לכידת העצב האולנרי: מתי יהיה צורך בניתוח?

העצב האולנרי הוא אחד מעצבי היד העיקריים. עצב זה חוצה את המרפק ואמון על תחושת הזרת ומחצית הקמיצה. בנוסף, הוא מעצבב גם את השרירים הקטנים בכף היד שבאמצעותם מתבצעות תנועות עדינות. 

תסמונת לכידת העצב האולנרי היא מצב בו נגרם נזק לסיבי העצב כתוצאה מהפעלת לחץ עליו. למרות שלכידת העצב יכולה להתפתח לכל אורכו, היא נפוצה בעיקר באזור הפנימי של המרפק – בתעלה הקוביטלית. מצב זה גורם לכאבים או לתחושת זרם לאורך האמה והזרוע. בנוסף יכולה להופיע גם תחושת נימול בזרת ובקמיצה. לעיתים לכידת העצב האולנרי יכולה לגרום גם להיחלשות באחיזת האצבעות והזרוע, דבר שיכול לגרום למגבלה תפקודית ניכרת. 

 wutzkohphoto | Shutterstock

מהם הגורמים ללכידת העצב האולנרי?

הסיבה להיווצרות הלכידה אינה ידועה במלואה. אולם, קיימים גורמים שונים המובילים ללחץ מוגבר על העצב באזור המרפק, כמו לדוגמה כיפוף חוזר ונשנה של המרפק אשר מוביל ללחץ מוגבר על העצב.

לעיתים העצב אינו יציב במיקומו בתעלה הקוביטלית ובזמן כיפוף המרפק הוא "יוצא" מתוך התעלה. כתוצאה מכך נוצר חיכוך בין העצב לבין העצם אשר עלול להוביל לפגיעה בו. 

גורמי סיכון נוספים ללכידת העצב האולנרי כוללים הישענות ממושכת על המרפק והפעלת לחץ ממושך על העצב, כמו לדוגמה בזמן נהיגה למרחקים ארוכים. לבסוף, גם חבלה ישירה באזור המרפק עלולה לגרום לנזק לסיבי העצב. 

אילו תסמינים יעוררו חשד?

התלונה המוקדמת השכיחה ביותר היא נימול באצבע הרביעית והחמישית (הזרת ומחצית הקמיצה). עם החמרת המצב עלולה להתפתח גם תחושת כאב ביד (מעין זרם מכאיב לאורך האמה) ובצידו הפנימי של המרפק. במצבים מתקדמים יכולה להופיע גם חולשה של היד והזרוע.

מדוע חשוב לטפל בבעיה?

לחץ ממושך על העצב יכול לגרום לדלדול שרירי כף היד ולחולשה בלתי הפיכה. כתוצאה מכך תפקוד כף היד עלול להיפגע משמעותית. מעבר לכך, היעדר טיפול יכול לגרום ירידת תחושה בלתי הפיכה בזרת וחצי הקמיצה. 

איך ניתן לאבחן?

בשלב הראשון, יבצע הרופא המטפל תשאול מקיף של המטופל כדי לבחון אם קיים סיפור מקרה אופייני ללכידת העצב האולינרי. לאחר מכן, תתבצע בדיקה פיזית בה יודגמו התסמינים האופייניים, לרבות פגיעה בתחושה באצבע הרביעית והחמישית, חולשה של שרירי כף היד ועוד. לשם אבחנה סופית, תתבצע בדיקה אלקטרומיוגרפית  (EMG)לבחינת מהירות ההולכה החשמלית של העצב האולנרי. 

איך ניתן לטפל?

בשלבים הראשונים להתפתחות הבעיה, ישנו סיכוי להיעלמות התסמונת ללא טיפול, באמצעות הימנעות מביצוע פעולות אשר מגרות את העצב, כמו כיפוף המרפק. בנוסף, במהלך שנת הלילה, כאשר היד מצוי בתנוחה סטטית, מומלץ להניח כרית בקדמת המרפק או להשתמש בסד כדי למנוע את תנוחת הכיפוף. טיפול תרופתי יינתן במידת הצורך כדי לסייע בהקלה על התלונות האופייניות ובמיתון הכאב.

במצבים בהם לא הושג שיפור באמצעות הטיפול השמרני במשך שלושה חודשים, או שהתפתחה פגיעה בשרירים ובתחושה יהיה צורך בטיפול ניתוחי.

ניתוח לשחרור העצב האולנרי

במהלך הניתוח, הרופא המנתח מבצע חשיפה של העצב לאורכו ומאתר את המבנה אשר מוביל ללחץ על העצב. ישנן מספר שיטות לשחרור העצב, בהן שחרור העצב בעודו נותר במקומו, העתקת העצב אל מתחת לעור, העתקתו אל מתחת לשרירים ועוד. בנוסף, ניתן להעביר את העצב מחלקו האחורי של המרפק לקדמתו וכך "לקצר" את הדרך שעל העצב לעבור בעת כיפוף המרפק ולהפחית את הלחץ אשר מופעל עליו.

חשוב לציין כי במקרים בהם התפתחה כבר פגיעה ניכרת בעצב, לא ניתן להבטיח התאוששות מלאה שלו. לכן, מומלץ לטפל בבעיה בשלבים הראשונים להתפתחותה וכך למנוע נזק בלתי הפיך.