שתלים דנטליים: איך נבחרת שיטת הטיפול?
מהו שתל דנטלי, אילו שיטות קיימות לביצוע הפעולה, כיצד ניתן להימנע מסיבוכים ומה חשוב לדעת רגע לפני הטיפול? התשובות בכתבה שלפניכם
שתלים דנטליים הפכו בשנים האחרונות לאחד מהפתרונות הנפוצים ביותר במצבים של מחסור בשיניים או כאשר ישנן שיניים המיועדות לעקירה.
השתל הדנטלי הוא מעין בורג בעל צורה גלילית המוחדר לעצם הלסת. הוא מהווה תחליף לשורש השן ועל בסיסו נבנים שחזורי השיניים. באמצעות השתלים ניתן לשקם שן אחת, מספר שיניים ואף לסת מלאה. השתלים מיוצרים לרוב מטיטניום ועוברים בקרת איכות קפדנית. הכנה מתאימה של אזור העקירה לקליטת השתל חיונית לצורך חיבור האחרון לעצם הלסת ולהצלחת פעולת ההשתלה והשיקום.
מהן השיטות השונות לביצוע השתלה דנטלית?
השיטה המסורתית לביצוע ההשתלה כוללת עקירה של השיניים והכנת האזור לקליטת השתל, החדרת השתל אל עצם הלסת ולאחר מכן תקופת המתנה של כשישה חודשים. במהלך תקופה זו, השתל נקלט בעצם ויציבותו מובטחת. בתום תקופת ההמתנה חושף הרופא המטפל את השתל ועל גבו מציב מבנה וכתר.אחת השיטות הנפוצות כיום לביצוע השתלת שיניים מכונה העמסה מידית וכוללת עקירה של השן ההרוסה, הצבת שתל ועליו מבנה וכתר זמניים בפעולה אחת, ללא כל תקופת המתנה עד לקליטת השתל בעצם הלסת. שיטה זו מאפשרת לספק למטופל פתרון אסתטי ופונקציונלי זמני, עד להצבת השיקום הקבוע.
מהם הפרמטרים לבחירת השיטה המתאימה להשתלה?
במקרים בהם מכתשית השן באזור בו יש להתקין את השתל אינה מוגלתית, ניתן לבצע את התקנת השתל במעמד ביצוע העקירה. עם זאת, אם האזור מוגלתי יש להמתין כשלושה חודשים עד להחלמה מלאה של האזור והצבת השתלים.
העמסה מידית ניתנת לביצוע בתנאי שגובה העצם הטבעית עולה על 8 מ"מ. אם יש צורך בהוספת תחליף עצם ממקור חיצוני, לא מומלץ להתקין שיקום זמני במעמד התקנת השתלים. במקרים בהם יש צורך בשיקום של לסת שלמה, ניתן כיום לבצע מספר רב של שתלים (6-10) ועל גביהם לבצע גם שיקום זמני. כך יכול המטופל ליהנות מפתרון קבוע ולא מתותבות, כפי שהיה נהוג בעבר.
מהן תופעות הלוואי אשר יכולות להתפתח לאחר התקנת השתלים?
לאחר ההשתלה יכולים להתפתח כאבים אזוריים, שטפי דם ונפיחות מקומית. ברוב המקרים תופעות אלו יחלפו לאחר מספר ימים. בדומה לכל פעולה כירורגית גם השתלת שיניים כרוכה בסיבוכים כללים וייחודיים לפעולה זו. הסיבוכים הכלליים כוללים זיהום בפצע הניתוח שלרוב יטופל באופן מקומי. במקרים נדירים הזיהום יצריך פתיחה מחדש של החניכיים, הסרה של השתל וניקוי האזור מהחיידקים. בנוסף, עלול להתפתח גם דימום כתוצאה מפגיעה ברקמה. אם הופיעו כאבים עזים או דימום, יש לפנות מידית לרופא המטפל.הסיכונים הייחודיים לפעולת ההשתלה כוללים פגיעה עצבית אשר גורמת לתחושת נימול בשפה, פגיעה בסינוס כתוצאה מחדירת השתל לחלל הסינוס, או דחייה של השתל המובילה לצורך בהסרתו. פנייה לרופא שיניים בעל ניסיון רב בביצוע השתלות דנטליות תסייע במזעור הסיכוי להתפתחות הסיבוכים הנ"ל ובפעולה בטוחה.
מה חשוב לדעת כדי לאפשר השתלת שיניים מוצלחת?
טרם לביצוע ההשתלה חשוב לבצע בירור מקיף של ההיסטוריה הרפואית של המטופל. בקרב מטופלים הסובלים מאוסטאופורוזיס קשה או מסוכרת שאינה מאוזנת , סיכויי כישלון השתל גדולים יותר ועל כן הפעולה אינה מומלצת ויש לפנות לרופא אנדוקרינולוג טרם לביצוע ההשתלה.מעבר לכך, טרם לביצוע השתלת שיניים חשוב לבצע בדיקת CT ולבחון את גובה העצם הטבעית ואת שטח הפנים שלה. ככל שגובה ורוחב העצם גדולים יותר, כך עולה בהתאמה גם הסיכוי לקליטת השתלים ולהצלחת הפעולה. תכנון נכון של אסטרטגיית הטיפול יסייע גם הוא במידה רבה בחלוקת עומסים נכונה על גבי השתלים ובהצלחת הפעולה.
הכתבה בחסות ד"ר חיים ריידר, רופא שיניים העוסק בעיקר בהשתלות שיניים ושיקומים מורכבים. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.