עד כמה BMI הוא מנבא בריאות מדויק?
בדיקת BMI היא בדיקה מהירה ופשוטה המספקת מידע לגבי משקלו של אדם. למרות השימוש בבדיקה להערכת הסיכון לתחלואה ולתמותה, ישנם גורמים נוספים שיש לקחת בחשבון, כדי לקבל תמונה מדויקת יותר על המצב הבריאותי. הפרטים בכתבה
BMI הוא מדד אשר פותח לראשונה במאה ה-19 על מנת להעריך את המידה של משקל עודף והשמנת יתר. החישוב של BMI מתבצע על ידי חילוק המשקל (בקילוגרמים) בגובה (במטרים) בריבוע (1) . למרות שערכי BMI מעל 30 ומתחת ל-18.5 נמצאו כקשורים בסיכון מוגבר לתחלואה כרונית ולתמותה מוקדמת (2) כיום מתרבות הראיות כי ישנם גורמים רבים אשר משפיעים על תוצאות הבדיקה ויש לקחת אותם בחשבון (3) .
Vitalii Vodolazskyi | Shutterstock
החסרונות של בדיקת ה-BMI
- מיקום השומן. מיקום השומן בגוף חשוב בהערכת הסיכון לתחלואה. השומן המזיק מרוכז בעיקר באזור הבטן והוא מגביר את הסיכון למחלות כרוניות לעומת אנשים עם ריכוז שומן בירכיים ובישבנים. בדיקת ה-BMI אינה לוקחת בחשבון את פיזור השומן בגוף ויכולה לסווג באופן שגוי אנשים בסיכון מוגבר לתחלואה מוגברת (4) .
- גורמים נוספים. בדיקת ה-BMI אינה לוקחת בחשבון גורמים נוספים המשפיעים על בריאותו של המטופל כדוגמת גיל, מין, אורח חיים ומחלות רקע. במידה ומסתמכים רק על ערך ה-BMI ניתן לפספס מדדים חשובים נוספים של בריאות כדוגמת דופק, לחץ דם, מדדי דלקת, רמות כולסטרול ורמות סוכר. בנוסף, בגברים ישנה מסת שריר גדולה יותר מאשר לנשים ועם הגיל מסת השריר פוחתת לעומת מסת השומן (5).
- מוצא אתני. בדיקת ה-BMI פותחה במקור עבור אנשים ממוצא לבן ואינה מתחשבת בהבדלים במוצא אתני. מחקרים רבים הראו כי אנשים ממוצא אסיאתי נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה בערכים נמוכים יותר של BMI לעומת אנשים ממוצא לבן, ולמעשה ישנם ערכים שונים עבור משקל עודף והשמנת יתר באוכלוסייה אסיאתית (6) . באנשים ממוצא שחור, ובמיוחד בנשים, ישנה מסת שריר גדולה יותר מאשר באנשים ממוצא לבן ועל כן באוכלוסייה זו דווקא ערכי BMI גבוהים יותר יכולים להיות תקינים (7).
חלופות ובדיקות משלימות לבדיקת BMI
ישנן בדיקות אשר בשילוב עם בדיקת ה-BMI יכולות לספק הערכה טובה יותר לגבי הבריאות מאשר בדיקת BMI לבדה. בדיקות אלו כוללות בדיקות דם ובדיקות נוספות:
- אחוז שומן בגוף - בדיקה זו יכולה לכמת את אחוז השומן בגוף ולהבדיל בין כמות השומן לכמות השריר. הבדיקה יכולה להתבצע באמצעים פשוטים כדוגמת מדידת קפלי עור (אך זוהי מדידה פחות מדויקת) או באמצעות מכשור מיוחד אשר דורש בדיקות ארוכות ויקרות
- היקף מותניים - היקף מותניים מעל 85 ס"מ בנשים ו-101.6 ס"מ בגברים מצביע על כמות שומן בטנית גדולה יותר ויכול לנבא סיכון מוגבר לתחלואה (8).
- יחס מותניים-ירכיים - יחס של מעל 0.8 בנשים ומעל 0.95 בגברים מעיד על מאגרי שומן בטני גבוהים יותר ונמצא כקשור בסיכון מוגבר למחלות כרוניות ובכלל זה מחלת לב (9) .
לסיכום, למרות שבדיקת BMI מהווה מדד לבריאות, יש לקחת בחשבון גורמים רבים נוספים ורצוי וניתן לבצע בדיקות משלימות על מנת לקבל תמונה מלאה ומדויקת יותר לגבי מצב הבריאות.
מקורות
(1) Zierle-Ghosh A, Jan A. Physiology, Body Mass Index. [Updated 2020 Jul 26]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2020 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK535456/
(2) Klatsky AL, Zhang J, Udaltsova N, Li Y, Tran HN. Body Mass Index and Mortality in a Very Large Cohort: Is It Really Healthier to Be Overweight?. Perm J. 2017;21:16-142. doi:10.7812/TPP/16-142
(3) Gutin I. In BMI We Trust: Reframing the Body Mass Index as a Measure of Health. Soc Theory Health. 2018;16(3):256-271. doi:10.1057/s41285-017-0055-0
(4) Jayedi A, Soltani S, Zargar MS, Khan TA, Shab-Bidar S. Central fatness and risk of all cause mortality: systematic review and dose-response meta-analysis of 72 prospective cohort studies. BMJ. 2020 Sep 23;370:m3324. doi: 10.1136/bmj.m3324. PMID: 32967840; PMCID: PMC7509947.
(5) Nuttall FQ. Body Mass Index: Obesity, BMI, and Health: A Critical Review. Nutr Today. 2015;50(3):117-128. doi:10.1097/NT.0000000000000092
(6) Hsu WC, Araneta MR, Kanaya AM, Chiang JL, Fujimoto W. BMI cut points to identify at-risk Asian Americans for type 2 diabetes screening. Diabetes Care. 2015;38(1):150-158. doi:10.2337/dc14-2391
(7) Katzmarzyk PT, Bray GA, Greenway FL, et al. Ethnic-specific BMI and waist circumference thresholds. Obesity (Silver Spring). 2011;19(6):1272-1278. doi:10.1038/oby.2010.319
(8) Darsini D, Hamidah H, Notobroto HB, Cahyono EA. Health risks associated with high waist circumference: A systematic review. J Public Health Res. 2020;9(2):1811. Published 2020 Jul 2. doi:10.4081/jphr.2020.1811
(9) https://apps.who.int/iris/bitstream/handle/10665/44583/9789241501491_eng.pdf;jsessionid=83A66FEBBEEF2CBDE6EC4964449A5257?sequence=1