עכשיו זה רשמי: ישנה הכרה של ארגון הבריאות העולמי בפוסט קורונה

מחלימים רבים שהתאוששו מקוביד-19 חווים הופעה של תסמינים שונים לאחר המחלה הנמשכים שבועות ואף חודשים לאחר השלב הראשוני או החריף הזה של הזיהום.

תופעה זו, המכונה פוסט קורונה או קורונה מתמשכת, כוללת תסמינים כגון עייפות, קשיי נשימה, בעיות שינה, כאבים וערפול מוחי. בנוסף, פוסט קורונה עלולה להשפיע גם על איברים פנימיים כגון כליות, לב, ריאות ולבלב[1]  [2].

כך למשל, במחקר שפורסם בכתב העת JAMA נמצא כי מתוך קבוצת אנשים שהחלימו מקוביד-19, כ-85% דיווחו על תסמין מתמשך אחד לפחות לאחר ההחלמה, בעיקר עייפות או קוצר נשימה[3].

כעת, ארגון הבריאות העולמי (WHO) הודיע כי באופן רשמי הוא מכיר ומגדיר את הפוסט קורונה כסוג של הפרעה בריאותית[4].

Nata Bene | Shutterstock

למה צריך להגדיר פוסט קורונה כהפרעה בריאותית?

עד לא מזמן היה חוסר מודעות לגבי התסמינים המופיעים לאחר החלמה מקוביד-19 של עולם הרפואה. אנשים רבים סבלו מתסמינים מתמשכים, אך למעשה לא קבלו את הטיפול הרפואי המתאים. בנוסף, היעדר מודעות לגבי התסמינים של ההפרעה הביא למצב בו מחקרים מסוימים כללו או לא כללו תסמינים מסוימים, מה שהשפיע על תוצאות המחקר והוביל לממצאים שגויים על המחלה[5].

לפי ארגון הבריאות העולמי, תסמינים של פוסט קורונה נמשכים לפחות חודשיים ואי אפשר להסביר אותם על ידי אבחנה רפואית. הגדרה של הפרעת פוסט קורונה על-ידי ה-WHO כמקרה רפואי תעזור לרופאים לזהות חולים בקלות רבה יותר ותספק להם את הטיפול המתאים. בנוסף, מאמינים ב-WHO,  שהדבר עשוי לעזור בקידום המחקר, המודעות והקבלה של המצב [4].

האם ההגדרה של ארגון הבריאות העולמי מספיק טובה?

כנראה שלא. חוקרים טוענים שההגדרה הגיעה מעט מאוחר מדי והיא אינה רחבה מספיק[6]. כך למשל, מחקר[7] מקיף שעקב במשך 6 חודשים אחר מחלימים, מצא כי ישנם אנשים שנמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה ולצורך בטיפולים של מערכת הבריאות, כמו גם כי ישנן הפרעות המשפיעות על מערכת העצבים ועל המערכת הנוירו-קוגניטיבית, הפרעות נפשיות, הפרעות מטבוליות, כאבי שרירים ועוד.

המחקר הראה גם שבקרב חלק ממחלימים היה שימוש מוגבר יותר בתרופות מסוג משככי כאבים, מפחיתי יתר לחץ דם, נוגדי דיכאון וחרדה, וכן תוצאות חריגות של בדיקות מעבדה. זאת ועוד, המחקר מצא כי קיים קשר בין חומרת המחלה וחומרת התסמינים של פוסט קורונה.

לסיכום, הצעד החיובי של ה-WHO יעלה את המודעות בקרב מטפלית.ות וקרוב לוודאי שיביא לטיפול טוב יותר במחלימים הסובלים מפוסט קורונה. לצד זאת, ייתכן כי ההגדרה של הפרעה זו עדיין אינה מקיפה מספיק ויש צורך במחקרים נוספים שידייקו אותה.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

[1] Nat Med 27, 601–615 (2021). https://doi.org/10.1038/s41591-021-01283-z.

[2] Nature 594, 259–264 (2021). https://doi.org/10.1038/s41586-021-03553-9.

[3] JAMA. 2020;324(6):603-605. doi:10.1001/jama.2020.12603.

[4] https://www.who.int/publications/i/item/WHO-2019-nCoV-Post_COVID-19_condition-Clinical_case_definition-2021.1

[5] JAMA. 2020;324(14):1381-1383. doi:10.1001/jama.2020.17709  .

[6] https://apps.who.int/iris/bitstream/handle/10665/345824/WHO-2019-nCoV-Post-COVID-19-condition-Clinical-case-definition-2021.1-eng.pdf

[7] Nature 594, 259–264 (2021). https://doi.org/10.1038/s41586-021-03553-9.