אלבומינוריה (albuminuria)

בנוסף הלחץ דם שלי במגמת עליה.בעבר הספיק לי 5 מג של נורווסק לשמור על לחץ דם תקין.לאחרונה העלו לי ל7.5 מג גרם לבצקות כואבות בקרסוליים.הורידו שוב ל5 מג והוסיפו קדקס 1 מג ,גורם לי לכאבי ראש קשים וסחרחורת במנוחה.הנפרולוגית החליפה לי לווזודיפ 10 מג. שעה וחצי אחרי נטילת התרופה הרגשתמ ממש רע.בדקתי לחץ דם,התנמרל,אבל הדופק עלה ל120 ולא יכולתי לשבת או לעמוד במשך שעות עד שהוא ירד. ניסיון של חצי כדור לא היה יעיל ללחץ הדם וגם העלה את הדופק ל95. )אולי כי הgfr 24 וראיתי שיש התווית נגד) העניין הוא שכבר יומיים אני קמה עם לחץ דם 160/105 ואני כבר לא יודעת מה לקחת.הנפרולוגית לא רוצה לתת לי הace או תרופה כדוגמת גארדיאנס כי אני לא יציבה עם הקראטנין.

תודה על שאלתך. מטרת הביופסיה הינה לשלול תהליך פעיל אשר פוגע בכליות ואשר בעזרת טיפול נכון, ניתן יהיה לעצור את ההדרדרות ואולי אף להביא לשיפור בתפקוד הכלייתי, ומכאן חשיבותה. לצד זאת מדובר בהליך פולשני, בו בהנחיית אולטרסאונד לוקחים ביופסית מחט מהכליה. כמו כל פעולה פולשנית במקרים נדירים עלולים להופיע סיבוכים כאשר דימום הינו הסיבוך השכיח ביותר ומתואר בסדרות שונות בספרות כבין 3-5%. ברוב המקרים הדמם נעצר מעצמו ובמצבים מסויימים נדרשת התערבות על מנת לעצור הדימום. על מנת למנוע סיבוכים אלו , הביופסיה מבוצעת ע"י רדיולוגים מומחים ועל פי רוב במסגרת אשפוז על מנת לודא שהפעולה מבוצעת באופן בטוח ותוך מזעור הסיכון לסיבוכים ( מבוצעות בדיקות שונות למערכת הקרישה, ויהיה כמובן צורך לטייב את איזון לחץ הדם לקראת הביופסיה ולאחריה) בטוחני שהנפרולוגית שלך שקלה היטב את התועלת מביצוע הביופסיה אל מול הסיכונים שבביצועה. לפי מה שתארת ההחלטה על ביצוע ביופסית כליה נראית נכונה.( בהסתייגות שאין לי את כלל הנתונים הרפואיים שלך) גם אם הביופסיה לא תוכיח תהליך פעיל בכליה אלא שינויים כרוניים, הרי שזה יסייע בידי הנפרולוגית למקד את הטיפול במחלת הכליה הכרונית תוך שימוש בתרופות שיוכלו להגן ולייצב את התפקוד הכלייתי, אם יוכח תהליך פעיל הרי שטיפול מתאים ומהיר יסייע בשמירה על התפקוד הכלייתי. בהצלחה וחג שמח יובל

יחס אלבומין קריאטינין של 90 מ״ג לגרם נחשב מוגבר במידה קלה. ועלול להעיד על פגיעה כלייתית קלה. הקריאטינין בדם תקין. הורדת צריכת מלח וחלבון עשויות להוריד את כמות החלבון בשתן. אני ממליץ לפנות להערכה במסגרת מרפאה נפרולוגית להמשך בירור וטיפול הולם על מנת לשמור על בריאות הכליות. בברכת בריאות שלמה, יובל

השילוב של ואזודיפ עם אקספורג אינו מקובל מאחר שמדובר בשתי תרופות מאותה משפחה (אמלודיפין שנמצא באקספורג. ולרקנידיפין שמרכיב את הואזודיפ) ממליץ להמנע משילוב זה. בברכת בריאות שלמה

אשמח ממש לעזרה תמיכה בנושא גם לי גילו גודל 7 סמ רועדת מפחד בוכה אשמח לעזרה עצה? תודה חתימה טובה

AML בגודל הזה דורש מעקב בלבד אצל אורולוג. מדובר בגידול שפיר, אשר החל מגודל מסויים (מעל 4 ס"מ) עלול לגרום לדימום ואז לעיתים ידרש טיפול בממצא. בAML של 0.7 ס"מ - מעקב שנתי באולטרסאונד בלבד וביקורת מרפאה אורולוגית. בריאות שלמה יובל

שלום רב, אם הגידול הוא אכן AML בגודל 7 ס"מ , יש לפנות בהקדם למרפאה אורולוגית. גידולים שפירים מסוג AML מעל 4 ס"מ עלולים לגרום לדימום ועל מנת למנוע יתכן ותדרש התערבות כירורגית( כריתה של הגידול) יש גם טכניקות אחרות - אולם אופן הטיפול והצורך בהתערבות יקבעו על ידי האורולוג. בריאות שלמה

אין הגיון לטעמי במתן שתי תרופות שונות מאותה משפחה. ממליץ להמיר הקנדור 16 בלילה בוקטור 160 מג (קנדור-קנדסרטן, וואלסרטן - וקטור במצוי בדופלקס הן תרופות שונות מאותה משפחה) ממליץ לחזור לרופא המשפחה להתאמת הטיפול התרופתי. בריאות שלמה