בני בן השנה וחודשיים לא חלה עדיין באבעבועות רוח. אני מתלבטת אם לחסנו נגד המחלה, שכן ידוע לי כי החיסון לא מחסן לכל החיים, אולם המחלה כן. אם כן, מדוע מומלץ לחסן ?

מקורו של החיסון נגד אבעבועות רוח הוא ביפן, וב- 1995 הוא אושר לשימוש בארה"ב. בארץ הוא אינו נמנה על חיסוני החובה הניתנים לילדים. החיסון מכיל וירוס מוחלש, והוא מספק הגנה כנגד המחלה למספר שנים (סביב 10). יעילותו של החיסון אינה מוחלטת, ומחקרים שונים בספרות נותנים תוצאות אחרות באשר ליכולת המניעה של המחלה. עם זאת, החיסון מונע ביטוי קשה של המחלה כמעט בכל המקרים, ובילדים המחוסנים שחלו במחלה הביטוי היה קל יותר, ומספר ימי המחלה - קצר. הסיבה לחסן את בנך היא כי ברוב המקרים אמנם מדובר במחלה קלה, שחולפת במהרה, אולם אחוז קטן מן המקרים מסתבך. סיבוכי הנגיף אינם שכיחים בקרב ילדים בריאים, פרט לזיהומים משניים עקב גרד. הגרד עלול להסתיים ביצירת צלקת מקומית, לכן מבחינה אסתטית יש לעשות כל מאמץ למנוע גרד בנגעים, בעיקר באזורים חשופים כמו הפנים. נדירה דלקת המוח והעוצבה - Encephalomyelitis, בה בולטת פגיעה באזור שנקרא צרבלום - Cerebellum, בעקבותיה החולה סובל מהליכה בלתי יציבה - Ataxia, בדרך כלל 3-8 ימים לאחר הופעת הפריחה. דלקת ריאות מופיעה בעיקר אצל ילדים בעלי חסר חיסוני, ראשוני או עקב טיפול במחלות ממאירות. החיסון יעיל במניעת סיבוכים ואשפוזים כתוצאה מהמחלה ומפחית מסבלם של הילדים. תופעות הלוואי הן לרוב מקומיות - אודם וכאב במקום ההזרקה, ולעיתים פריחה מקומית. במקרים נדירים עשויה להופיע פריחה על פני הגוף ועליית חום.