פיסורה

תשובה: היינו מציעים לך לא להתייאש בשלב זה מן הטיפול השמרני - הקפידי על תזונה עשירה בסיבים, שזיפים מיובשים, תכשירים משלשלים ועוד. על פירוט הטיפול בפיסורה אנאלית תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_041205_6.htm

תשובה: פיסורה אנאלית היא חריץ מכוייב באיזור פי הטבעת. הטיפול בפיסורה כולל 3 מרכיבים: הרפיה של הסוגר הפנימי, מעבר לא טראומטי של צואה, והקלה על הכאב. יש לדאוג לתזונה עשירה בסיבים, שתיה מרובה של מים ולעיתים משלשלים - כדי שהצואה תהיה רכה, אמבטיות פושרות בישיבה לאחר יציאה, כדי להרפות את הסוגר, ולעיתים קרמים של אלחוש מקומי למריחה באיזור. שימוש בקרם מקומי אינו הכרחי, אך ניתן להשתמש בקרם בשם RECTOZORIN. טיפול נוסף לפיסורה הוא טיפול ניתוחי, אולם הוא בשימוש רק כאשר הטיפול השמרני נכשל. חומר נוסף על פיסורה אנאלית ניתן למצוא באתר: http://www.gicare.com/pated/ecdgs38.htm

תשובה: בשאלתך אתה שואל על שני נושאים. אנסה לתת ההסבר על כל אחד מהם. דימום בצואה. דם בצואה הוא מצב שאינו תקין (פתולוגי) שיש לבררו. דם בצואה יכול להיות בצבע שחור, אם מקורו במערכת העיכול העליונה והוא הספיק לעבור עיכול בצינור העיכול; או אדום, אם מקורו מהמעי הגס, חלקו הסופי של צינור העיכול. מקור הדם יכול להיות גם מאזור פי הטבעת, למשל באדם הסובל מפיסורה, פצע באזור פי הטבעת. פרטים חשובים נוספים הם כמות הדם בצואה, ואם היציאה הדמית מלווה בכאבי בטן. יש סיבות אפשריות רבות לדימום טרי בצואה. הסיבות השכיחות הן פיסורה בפי הטבעת, טחורים פנימיים, מחלת סעיפים (דיברטיקולוזיס), טראומה (פציעה) מקומית, מחלות מעי דלקתיות (מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית), זיהומים שונים במערכת העיכול ועוד. העובדה שגם לפני כשנה סבלת מדימום בצואה מעידה על בעיה כרונית: זיהום כרוני, דלקת כרונית, טחורים או פציעה מקומית. אדם המדמם ממערכת העיכול צריך לעבור בירור יסודי, ואכן, ברובם הכמעט מוחלט של המקרים, בירור מקיף מזהה את מקור הדימום. הבירור כולל בדיקת צואה לטפילים, קולונוסקופיה (בדיקת המעי הגס), לעיתים נחוצה גם בדיקת צורך בגסטרוסקופיה (בדיקת הקיבה והתריסריון) או בדיקה באמצעות קפסולה הנבלעת על ידי הנבדק ומכילה בתוכה מצלמה המצלמת את כל צינור העיכול מבפנים. לאחר זיהוי סיבת הדימום מחליטים על טיפול מתאים. בדיקת קולונוסקופיה. כאמור, בבדיקה זו מסתכלים, באמצעות סיב אופטי המוחדר דרך פי הטבעת, על המעי הגס. בודקים בה אם ישנה פתולוגיה כלשהי במעי הגס, כגון כיבים, דלקת, פוליפים, גידולים, פצעים וכדומה. מלבד זיהוי הפתולוגיה ניתן גם לקחת ביופסיה(דגימת רקמה), אם יש בזה צורך. הואיל והמעי הגס של האדם מלא תמיד בצואה, לפני הבדיקה יש להכין את המעי הגס, כלומר לנקותו. ניקוי המעי הגס מבוצע על ידי שתיה של חומר אותו תקבל, הגורם לשלשול מימי רב ומנקה את המעי. קיימים שני תכשירים הניתנים כיום, לא אכתוב כעת פרטים עליהם, אך התוצאה שהם משיגים דומה (תוכל לקרוא על כך עוד כאן). בעבר, בבוקר הבדיקה היו מבצעים חוקן, אולם כיום מרבית הגסטרואנטרולוגים המבצעים את הבדיקה מסתפקים בהכנה על ידי החומר המשלשל בלבד. את הבדיקה עושים תוך כדי טשטוש הנבדק. בדרך כלל משתמשים בחומר הרדמה קל המוביל לשינה עמוקה וגורם לכך שהנבדק כלל לא יזכור כלל את הבדיקה. הואיל והבדיקה נעשית בטשטוש, אין צורך לחשוש. החלק הפחות נעים בבדיקה הוא כאמור ההכנה, ניקוי המעי, בה הנבדק משלשל במשך מספר שעות. בשעות אלה כדאי להיות בבית. ייתכנו סיבוכים בבדיקה, אולם הם נדירים ביותר. הסיבוכים האפשריים הם דימום (בעיקר אם בוצעה ביופסיה) או קרע של המעי. זהו סיבוך קשה, אולם נדיר מאד. בשל העובדה שמדובר באירוע שני של דימום, למרות שהבדיקה אינה נעימה, בעיקר ההכנה לבדיקה, ולמרות האפשרות לסיבוכים, אני ממליץ לך לעבור אותה על מנת להגיע לאבחנה, ובהתאם לכך לטיפול המתאים לך. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד

תשובה: כאבים בזמן מתן צואה ודימום לאחר מכן בדרך כלל מעידים על טחורים או על פיסורה בפי הטבעת. לא ברור לי מדוע הכירורג בדק אם יש שבר. האם הוא ביצע בדיקה רקטלית? עליך לפנות לבדיקה חוזרת של כירורג על מנת לברר אם מדובר בטחורים ולקבל טיפול בהתאם. הטיפול הראשוני הוא בדרך כלל משחות מקומיות המקלות מאוד על היציאות. במקרים מסובכים יותר יש לעבור ניתוח לקשירת הטחורים. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד