בני בן שנתיים וחצי התחיל לקבל שלשום בערב פלג'יל לאחר 9 ימים של שלשולים. ביומיים הראשונים של המחלה היה לו חום גבוה מאד. כעת אינו משלשל אך הצואה רכה. ביום חמישי עשה בדיקת צואה וכעת התברר שנמצאו חיידקי סלמונלה. האם פלג'יל היא תרופה מתאימה? האם שלב זה כשהוא ללא חום ובעצם כבר לא משלשל מדבק?

הטיפול העיקרי בחולים הסובלים משלשולים בגלל סלמונלה הוא השלמת נוזלים ומלחים. המחלה חולפת ללא טיפול ברוב המקרים, ולמעשה, מרבית החולים הסובלים משלשול עקב סלמונלה אינם מאובחנים, ומהלך המחלה אינו מתאפיין בסיבוכים. מחקרים שונים לא מצאו תועלת במתן אנטיביוטיקה בחולים בעלי מערכת חיסונית תקינה שסבלו משלשול עקב סלמונלה: לא נמצא קיצור של משך המחלה, הטבה בשלשול או קיצור משך החום. אי לכך, טיפול אנטיביוטי אינו מומלץ בחולים עם סלמונלה ללא מחלות רקע קשות ובילדים מעל גיל שנה, עם סימפטומים קלים עד בינוניים של המחלה. טיפול אנטיביוטי מומלץ בחולים עם שלשול קשה מאוד (מעל 9-10 יציאות ליום), חום גבוה או צורך באשפוז, וכן בחולים עם דיכוי חיסוני (כאלה המטופלים בסטרואידים, לאחר השתלת איברים, חולי איידס). הטיפול האנטיביוטי המקובל הוא מוקסיפן דרך הפה או רוצפין בעירוי או בזריקה. גם לאחר שהמחלה חלפה, והחולה אינו סימפטומטי, שכיח מאוד למצוא הפרשה של סלמונלה בצואה. בממוצע נותרים חיידקים בצואה במשך 5 שבועות, בילדים מתחת לגיל 5 החיידקים נותרים בממוצע 7 שבועות, וחלקם הקטן עשוי להמשיך להפריש חיידקי סלמונלה במשך למעלה משנה. טיפול אנטיביוטי אינו מומלץ בנשאי המחלה, בעיקר לאחר שהתגלה במחקרים כי באופן פרדוקסלי טיפול אנטיביוטי עשוי להאריך את משך הפרשת החיידק בצואה. עיקר ההדבקה בסלמונלה הוא באמצעות מזון נגוע (בעיקר ביצים ועופות), אך בחלק קטן מן המקרים עשויה להיות הדבקה דרך בעלי חיים או במגע עם צואה נגועה בחיידק. אם כך, אינני יודעת מדוע הוחלט לתת לבנך פלג'יל. טיפול אנטיביוטי במקרי סלמונלה אינו נחוץ ואינו יעיל, והטיפול האנטיביוטי המקובל אינו פלג'יל. עם זאת, ייתכן כי האנטיביוטיקה ניתנה לו מסיבה אחרת (כמו, למשל, מציאת הטפיל ג'יארדיה בצואה) - שאלי את רופא הילדים המטפל בו. ד"ר ליה עשת - אינפומד