עטרה, ראש הפין (glans)

2 דקות קריאה

מערכת הרבייה הגברית מכילה רכיבים פנימיים וחיצוניים כאחד, כאשר הפין נחשב לאיבר חיצוני. הפין מורכב משלושה חלקים: שורש/בסיס הפין, גוף הפין וראש הפין (עטרה). העטרה מכילה את החלקים הבאים[1]:

כתר הפין - נמצאה בקצה הפין והוא בדרך כלל בצורת חרוט.
עורלה - שכבת עור רופפת המכסה את העטרה של הפין. אצל חלק מהגברים העורלה מוסרת על ידי ברית מילה.
צוואר ראש הפין – החלק שמפריד בין העטרה לגוף הפין.
פתח השופכה – פתח ממנו נפלטים השתן והזרע, הנמצא בקצה ראש הפין.

צילום: shutterstock | Sofia Bessarab

העטרה של הפין חשובה הן למתן שתן והן להתרבות. כאשר הפין רפוי, השתן יכול להיפלט מהגוף דרך פתח השופכה. במהלך יחסי מין, הזרע יוצא מהשופכה כאשר גבר מקבל אורגזמה. העטרה של הפין מכילה גם ריכוז גבוה של עצבים, מה שהופך אותה לחלק הרגיש ביותר של הפין. רגישות זו חשובה לגירוי מיני ולשפיכה[1].

העטרה של הפין אינה צריכה להיות נוקשה לחלוטין בזמן זקפה, שכן קשיחות כזו מפחיתה את אפקט הבלימה בין גוף הפין לדופן הנרתיק. עם זאת, חלק מהגברים סובלים מעטרה רכה מדי, מה שעלול לגרום לרגישות יתר ולשפיכה מוקדמת[2].

כמה מן המצבים הבריאותיים הנפוצים שיכולים להתפתח בעטרה הם[3]:

בלניטיס – דלקת בעטרה המופיעה בקרב 3%-11% מהגברים במהלך חייהם, ושכיחה יותר בקרב גברים לא נימולים ובחולי סוכרת. המקורות למחלה הם פטריות מסוימות כמו שמרים וחיידקים או וירוסים מסוימים (כולל אלו הגורמים למחלות מין כמו זיבה). הדלקת מתבטאת בכאב או גירוי, עקצוץ, אודם, נפיחות, הפרשות לבנות, כאב בזמן הטלת שתן, פריחה בעור או פצעים[4].
זיהומים - מגוון זיהומים יכולים להתפתח מגורמים שונים לרבות וירוס הפפילומה האנושי (HPV), קנדידה, הרפס סימפלקס, זיבה, כלמידיה, עגבת וגרדת. התסמינים תלויים במקור לזיהום.
ליכן סקלרוזוס - מצב דלקתי כרוני שיכול להתבטא בעור דק, אובדן צבע של העור, עקצוץ, כאב, דימום, בעיות במתן שתן, כאבים בעת זקפה ועוד.
ליכן פלנוס - כמו ליכן סקלרוזוס, גם זהו מצב דלקתי שיכול להשפיע על העור. יתבטא פעמים רבות בנגעים סגולים על העטרה, כמו גם בכאב או בגירוד.
אנגיוקרטומה – נגעים שפירים קטנים אדומים או כחלחלים. לרוב הנגעים א-סימפטומטיים, אך במקרים מסוימים הם עלולים לדמם או להוביל לכאב או לגרד.
פסוריאזיס – מחלת עור דלקתית שיכולה להשפיע גם על העטרה. כמו בשאר חלקי הגוף, המחלה יכולה להתבטא באזור העטרה באדמומיות, גרד, יובש, קשקשים על העור.
פימוזיס ופרפימוזיס - כאשר העורלה מהודקת ולא ניתן לחשוף את העטרה. מצב זה יכול לגרום לכאב, לאדמומיות ולנפיחות, כמו גם לכאב ולאובדן רגישות במהלך יחסי מין. במקרים חמורים יותר יופיע פרפימוזיס, מצב בו העורלה נלכדת מאחור והיא עלולה להגביל את זרימת הדם לפין. מצב זה נחשב למצב חירום.
היפוספדיאס – מום מולד שבו פתח השופכה אינו נמצא בקצה העטרה. מצב זה עלול לגרום להטלת שתן בצורת ריסוס ולעיתים אף לאיבר מין לא ישר.