אגלוטינוגן (agglutinogen)

שלום לך אורטיקריה כרונית החשודה כאורטיקריה וסקוליטית - צריכה להיות מטופלת במרכז שמתמחה למחלות אלה - ומחייב התייחסות פרטנית הן למטופל/ת והן לטיפול במחלה הגם שהטיפול יכול להיות ממושך באופן עקרוני נכון לבצע ביופסיה שלא תחת טיפול בכדי לאשש את הממצאים - אבל במקרה זה טיפול הוא בעיקר טיפול אימונוסופרסיבי (כמו סטרואידים) וזולייר לא אמור לשנות את הביופסיה (אבל וחשוב מאוד לדעת זאת אין עבודות שבדקו ביופסיות לפני ואחרי זולייר , ולכן זו הנחה שהיא ככל הנראה נכונה אך לא נבדקה מדעית) אורטיקריה וסקוליטית מגיבה טוב יותר לתרופות כנגד וסקוליטיס - אך היא עשויה להגיב לזולייר או למשלב טיפולי עם זולייר - הכל בהתאם לחומרתה ומאפייניה כולל בדיקות דם ועוד. מקווה שזה עוזר והכי חשוב במחלה שיש לגביה סימני שאלה שכאלה - צריך להגיע למומחה לאורטיקריה.

שלום פרופ’ אגמון, תודה רבה על התייחסותך. בהקשר זה אשמח לחוות דעתך לגבי אבחנה מבדלת בין Chronic Spontaneous Urticaria לבין Urticarial Vasculitis: 1. האם לרמיסיה מלאה או חלקית תחת Omalizumab יש ערך תומך אבחנתי בין CSU ל-UV? 2. האם נגעים עם מאפיינים וסקולטיים עשויים להוות חלק מספקטרום של CSU, או שמדובר בישות נפרדת? 3. קיימים טריגרים תזונתיים ברורים — האם ממצא זה תואם יותר CSU על פי הספרות? 4. ובהיעדר מעורבות סיסטמית, האם לגיטימי לשקול מיצוי טיפול ב-Omalizumab לפני ביצוע DIF? תודה רבה על זמנך

שלום לך, אכן התיאור שפרטת מעלה חשד לאורטיקריה וסקוליטידית ואינה אופיינית לאורטיקריה כרונית "רגילה" שגם היא במקרים רבים אוטואימונית אך שונה. ביופסית עור אכן עשויה לסייע באבחנה המבדלת בין השתיים, אך ישנן מדדים מעבדתיים נוספים אשר יכולים לסייע - וחשוב להשלים את הבירור. ככלל עדיף להשלים את הבירור לפני התחלת טיפול - במידת האפשר - שכן הטיפול עשוי להביא להפוגה או אז, יקשה להגיע לאבחנה (למשל...אם אין נגעים - אין מה לדגום בביופסיה) מה לגבי זולייר - טיפול ביולוגי זה הוא יעיל מאוד לאורטיקריה כרונית "רגילה" ומוביל להפוגה של המחלה ב 70-85% מהמטופלים. הטיפול בזולייר עשויי לסייע גם לאורטיקריה וסקוליטידית , אם כי במקרה האחרון יש מקום גם לטיפולים אחרים. מה עושים ? - ממליצה להגיע למרכז המתמקצע באורטיקריה בכלל (על כל סוגיה) להשלמת הערכה והבירור.

שלום לך זה לא נדיר שאנחנו מטפלים במחלה אימונית (אוטואימונית או אוטואינפלמטורית) ומקבלים תגובה חלקית - למשל במקרה שלך שיפור בחום ומדדי דלקת אבל תסמינים אחרים "עקשנים" במקרים כאלה כאשר המחלה "עמידה" או "עקשנית" צריך לחשוב מחוץ לקופסא א. האם זו המחלה הזו שגורמת לתסמינים ב. איזה טיפול או משלב טיפולים יכול לסייע יותר זה כמובן לא מענה שאפשר לקבל בפורום - אלא בביקור מלא שמעריך את כל התמונה , אבל זו הגישה העקרונית למחלות עם תגובה חלקית מקווה שזה עוזר

חולות לופוס יכולות לעבור טיפולים קוסמטים - אך חשוב מאוד להעריך את פעילות המחלה ואת בטיחות חומרים בהם נעשה שימוש. במקרה שלך אם רופא/ת הלופוס שלך אישר שהמחלה יציבה זה מצוין מנגד לגבי החומר רדיאס אין מידע מספק כיום על הסיכון/סיכוי בחולות זאבת.

שלום לך בהמשך לתשובה הקודמת - יש לפנות למומחה באנדוקרינולוגיה עם שאלה זו.

שלום לך בהחלט מצב מסובך - אבל עם פתרונות טובים. מדובר (לפי מה שכתבת) בשתי מחלות ! - צריך לנסות להבין את המצב לגבי כל אחת מהן ומה הטיפול הדחוף ומתקדמים משם. גרייבס היא מחלה אוטואימונית של בלוטת המגן - והטיפול במרקפטיזול בהחלט יכול לסייע - (התגובה שאת מתארת לתרופה ניתנת לשליטה ויש גם תרופה אחרת PTU שגם יכולה לסייע). לא תמיד נדרש טיפול ביוד - אך במידת הצורך גם טיפול זה אינו קשה ויכול לסייע בבלימת המחלה. ניתוח שבו מסירים את בלוטת המגן עצמה אינו טיפול שגרתי - אך הוא מבוצע במצבים מסויימים - או אז צריך לקבל טיפול הורמונלי חלופי לבלוטה. היפרפארתירואידזם - עם אדנומה היא מחלה אחרת של בלוטה אחרת הסמוכה מאוד לבלוטת המגן - אבל בלוטה אחרת ומחלה אחרת. הטיפול במחלה זו (בעיקר אם היא לא בשליטה - למשל רמת סידן מאוד גבוהה) הוא ניתוחי במידה ויש צורך בכך (על פי מדדים בדם ) - לא פרטת. אז מה עושים עכשיו ? קודם כל מנסים להגיע לאיזון טוב של בלוטת המגן , ורמת הסידן . במקביל - פני לרופא (אנדוקרינולוג) שמטפל בך עם השאלות האם יש צורך בניתוח לאדנומה - אם יש צורך משם מתקדמים להחלטות ניתוחיות. במידה ואין צורך כעת בניתוח - צריך להמשיך לטפל ולזכור שברוב המקרים זה לוקח הרבה זמן אך בסוף מסתדר. מקווה שזה עוזר.

תודה רבה לתשובתך המפורטת ! ערכי הסידן בדם הם עד 11.5 האנדוקרינולוג המליץ ניתוח להסרת האדנומה כדי שלא יהיו אבנים בדרכי השתן ואמר שכדאי ללכת על ניתוח. האם בערכים כאלה זו האופציה היחידה? האם ניתן לשלוט בסידן הגבוה בדרך לא ניתוחית?

הערך אכן גבולי לניתוח, החלטה שכזו - נכון לדיין עם הצוות המטפל.

שלום, בבדיקת דם שעשיתי לפני חצי שנה הסידן היה 11.4 האנדוקרינולוג אמר לי להרבות בשתייה ולאכול תזונה דלה במלח. ובבדיקות דם למעקב שאני עושה כל חודשיים הערכים השתפרו בהדרגתיות ז"א הסידן בדם היה 11 ואחר כך 10.7 ואז 10.5 ועכשיו 10.2 גם באיסוף שתן ל24 שעות הסידן עכשיו תקין. השאלה האם אפשר במצב כזה לחכות עם ניתוח יותרת בלוטת התריס? האנדוקרינולוג אמר שהמצב הזה לא ימשיך כך לאורך זמן והוא ממליץ ניתוח אבל הוא אמר לי שגם אפשר לחכות. בבקשה מה דעתך? האם נגרם נזק לגוף או לעצמות אם אני מחכה ,אני מתלבטת כי הערכים בשיפור. בנוסף רציתי לומר שהויטמין d אצלי הוא 20 אז קראתי שאולי זה הסיבה שהסידן גבוה בדם. ואם ערכי הויטמין d יעלו אז זה יסתדר בלי ניתוח?