אין לי כמעט תיאבון, וכשאני אוכלת - זה בכמויות קטנות, ולפעמים יש לי הרגשת בחילה. אני בת 13, המשקל שלי הוא 37 והגובה שלי הוא 1.60. אני יודעת שאוכל זה דבר חשוב, ולכן אני מנסה להכריח את עצמי לבלוע את האוכל, וכשיש לי הרגשה שאני עומדת להקיא אני עוצרת את עצמי מלהקיא ומפסיקה להכריח את עצמי לאכול. מאז ומתמיד הייתי רזה, אבל בזמן האחרון אני גם עייפה יותר וחלשה יותר, והמשקל שלי לא השתנה כבר שנתיים בערך. בזמן האחרון גם הסתגרתי בחדר, אני לא אוהבת להיות בסביבת אנשים, ואני שוקעת בדכאונות זמניים וקצרים לרוב, ובוכה הרבה פעמים. אמא שלי מודאגת שאני אדרדר לאנורקסיה, אבל אני מרגישה טוב בכלליות. האם אני מידרדרת לאנורקסיה?

אנורקסיה הינה מחלה פסיכיאטרית בה קיימת הפרעה בדימוי הגוף. החולה בד"כ חושבת ומרגישה שהיא בעודף משקל אף על פי שמשקלה הוא נמוך ביותר. אבחנה של אנורקסיה נעשית ע"י רופאים ופסיכיאטרים, ועל פי קריטריונים מסויימים. חשוב להבין שכדי לבצע אבחנה יש לערוך תשאול ארוך ומסודר, בדיקת המטופלת, ולעיתים גם בדיקות מעבדה. כאשר קיים מצב בו המטופל/ת בתת-משקל אך ללא הפרעה בדימוי הגוף, יש צורך בבירור נרחב להסברת סיבת תת-המשקל. ישנן הרבה מחלות שיכולות להוביל לתת- משקל - מחלות בהן יש פגיעה בתיאבון, בחילות, הפרעה בספיגת אבות המזון ועוד. את מתארת מצב של תת- משקל שככל הנראה נובע מתצרוכת קלורית נמוכה (את פשוט לא אוכלת או אולי מקיאה). החולשה והעייפות, וייתכן גם מצב הרוח יכולים לנבוע מתת- התזונה. אני ממליץ להתייעץ עם אימך ולפנות לרופא המשפחה או לעזרה מקצועית בהקדם. מצורפת הפניה לאתר ובו מידע על מרפאות המתמחות בעזרה למתבגרים: http://www.snunit.k12.il/green/where1.html#7