מרפק טניס

התסמינים של מרפק טניס כוללים בין היתר:

·          כאב שמקרין מהחלק החיצוני של המרפק אל הזרוע ואל מפרק כף היד.
·          כאב בזמן שמותחים את פרק כף היד.
·          חולשה בזרוע.
·          כאב שהולך ומחמיר במשך שבועות וחודשים.
·          תחושה של לפיתה מכאיבה בזמן ביצוע פעולות מסוימות, כגון לחיצת יד או סיבוב ידית של דלת.
·          חוסר יכולת להחזיק חפצים מסוימים, כמו ספל קפה.

הכאב הנגרם כתוצאה ממרפק טניס זהה לכאב הנגרם כתוצאה ממרפק גולף. אלא שמרפק גולף גורם לכאב בצד הפנימי של המרפק ולא בצד החיצוני שלו.

מרפק טניס היא פגיעה שנגרמת כתוצאה משימוש יתר. הגורם לכך היא התכווצות חוזרת ונשנית של שריר הזרוע, המשמש לישור והרמת היד ופרק כף היד. התנועות והמתיחות החוזרות ונשנות של הרקמה עלולות להוביל לדלקת, או לסדרה של קרעים זעירים בגידים המחברים את שריר הזרוע אל העצם, בצד החיצוני של המרפק.

כפי שמרמז השם מרפק טניס, משחק טניס – ובמיוחד שימוש חוזר ונשנה בחבטת גב כף היד, בטכניקה לא טובה – היא אחד הגורמים האפשריים של מרפק טניס. יחד עם זאת תנועות רבות אחרות שמבצעים עם הזרוע לעתים קרובות, כולל שימוש בכלים של שרברבות, צביעה, גירוף ואריגה עלולות לגרום למרפק טניס.

מרפק טניס נפוץ בעיקר בקרב מבוגרים בגילאים 30 עד 50, אך הוא יכול לתקוף כל אדם שמותח את פרק כף היד באופן חוזר ונשנה.

כל אדם שחוזר על אותן התנועות, לפרק זמן של שעתיים ביום לכל הפחות, נמצא בסיכון גבוה יותר. גם מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות של מרפק טניס.

אורטופד יכול בדרך כלל לאבחן מרפק טניס באמצעות בדיקה של המרפק ובהתבסס על ההיסטוריה הרפואית של הנבדק. על מנת להעריך את מידת הכאב והקשיות, הרופא מפעיל לחץ על האזור הפגוע, או מבקש מהנבדק להזיז את המרפק, את פרק כף היד ואת האצבעות באופנים שונים.

צילום רנטגן עשוי לסייע בשלילת סיבות אחרות הגורמות לכאבים במרפק, כמו שבר או דלקת פרקים. לעתים נדירות מבצעים בדיקות הדמיה מקיפות יותר – כמו אולטרסאונד, או סריקת הדמיה בתהודה מגנטית (MRI).

מרפק טניס לא מטופל עלול להוביל לכאב כרוני – במיוחד בזמן הרמת חפצים או גרירתם. אימוץ הזרוע יתר על המידה לפני שהמרפק מחלים לחלוטין עלולה להחמיר את הבעיה.

במידה והכאב אינו פוגע ביכולת התפקוד, ניתן לנקוט בגישה של "נחכה ונראה" לגבי הטיפול במרפק טניס. לעתים קרובות, מרפק טניס משתפר בכוחות עצמו, תוך תקופה של ששה חודשים עד שנה.

במקרים של כאב חמור מאד, או במקרים בהם הכאב פוגע ביכולת התפקוד, טיפול ראשוני נגד מרפק טניס כרוך על פי רב בשיטות לטיפול עצמי, ביניהן מנוחה, קירור האזור שימוש בפראצטמול (אקמול ואחרים) או בתרופות נוגדות דלקת ללא מרשם, כמו איבופרופן (אדוויל, מוטרין ואחרים), או נאפרוקסן (אלווה ואחרים). תרופות אלו אינן מומלצות לשימוש ארוך טווח, משום שהן עלולות לגרום לבעיות חמורות במערכת העיכול.

אם הצעדים המפורטים לעיל אינם מועילים, הכאב נמשך והתנועה מוגבלת, הרופא עשוי להציע דרכים אחרות לטיפול בבעיה, ביניהן:

·          בדיקה וניתוח של האופן בו משתמשים בזרוע.
·          התעמלות.
·          אורטוטיקה.
·          קורטיקוסטרואידים.
·          ניתוח.

קיימים מחקרים שבודקים שיטות נוספות לטיפול נגד מרפק טניס. בין הטיפולים הנחקרים ניתן למצוא טיפול באמצעות הזרקות של טסית דם בודדת עשירה בפלזמה, דיקור, רעלן בוטולינום וטיפול מקומי בתחמוצת הפחמן.

נקיטה של הצעדים הבאים עשויה לסייע במניעה של מרפק טניס:

·          בחינת הטכניקה.
·          חיזוק הגוף.
·          הקפדה על כך שפרק כף היד יהיה במצב ישר.
·          ביצוע תרגילי חימום כראוי.
·          שימוש בקרח.