אני עובד סוציאלי במקצועי ואני שוקל בימים אלה הצעה לעבוד עם הקהילה האתיופית באחד מיישובי הדרום. אני מוטרד מן הסיכון לחלות במחלות, כגון שחפת והפטיטיס B כתוצאה מן האינטרקציה היומיומית עם אוכלוסיה זו. אם יש לי סיבה לדאגה? איך אפשר להימנע או למזער את הסיכון לחלות במחלות אלו?

אסור להכליל אוכלוסיות שלמות, ואין סכנה בעבודה עם האוכלוסיה האתיופית יותר מאשר עם כל אוכלוסיה אחרת, כל עוד נוקטים באמצעי זהירות שמוטלים על כולנו. הפטיטיס B והפטיטיס C מועברות על ידי נוזלי גוף, כלומר, דם, נוזל זרע ורוק. הפטיטיס A מועבר על ידי הפרשות גוף, כלומר צואה ושתן ואכילת אוכל או שתיית מים שנגע בהם נשא או חולה. כנגד הפטיטיס A ו-B ישנו חיסון המומלץ לכל האוכלוסייה בלי קשר למיקום גיאוגרפי או למגע עם אוכלוסיות בסיכון. להפטיטיס C אין חיסון, ועלינו להיות זהירים ולהכיר את האדם איתו אנו מקיימים מגע ולהשתמש באמצעי מניעה האפשריים. לגבי השחפת – זוהי מחלה שכמעט ונכחדה בשנות השמונים, ועם התפשטות מחלת האיידס חלה פריחה מחודשת של המחלה בכל מקום בעולם, אך בעיקר ברוסיה וברפובליקות הסובייטיות לשעבר ובארצות אפריקה. השחפת מועברת על ידי נשימה באוויר החדר, ולכן ההידבקות בה יחסית קלה. כאשר אנו נמצאים עם אוכלוסיות בסיכון או כשאנו מניחים שנחשפנו לשחפת, אפשר לעבור בדיקת מנטו שתוצאותיה מלמדות על נשאות חיובית או שלילית. במקרה שנחשפנו ואנו נשאים - ישנו טיפול מניעתי, על ידי שילוב של כמה אנטיביוטיקות למשך כחצי שנה, אותו עלינו ליטול. ד"ר גיל טאובר - אינפומד