קורונה: האם חולי פרקינסון מצויים בסיכון?

פרקינסון היא מחלה נוירולוגית אשר מובילה לפגיעה בתנועות הגוף. הסימן המוכר ביותר אשר מעיד עליה הוא רעד. בנוסף, חולי פרקינסון עלולים לסבול גם מתסמינים מוטוריים נוספים, כמו קשיון (נוקשות או תפיסת שרירים) ותנועה איטית ואף מתסמינים שאינם מוטורים, לדוגמה הפרעות בדיבור, הפרעה בשינה, ירידה בחוש הריח, הפרעות במערכת העיכול, הפרעה במתן שתן ובתפקוד מיני, סחרחורת (קלות ראש) בקימה, פגיעה בזיכרון ואף דיכאון וחרדה. המחלה מתפתחת בשל פגיעה בתאי המוח המייצרים דופמין, אך קיים גם מידע על מערכות נוספות אשר נפגעות בשל המחלה.  דופמין הוא מוליך עצבי אשר אמון על היכולת לבצע תנועות באופן תקין. הגורם לפגיעה בתאים אלו אינו ידוע,  אך ככל הנראה היא נגרמת מסיבות גנטיות וסביבתיות.

בתקופת הקורונה, ניצבים בפני חולי הפרקינסון אתגרים רבים. הסיכוי להחמרת המחלה או הסימפטומים, ניתוק חברתי ותחושה של בדידות, קושי להתמודד עם המציאות החדשה, כולל צורך להשתמש במערכות טכנולוגיות על מנת לתקשר עם אנשים ומוסדות נותני שרות - כולל מוסדות רפואיים, כל אלה מערימים קשיים רבים על החולים. אולם, החדשות הטובות הן שעם רבים מהאתגרים כבר למדנו להתמודד. אספנו, בשיתוף עם ד"ר סיימון ישראלי קורן, רופא נוירולוג מומחה בכיר במחלקת נוירולוגיה והמכון להפרעות תנועה במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר, את המידע שחשוב להכיר.

Kotcha K | Shutterstock

האם חולי פרקינסון בסיכון מוגבר להתפתחות סיבוכים שקשורים לקורונה?

"נכון למידע הקיים עד כה, חולי פרקינסון אינם מצויים בסיכון מוגבר להידבקות בנגיף הקורונה. בשל העובדה שמחלת הפרקינסון אינה גורמת לדעיכה של מערכת החיסון, היא אינה מעלה את הסיכוי להתפתחות של מחלה חמורה. אולם, רוב החולים בפרקינסון מבוגרים, ולכן ללא כל תלות במחלה הנוירולוגית הם מצויים בסיכון לסיבוכים בהדבקות. 

בנוסף, סימפטומים אופייניים למחלת הפרקינסון בשלבים מתקדמים, כמו  קשיי נשימה, קשיי בליעה, שברירות וירידיה קוגניטיבית, יכולים גם הם להגדיל את הסיכון למחלת קורונה קשה יותר ולסיבוכים. לכן חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל ולשאול אותו האם את/ה נמצאים בסיכון מוגבר". 

איך המצב הנוכחי יכול להשפיע על המחלה?

"מעבר לכך, רמות גבוהות של סטרס נמצאו במחקרים שונים כגורם המוביל להחלשת פעילותה של מערכת החיסון. לכן, חשוב להשתדל ככל שניתן לנקוט בפעולות מרגיעות וכך להוריד את מפלס הלחץ" ממליץ ד"ר ישראלי-קורן.

כיצד ניתן למנוע החמרה במחלת הפרקינסון גם בזמנים אלה?
"מחלת הפרקינסון היא מחלה דינאמית המאופיינת בתקופות של החמרה ובתקופות של רגיעה" משיב ד"ר ישראלי-קורן. "מיתון חומרת התסמינים בזכות נטילת התרופות, ביצוע של פעילות ספורטיבית מאומצת ומגוונת ואיזון המצב הרגשי, כל אלה יכולים להוביל  לשיפור במצב הפיזי, הנפשי והקוגניטיבי. מסיבה זו ניטור קבוע של הרופא המטפל, הקפדה על שגרת יום והרגלי חיים בריאים ונטילת התרופות על פי ההוראות, חיוניים.  אם התרחש שינוי בתפקוד וברעד ייתכן ויהיה צורך במעקב צמוד יותר. בנוסף, בחולים אשר מקבלים טיפול מתקדם באמצעות ניתוחים או משאבות, יש צורך במעקב תכוף יותר.

גם בזמנים אלה, בהם לא תמיד מתאפשרת הגעה למרפאת הרופא המטפל, חשוב ליידע את הרופא המטפל על כל שינוי בתסמיני המחלה וכך לאפשר שינוי של מינון התרופות הניטלות או סוגן במידת הצורך. בזמנים אלה, מומלץ לבצע את הביקורים מהבית באופן וירטואלי, בעזרת מחשב אישי או טלפון נייד". 

4 טיפים שיסייעו בניהול יעיל של המחלה - גם בבית 

המשיכו לבצע פעילות גופנית
"ביצוע של פעילות גופנית בשגרה חיוני להתמודדות עם קשיי התנועה" מסביר ד"ר ישראלי קורן. לכן, גם בתקופת ההסגר בה לא ניתן לבצע פעילות גופנית בחוץ, חשוב להקדיש חצי שעה לפחות ביום לפעילות גופנית בבית או בקרבתו. הזמן הנדרש לביצוע פעילות גופנית משתנה מאדם לאדם ומומלץ מדי פעם גם להתאמץ יותר מרגיל. מעבר לכך , מומלץ לבצע פעילות מגוונת, לרבות פעילות אירובית, תרגילי שיווי משקל, חיזוק שרירים, תרגילי גמישות וכן גם תרגול של פעולות הגפיים העליונות והתחתונות. 

התמידו בלמידה
"פרקינסון אינה מובילה רק לתסמינים מוטורים, והיא יכולה לגרום גם לפגיעה ביכולות הקוגניטיביות ובזיכרון. גם בתקופה זו חשוב לבצע פעולות אשר דורשות למידה ומאתגרות את המוח. באמצעותן ניתן לשפר את התפקוד המוטורי, הקוגניטיבי ואף את המצב הרגשי" מציין ד"ר ישראלי-קורן. 

הקפידו להמשיך ולקחת את הטיפול התרופתי
"חשוב להמשיך ולקחת את הטיפול בתרופתי, בהתאם למינון שנקבע על-ידי הרופא המטפל" מדגיש ד"ר ישראלי קורן. "אם הופיעו תסמיני ON  או OFF   (תסמינים המתפתחים בתגובה לטיפול התרופתי ומתבטאים בעודף תנועתיות או הישנות של תסמיני הפרקינסון בהתאמה), אין צורך לגשת לבית החולים. תסמינים אלה יכולים לנבוע מהלחץ המוגבר. מומלץ גם להתייעץ עם הרופא המטפל, לעיתים ניתן לקבל ייעוץ מרחוק ואף שינוי של מינון התרופות במידת הצורך. חשוב שלא ליטול תרופות הרגעה שונות לפני התייעצות עם הרופא". 

 שמרו על קשר עם הקרובים לכם
"כאמור, דיכאון עלול להתפתח בשל מחלת הפרקינסון ועל כן כדי למנוע החמרה במצב הנפשי בתקופה זו מומלץ לשמור על קשרים חברתיים ככל שניתן, גם אם מרחוק. בתקופה בה רובנו נמצאים בבתים ומחוברים לטלפון ולרשתות החברתיות, השמירה על קשרים פשוטה יותר והפלטפורמות השונות אף יכולות לסייע בהיכרויות חדשות. שמירה על המעגל התומך, מסייעת לכולנו בהתמודדות עם התקופה המורכבת ובפרט לאלה הסובלים מפרקינסון. חשוב גם לגלות אמפתיה כלפי אחרים ולסייע ככל שניתן". 

 לחולים אשר עברו ניתוח להשתלת קוצב
"חשוב לבדוק את מצב הבטרייה, מדובר בדיקה פשוטה באמצעות השלט שהתקבל לאחר הניתוח. במקרים בהם הבטרייה קרובה לסופה יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי המשך טיפול".

ד"ר ישראלי-קורן בוחר לסיים בנימה אופטימית: "דווקא בתקופה זו, בה שורר חוסר וודאות בכל הנוגע לבריאות הציבור חולי הפרקינסון יכולים סוף סוף להרגיש כי הם אינם לבד בסירה. ההתמודדות הקולקטיבית עם החשש מפני העתיד לבוא משרה תחושת סולידריות אשר יכולה לסייע לחולי פרקינסון בהתמודדות עם המחלה. אני סבור כי ניתן אף ללמוד מקהילת חולי הפרקינסון, בכל הנוגע לשמירה על אופטימיות והתמודדות עם אתגרים שונים, כמו בדידות, חוסר וודאות לגבי העתיד ועוד".