שפעת החזירים - לא להיסטריה, כן למוכנות

שפעת החזירים (swine flu), או בשמה המדויק יותר שפעת 2009 - H1N1, ממשיכה לאיים על העולם, ורבים שואלים את עצמם האם מדובר שוב בהיסטריה תקשורתית או שיש חשש אמיתי.

כדי לענות על שאלה חשובה זו, יש לקחת בחשבון מספר גורמים: יכולת המחולל (במקרה זה הנגיף) לעבור מאדם לאדם, אלימות המחולל (כלומר, יכולתו לגרום לתחלואה ולתמותה), ורגישות האוכלוסייה (המתבטאת בשיעור האוכלוסייה שאין לה חסינות), ובהתחשב בכל אלה נראה שאכן מדובר ב- "דבר האמיתי", כלומר, במגיפה שעשויה להיות מפחידה.

רמת סיכון
לא סתם העלה ארגון הבריאות העולמי את רמת הסיכון לדרגה 5 מתוך 6, ולמה הכוונה?
רמה 1 - נגיף בבעלי חיים שלא נמצא כגורם למחלה בבני אדם
רמה 2 - נגיף שפעת שנמצא כי גרם למחלה בבני אדם
רמה 3 - מקרים בודדים בבני אדם, נצפתה העברה מאדם לאדם ברמה נמוכה שאינה יכולה לגרום למגיפה
רמה 4 - יש סכנה מסוימת למגיפה עולמית
רמה 5 - העברה מאדם לאדם מתרחשת ביותר ממדינה אחת
רמה 6 - מגיפות מקומיות מתפרצות ביותר ממדינה אחת, למעשה מדובר במגיפה עולמית.

אנו נמצאים כעת ברמה 5, אבל כנראה שבעוד זמן לא רב יחליט ארגון הבריאות העולמי על הכרזת מגיפה ברמה 6.
על פי ארגון הבריאות העולמי, אין כל סימן לכך שמגיפת השפעת שוככת, לא במקסיקו ולא בשום מקום אחר.
לקבלת תמונה מלאה ועדכנית מומלץ לגלוש ל:
https://healthmap.org/swineflu

אין זו הפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית שמתפרצת מגיפת שפעת עולמית.
המגיפה המוכרת ביותר היא זו שפרצה בשנת 1918 ושכונתה "המגיפה הספרדית". במגיפה זו מתו משפעת כ- 30-50 מיליון בני אדם, פי 3 יותר ממה שמתו מהמגיפה השחורה בימי הביניים, ויותר ממה שמתו בכל מלחמת העולם הראשונה.
בשנת 1957 נפטרו כתוצאה ממגיפת "השפעת האסיאתית" שני מיליון בני אדם, ובשנת 1968 הייתה מגיפת "שפעת הונג קונג" אחראית למותם של למעלה ממיליון בני אדם ברחבי העולם.

במה נבדלת השפעת הנוכחית מהשפעת החורפית המוכרת לנו מכל שנה ?
עקב מבנהו הגנטי של נגיף השפעת, הוא עובר שינויים בכל שנה. בדרך כלל שינויים אלה זעירים, והחסינות שיש לרוב האנשים כתוצאה ממחלה קודמת או מחיסון, מספיקה כדי להגן עליהם מהדבקה או ממחלה קשה במידה ונדבקו. אחת לכמה שנים עובר נגיף השפעת שינוי גנטי משמעותי יותר, כזה שרוב בני האדם אינם מחוסנים נגדו בצורה יעילה, ואז מדובר במגיפת שפעת נרחבת וקשה יותר.
אחת לכמה עשרות שנים עובר נגיף השפעת שינוי כל כך דרמטי, שאף אדם בעולם לא מחוסן נגדו, וזה מה שקרה הפעם. כדי שהשינויים הללו יתרחשו, יש צורך בקרבה גיאוגרפית של חזירים, עופות ובני אדם. המקום בו קרבה זו נמצאת בצורה שכיחה הוא דווקא דרום מזרח אסיה, ולכן מקורן של רוב מגיפות השפעת הוא בסין, ואולם הפעם דווקא הקרבה של בני אדם ועופות למפעל חזירים גדול במקסיקו התחילה את המגיפה הנוכחית.

הידיעות לגבי המגיפה הנוכחית עדיין אינן מלאות, ולכן מקבלים ידיעות סותרות, הן לגבי תפוצת המחלה והן לגבי התמותה ממנה.
ואולם, אם אנו מנסים להסתכל על מה שקרה במאה הקודמת במגיפת השפעת הגדולה, אנו רואים שלושה מאפיינים חשובים:
1. המגיפה פרצה שלא בעונה המקובלת (באביב ובקיץ), אבל רוב התחלואה והתמותה נצפו בחורף שלאחר מכן.
2. התמותה הייתה גבוהה פי 10 מהתמותה במגיפות השפעת העונתיות הרגילות.
3. חלק גדול מהתמותה היה באנשים צעירים ובריאים, בניגוד לשפעת העונתית, שם רוב התמותה נצפית בתינוקות, בקשישים ובחולים כרוניים.

מסיבה זו אל לנו להישאר שאננים, ובהחלט יש להתכונן כאילו מדובר במגיפה קשה.

ומה זה אומר ?
ראשית יש להכיר את האויב:

מהם התסמינים השכיחים וממה מתים?
מדובר בנגיף שגורם לדלקת של דרכי הנשימה. המחלה מאופיינת בחום, שיעול, כאב גרון, כאבי שרירים, צמרמורת ועייפות. לעיתים נצפים סיבוכים משניים, ובעיקר דלקת ריאות חיידקית עם חיידק הפנאומוקוק וחיידק הסטאפילוקוק. רוב מקרי התמותה שנצפו בחולי השפעת נבעו מהסיבוכים החיידקיים, ולכן במקרים קשים מטפלים באנטיביוטיקה מתאימה.

כיצד עובר הנגיף ומהי תקופת הדגירה ?
הנגיף עובר מאדם לאדם דרך הפרשות דרכי הנשימה, כלומר, בעיטוש ובשיעול, ואולם, חלקיקי הנגיף עמידים גם על הידיים ועל חפצים בהם נגעו הידיים. לכן, מומלץ להתעטש ולהשתעל בצורה היגיינית לתוך מטפחת נייר שעוטפת היטב את האף והפה, ולהשליכה לאחר מכן לפח או לשירותים, וכן לשטוף היטב את הידיים לאחר עיטוש או שיעול.

תקופת הדגירה היא כחמישה ימים ועד מקסימום שבוע, כך שאם מישהו חזר ממקסיקו ולא פיתח תסמינים בתוך שבוע - הוא לא נדבק בשפעת.

מהו הטיפול בשפעת מסוג זה?
כל הנגיפים שנבדקה רגישותם לתרופות היו עמידים לתרופות נוגדות השפעת - אמאנטאדין ורימאנטאדין, ואולם היו רגישות לתרופות אוסלטאמיביר
(oseltamivir) ששמה המסחרי טמיפלו, ולזאנאמיביר (zanamivir) ששמה המסחרי רלנזה.

כאמור, במקרים של סיבוך חיידקי מטפלים באנטיביוטיקה מתאימה.

מתי יהיה חיסון ?
רשויות הבריאות בארה"ב ובאירופה עובדות ללא לאות על מנת להביא לכך שעד תחילת החורף יהיה חיסון זמין, ואולם לא ברור שאכן כך יהיה. ייקח עוד מספר שבועות עד שההרכב הגנטי שזקוקים לו לצורך הכנת החיסון יהיה זמין לתעשייה. לאחר מכן ייקח לפחות חודשיים- שלושה להתחיל להפיק את החיסון, לבדוק את יעילותו ובטיחותו, ולאחר מכן להתחיל לייצר אותו.

החיסון שכבר הכינו לקראת החורף הבא לא מספק הגנה בפני הזן החדש, ולכן קרוב לוודאי שיהיה צורך בשני חיסונים: האחד- החיסון הרגיל והשני - החיסון נגד הזן החדש.

מה המצב בישראל?
עד היום ידוע בוודאות על שני מקרים של שפעת זו, ועוד כמה מקרים חשודים. כל המקרים שנצפו בישראל (כמו במרבית מדינות העולם) היו באנשים ששבו ממקסיקו, או באנשים שהיו בקשר הדוק עם מי ששב ממקסיקו.

מה עושה המדינה בשביל למנוע או לעצור את המגיפה ?
הפעם נהגה ה- "מדינה", ולמעשה משרד הבריאות, למופת, ובמסגרת המגבלות התקציביות עשו את כל הדברים הנכונים.

על פי הגדרות משרד הבריאות, מקרה חשוד לשפעת זו הוא: הופעת מחלה חדה של מערכת הנשימה ללא סיבה ברורה הכוללת חום של 38 מעלות או יותר, ולפחות שניים מהתסמינים הבאים: נזלת, כאבי גרון, שיעול או קוצר נשימה, ואשר במהלך 7 הימים טרם תחילת המחלה (ולאחר ה- 1/3/09) ענה על ההגדרה הבאה: שהה במדינה/אזור בו מתרחשת העברה מקומית של שפעת החזירים בבני אדם, או שהיה במגע הדוק עם אדם אשר הוגדר כחולה חשוד או אפשרי בשפעת בעת שהיה חולה.

מגע הדוק לעניין זה כולל בן בית, או מי שטיפל בחשוד כחולה, או מי שבא במגע עם הפרשות
נשימתיות של חשוד כחולה.

בשדה התעופה בן-גוריון הוקמה מרפאה מיוחדת אשר בודקת אנשים ששבו ממקסיקו: מי שנמצא חולה מועבר מייד לבידוד, ולמי שלא נמצא חולה מומלץ לשהות בבידוד מרצון בביתו למשך שבוע.

מערכת אינפומד תמשיך ותעדכן את קהל הגולשים.

ד"ר איציק לוי רופא בכיר
המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני
מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

[01/05/2009]