לבחור בנוירוכירורג בעל ניסיון בביצוע ניתוחים בכלי הדם המוחיים. ניסיונו של הרופא המנתח יסייע בבחירת המועמדים המתאימים לביצוע ניתוח ה-MVD , כמו גם בתכנון אסטרטגיה כירורגית המתאימה למקרה ולמטופל.