איך להתמודד עם פיסורה כרונית?

פיסורה אנאלית, או סדק בפי הטבעת, היא קרע של ציפוי תעלת פי הטבעת (התעלה האנאלית). אזור זה מצופה בעור עשיר בסיבי עצב תחושתיים, וזאת הסיבה שפיסורה גורמת לכאב עז. בנוסף, הקרע חושף גם את סיבי שריר הסוגר הפנימי, ולכן מוביל לכיווץ יתר ולחוסר הרפיה שלו בזמן פעולת מעיים, כמו גם להחמרה משמעותית של הכאבים. לרוב, הפיסורה ממוקמת בקו האמצע מאחור או מקדימה, אך לעתים יכולה להיות גם בצדדים. 

Shutterstock | Seasontime

מה גורם להתפתחותה?

פיסורה נגרמת מטראומה באזור התעלה האנאלית בגלל הסיבות הבאות:

- צואה קשה או יבשה, במיוחד אם בנפח גדול.

- מעבר מהיר של הצואה דרך התעלה האנאלית, כולל בזמן שלשול.

- דלקת באזור.

- טראומה מכאנית.

הנזק לתעלה האנאלית מביא לכאבים קשים, דימום וכן לכיווץ יתר של סיבי הסוגר הפנימי. מתפתח מעגל שבו הפיסורה גורמת לכאבים קשים ולכיווץ הסוגר הפנימי, שבתורו לא מאפשר ריפוי של אזור הקרע, ואף מביא להחמרה נוספת במצב המקומי עם כל פעולת מעיים.  במהלך הזמן נוצרים תהליכי ריפוי כרוניים, אשר גורמים להיווצרות קפלי עור בבסיס הפיסורה. 

אילו תסמינים עלולים להעיד על פיסורה?

• כאבים ותחושת צריבה קשה במהלך פעולת המעיים, אשר נמשכים בעוצמה קלה יותר גם לאחר מכן. הכאב עלול להימשך דקות או שעות ארוכות. לעתים החולים מציינים פחד מפעולות מעיים ונמנעים מלהתפנות, מה שיכול בסופו של דבר להחמיר את המצב.

• דימום טרי מפי הטבעת כביטוי לנזק לרקמות בתעלה האנאלית ופציעה חוזרת שלהן. הדימום יכול להיות על נייר הניגוב, על האסלה או מסביב ליציאה. הצואה אמורה להיות בצבע תקין. 

• גרד סביב פי הטבעת בשל התהליך הדלקתי ותגובת הריפוי.

כיצד ניתן לאבחן פיסורה?

הרופא ישאל שאלות על מנת להבין את התסמינים. יש צורך בבדיקה גופנית של אזור פי הטבעת. בדרך כלל אין צורך בבדיקה פנימית. במקרה של פיסורה בבדיקה ניתן יהיה לראות שיש כיווץ יתר של אזור פי הטבעת כביטוי לעווית של הסוגר הפנימי, ובפיסוק של פי הטבעת ניתן יהיה לראות את הפיסורה בבירור. לעתים ניתן לראות שינויים נוספים באזור כביטוי לפיסורה כרונית.

האבחנה אינה תמיד קלה, ולעיתים יש צורך בבדיקה על ידי כירורג/ית קולורקטלי לצורך שלילה של מצבים אחרים. בנוסף, לעתים הפיסורה היא ביטוי של מחלות אחרות כגון מחלת מעי דלקתית או מחלות מין. במידה ועולה חשד כזה, לעתים יופנה החולה לבדיקות נוספות.

מהן דרכי הטיפול? 

לאחר שנעשתה אבחנה מדויקת של המצב, ניתן להתחיל בטיפול שמרני. מטרת הטיפול הא הרפיה של שריר הסוגר הפנימי והורדת הטראומה לאזור התעלה האנאלית, וזאת כדי לאפשר ריפוי של הפיסורה.

הטיפול שמרני כולל:

- הרפיה של שריר הסוגר הפנימי – שימוש במשחות שונות (ניפדפין או ניטרטים) או הזרקה של בוטוקס.

- ריכוך הצואה – שימוש במרככי צואה או הוספת סיבים תזונתיים בתזונה היומית. 

- שתייה מרובה של מים – 8 כוסות ביום לפחות.

- אמבטיות ישיבה – אמבטיה מרפה ומרגיעה את שרירי אזור פי הטבעת, וכן מורידה את עוצמת הגירוי. 

- הרגעה - משחות להרגעת את אזור פי הטבעת כמו משחות לידוקאין. 

מה ניתן לעשות אם הטיפול השמרני נכשל?

במידה והטיפול השמרני אינו מביא לריפוי הפיסורה בטווח זמן זה, תישקל האפשרות להתקדם לטיפול ניתוחי – Internal Anal Sphincterotomy.

בניתוח נעשה חתך קטן סביב פי הטבעת, דרכו ניתן לזהות ולבודד את הספינקטר (סוגר) הפנימי ולחתוך אותו. בדרך זו ניתן לבטל את ההשפעה שלו על ההתכווצות באזור פי הטבעת, והחולה אמור להרגיש בהקלה מיידית. לאחר הניתוח הגוף גם מצליח לרפא את אזור הפיסורה בצורה יעילה.

את הניתוח מבצעים תחת הרדמה אזורית (ספינלית) או כללית, במסגרת אשפוז יום. החולה מסוגל ללכת לביתו מספר שעות לאחר הפרוצדורה למנוחה בביתו. בדרך כלל ישנם כאבים קלים באזור פי הטבעת, בעקבות החתך שהכירורג ביצע. הכאבים שונים מכאבי הפיסורה, ובדרך כלל הרבה יותר קלים מהם. הכאבים נוטים להימשך כמספר ימים עד שבועות, והעוצמה הולכת ופוחתת עם הזמן.

מהם הסיכונים?

סיבוכים אפשריים בניתוח מסוג זה כוללים:

- זיהום באזור החתך הניתוחי עם היווצרות של מורסה קטנה.

- פגיעה מסוימת בתפקוד מערכת הסוגרים, עם אפשרות של בריחת גזים או מעט ריר מפי הטבעת. הסיכון לסיבוך זה הוא נמוך מאוד.

- חזרה של הפיסורה בעתיד – סיכון מאוד נמוך (פחות מ- 5% אם מבוצע על ידי כירורג/ית מנוסה).

האם קיימות השלכות במצבים של אי טיפול?