חוש (sense)

היי מיטל- אני ממליצה שתפני שוב לבדיקת אף אוזן גרון ולאנדוסקופיה , כאבי אוזניים יכולים לנבוע מבעייה מקומית- באוזן או ככאב מוקרן מאיזור אחר בראש וצואר (בין היתר שיניים) בהצלחה

היי מיטל- אני ממליצה שתפני שוב לבדיקת אף אוזן גרון ולאנדוסקופיה , כאבי אוזניים יכולים לנבוע מבעייה מקומית- באוזן או ככאב מוקרן מאיזור אחר בראש וצואר (בין היתר שיניים) בהצלחה

ואני יכול להגיד לך רק דבר אחד שאין לך כלום ואת נכנסת לחרדה שאחר כך יהיה לך יותר רע ותכנסי לפאניקה. תשתי קצת תרופה בשם ציפרלק זאת תרופה שמעכבת סרוטנין בסינבסות (בראש)תאמיני שתוך כמה שבועות הכל יעבור. אם תרצי לדבר על זה , בבקשה 052-6430009

מיטל, אני סובל מאותם תסמינים. כיצד נפתרה הבעיה שלך?

יש לי כאבים באוזן שמאל שהתחילו לפני שבועיים ומאז זה ממש כואב הייתי אצל רופאת אף אוזן גרון והיא אמרה שאין קרע בעור התוף יש לי כאבים קבועים שלא מפסיקים והם גם מקרינים לגב (בצד שמאל למעלה)

מיזה כמהט שנה יש לי כטבים חדים דקירות שהולכות ובאות מאחורי האוזן ימין זה מקרין למאחורי הראש לצוואר ולפעמים מאחורי האוזן וגם לכיוון צוואר מקידמה עטבי תופת שאין להגדיר אפטלגין אזויל לא עוזרים אאג אמרה שאין כלום באוזן בגעתי לנוירולוג אמר שזה עצב לעשות זריקה במקפאת כאב לעצב שאם זה אחכה לסוף רופא שניים תקין ,מרפאת פה ולסת אמרו שקשור למפרקי הלסת ושלחו אותי לעשות סד מפני חריקות שניים בלילה דבר שאיני מרגישה שאני עושה ממש אשמח לעזרה כי הכאבים לא מרפים ממני וזה מלחיץ

היי. אני סובל בדיוק כמו תסמינים שלך . כאבי ראש אחורי ומצח ועכשיו התחיל אוזן הימנית חודשיים אני סובל איך בסוף נגמר אצלך?

אשמח לשמוע אם מישהוא מצא הסבר לתופעה הזאת

חלק אמרו משיניים , חלק אמרו בגלל דלקת בעצב מישהוא מצא הסבר רפואי לזה? הרופאת משפחה אמרה שלא יודעת מה להגיד! ורשמה כדורים נגד דלקת (אטופן) האמת שחשבתי לנסות טיפול הילינג

היי יש לי גם את אותם התסמינים - הגעתם לפיתרון כלשהו במקרה<

היי מיטל - הגעת לאבחנה או פתרון לבעיה? תודה רבה

יש לי אותה בעיה כבר שבועיים כאבי אוזן שמקרין לכאבי גרון. ורגישות בקרקפת וכאבי ראש.. קראתי את כל הפורמים . בבדיקות לא מצאו כלום. לפי ניסיון שלי . התחלתי לקחת פרדניזון 5 מיליארד.

שלום וברכה כרב באוזן כפי שאת רואה בפורום זאת בעיה מאד שכיחה. הסיבות יכולות להיות רבות מאד החל מבעיה באוזן והמשך בבעיה סביב האוזן כגון בשרירים סביב האוזן או בפרק הלסת והמשך בכאב שמקרין לאוזן כגון מהשקד או מבסיס הלשון או מהגרון וכלה בכאב ממקור עצבי כגון trigeminal neuralgia. לכן כשאת אומרת בדקו הכל לא ברור לי כל כך מה זה הכל. נשמע מהתיאור שלך שהבעיה היא מוסקולוסקלטלית myofacial pain. ממליץ לחזור שוב לבדיקה מלאה של רופא.ת אאג פה ולסת ונוירולוגיה.

היי מיטל בסוף מצאו את הבעיה כי יש לי מה שאת מתארת פה בול

היי גם סובלת לא מעט זמט מסימפטומים האלו וגם אני עברתי סידרת בדיקות מקפיה שלא מתאו כלום אבל עדיין סובלת נורא וזה מגיעה בהתקפים לאחרונה הורדתי את הרחם בגללל אנדומטריוזיס קשה ולפני הייתי מרגישה את הכאב חזק יותר כאשר הייתי מתקדרבת לתאריך הווסת אז חשבתי שאם הוריד את הרחם גם הבעיות הזאת תיפתר אבל זה לא קרה והכאב עדיין נימשך בהתקפים קרובים יותר וקשים מה עושים

יש לי ,דיוק אותם סימפטומים. עם רגישות בקרקפת. מצאת פיתרון?

בקצרה: באדם שאינו חולה צליאק – אין הוכחה שגלוטן כשלעצמו גורם נזק לבלוטת התריס. פירוט מדעי: 1. הקשר הידוע הוא בין צליאק לבין מחלות אוטואימוניות של בלוטת התריס יש שכיחות גבוהה יותר של: • Hashimoto thyroiditis • Graves’ disease אצל חולי צליאק. זה נובע מנטייה גנטית ואימונולוגית משותפת, לא מהגלוטן כגורם ישיר לרקמת הבלוטה. 2. באנשים ללא צליאק מחקרים לא הראו שגלוטן: • גורם לדלקת בבלוטת התריס • מעלה נוגדנים ל-TPO או Tg • פוגע בתפקוד הבלוטה מה לגבי “רגישות לגלוטן ללא צליאק” (NCGS)? יש עבודות קטנות שמראות שדיאטה נטולת גלוטן יכולה להפחית במעט רמות נוגדנים אוטואימוניים בחלק מחולי Hashimoto, אך: • האפקט אינו עקבי • לא הוכח מנגנון סיבתי • אין המלצה רשמית להימנע מגלוטן לכל חולה תירואיד אוטואימוני 4. סיכום קליני ברור לאדם שאינו צליאקי: • גלוטן אינו גורם נזק מוכח לבלוטת התריס • אין הצדקה רפואית לדיאטה נטולת גלוטן לשם “הגנה על התירואיד” אלא אם ידוע צליאק, או לעיתים נדירות רגישות מוכחת לגלוטן עם החמרת סימפטומים כלליים. נכתב בעזרת צ'ט גיפיטי

שלום, קראתי את הפענוח ואשמח לעשות סדר. לגבי בלוטת התריס: בבדיקת האולטרסאונד תוארו קשרים (נודולים) בשתי האונות של בלוטת התריס. המאפיינים שלהם – גודל, מבנה, גבולות וזרימת דם שמורה – מתאימים לדרגת סיכון נמוכה, ולכן הם סווגו כ־TIRADS-3. משמעות TIRADS-3 היא: • סיכון נמוך מאוד לממאירות • אין צורך בביופסיה בשלב זה • ההמלצה המקובלת היא מעקב בלבד, לרוב אולטרסאונד חוזר בעוד כ־6–12 חודשים לגבי בלוטת הלימפה בצוואר: בלוטת הלימפה שתוארה בצד שמאל נראית תגובתית – כלומר בעלת מאפיינים תקינים: • צורה אובלית • מבנה שומני שמור • זרימת דם תקינה ממצאים כאלה שכיחים מאוד ויכולים להופיע לאחר זיהום, דלקת או גירוי, ואינם מחשידים לממאירות. נקודות מרגיעות נוספות: • אין הגדלה משמעותית של בלוטת התריס • אין לחץ על קנה הנשימה • אין ממצאים אולטרסוניים מדאיגים לסיכום: על פי הפענוח בלבד: • אין צורך בבדיקות נוספות כרגע • אין צורך בביופסיה • ההמלצה למעקב חצי שנתי היא סבירה ומקובלת כמובן, אם יש תסמינים חדשים (כגון צרידות מתמשכת, קושי בבליעה, הגדלה מהירה של קשר, או החמרה כללית) – אז יש מקום לבדיקה חוזרת מוקדמת יותר. אם תרצי, אפשר בהחלט גם להגיע לייעוץ מסודר אצל רופא אא״ג או אנדוקרינולוג לשקט נפשי, אך על סמך המידע הקיים – אין ממצא מדאיג. בריאות שלמה

...

שלום לך יש לך קשריות רבות בבלוטת התריס הקשריות כולן קטנות מ 1 ס״מ ולכן לא דורשות ביופסיה אין בלוטות לימפה חשודות בצוואר ממליץ לך להמשיך במעקב עם אולטראסאונד חוזר עוד שנה בהצלחה

היי מה שלומך ? שמי יואב נתן , ולאימא שלי יש סרטן בשד והיא מטופלת ובמעקב אצל אונקולוג . בשנים האחרונות יש לה גרעפסים מוגברים וקוצר נשימה לעיתים קרובות . היא לא אוכלת אוכל מוצק אלא מרוסק כיוון שאין לה שיניים . היא ביצעה צילום אולטראסאונד לפני הנושא הנ"ל . התקבלו ממצאים : סריקה על קולית של הצוואר: נסרקו בלוטות הטיירואיד, פאראטיירואיד, בלוטות הרוק ורקמות רכות של הצוואר (קשריות לימפה). הודגמו שתי האונות ואיסטמוס של בלוטת התריס מגדלים, בעלי מרקם הטרוגני בלתי אחיד. נצפו נודולים הטרוגניים מוצקים בגדלים שונים מפזרים על פני הבלוטה. התמונה יכולה לייצג זפק רב-קשרי. קשרית באיסטמוס עד 21ממ איזו אקוגנית , TRAD.3 ובאונה ימין קשריות עד 38ממ איזו אקוגנית איזו אקוגנית מכילה חלל נוזלי במרכזה, עם הסתיידויות עדינות וגסות בתוכה, נצבעת היטב בהיקפה ,TRAD4 ומשמאל קשריות עד 17.6ממ איזו אקוגנית , TRAD.3 בלוטת הפאראטיירואיד אינה מוגדלת. בלוטות הרוק (פרוטיס ןתת לסתיות)תקינות. לא הודגמו קשריות למפה מוגדלות חשודות דו-צדדית אודה להסברת הממצאים . כמובן שאפנה לרופא משפחה . מעדיף חוות דעת מקדימה לפני זה . תודה והמשך יום נעים ושקט !

שלום יואב, קראתי את תיאור בדיקת האולטרסאונד. בבדיקה מתוארת בלוטת תריס מוגדלת עם מספר קשריות, תמונה שמתאימה למה שנקרא זפק רב-קשרי – מצב שכיח יחסית, במיוחד בגיל מבוגר, וברוב המקרים אינו ממאיר. רוב הקשריות שתוארו הן בסיכון נמוך ודורשות מעקב בלבד. עם זאת, קיימת קשרית אחת גדולה באונה הימנית (כ־3.8 ס”מ) עם מאפיינים שמצדיקים בירור נוסף, ובדרך כלל ההמלצה היא לבצע ביופסיה עדינה (FNA) כדי לוודא את טיבה. הנתונים המרגיעים בבדיקה: • לא נמצאו בלוטות לימפה חשודות בצוואר • בלוטות הרוק והפאראתירואיד תקינות חלק מהתסמינים שאתה מתאר (קושי בנשימה, תחושת לחץ, בעיות בבליעה) יכולים להיות קשורים לגודל הבלוטה, אך אינם ספציפיים, ולכן חשוב בירור מסודר. ההמלצה: לפנות לרופא המשפחה להמשך הפניה לבדיקות דם של בלוטת התריס ולרופא מומחה (אנדוקרינולוג או א.א.ג.) לצורך החלטה לגבי ביופסיה ומעקב. חשוב לציין שעצם קיומו של סרטן שד לא אומר שיש קשר ישיר לממצאי בלוטת התריס. מאחל בריאות והמשך בירור רגוע

לגבי שאלת הגודל (ס”מ לעומת מ”מ): ממצא היפואקואי בגודל 6×7 ס”מ בקוטב העליון של אונה שמאל, שלא תואר בבדיקה קודמת חצי שנה קודם לכן, הוא בלתי סביר מאוד מבחינה קלינית ואולטרסונוגרפית, במיוחד בהיעדר תיאור של דחיקת מבנים, עיוות הבלוטה או תלונות קליניות תואמות. לפיכך, קיימת סבירות גבוהה שמדובר בטעות סופר, וכי הכוונה היא ל־6×7 מ”מ. עם זאת – אין להניח זאת בוודאות ללא אימות. המלצה: לפנות למכון האולטרסאונד / לרדיולוג המבצע לצורך הבהרה מפורשת של יחידות המידה בדוח, או לחלופין להשלים US חוזר ממוקד. ⸻ לגבי המשך בירור/מעקב (בהנחה שמדובר ב־6×7 מ”מ): • ממצא היפואקואי המתאים ל־TI-RADS 4 בגודל של פחות מ־1 ס”מ → אינו אינדיקציה ל־FNA לפי ההנחיות המקובלות (ACR / ATA), בהיעדר גורמי סיכון קליניים מיוחדים. • בהיעדר היפרמיה, ובהיעדר שינוי בקשרית הידועה – → ההמלצה היא מעקב אולטרסונוגרפי. מעקב מומלץ: • US חוזר בעוד 6–12 חודשים • הקדמת בירור אם מופיעים: • גדילה משמעותית • שינוי מאפיינים סונוגרפיים • תסמינים קליניים חדשים • סיפור משפחתי/הקרנה צווארית בעבר ⸻ אם (בתרחיש הפחות סביר) אכן מדובר ב־6×7 ס”מ: זהו ממצא משמעותי המחייב בירור דחוף, כולל בדיקה קלינית, השלמת הדמיה, ושקילת FNA/הפניה לכירורגיה – אך כאמור, תרחיש זה נראה בלתי סביר ללא תיאור נלווה מתאים