אתם שואלים – הרופא עונה: 9 שאלות שחשוב לשאול על אטופיק דרמטיטיס

קרדיט:  Shutterstock | By Skylines

2. אז אטופיק דרמטיטיס היא מחלה של ילדים בלבד?

3. איך אפשר להבדיל בין אטופיק דרמטיטיס לבין תפרחות אחרות או סתם יובש בעור?

"לרוב, מראה התפרחת הוא טיפוסי ולכן תהליך האבחון פשוט יחסית עבור רופא בעל ניסיון אשר מכיר את המחלה ואת תסמיניה היטב. אם המראה אינו שגרתי יש לבצע בירור נוסף שלפעמים כולל ביופסיה של העור על מנת לשלול מצבים אחרים. קיימים מספר סימנים שיעוררו חשד להתפתחות של אטופיק דרמטיטיס, כמו יובש קיצוני כרוני של העור, עור אדום ומגורה, עור מחוספס למגע, נטייה להחלמה אטית לאחר חבלות בעור או עקיצות חרקים ולעתים הזדקקות לטיפולים אנטיביוטיים עקב הזדהמות של העור" מפרטת ד"ר מעוז-סגל .

 "במקרים בהם עולה חשד, חשוב לפנות לרופא מומחה לאלרגיה שיבצע את הברור הנדרש הכולל בדיקה גופנית שנועדה כדי לקבוע כמה משטח הגוף המחלה מערבת ומהי חומרת האקזמה. בחלק מהמקרים המטופל יתבקש גם להשלים בדיקות מעבדה כגון רמת IGE
(immunoglobulin E ) וספירת דם, על מנת לבדוק את רמת האאוזנופילים (תאים המהווים חלק ממערכת החיסון) שלרוב תהיה גבוהה יותר בחולים אטופיים. כפי שצוין לעיל, אם מראה התפרחת  אינו טיפוסי תבוצע גם ביופסיה של העור לשם אבחנה סופית. בנוסף, המטופל או ההורים (אם מדובר בילדים קטנים מאוד) יתושאלו גם לגבי קיום של תסמינים נוספים שיכולים להעיד על נזלת אלרגית, אסתמה או אלרגיה למזון, ששכיחותם גבוהה יותר בקרב חולים עם אטופיק דרמטיטיס". 

4. אם הילד שלי אובחן כסובל מאסתמה של העור, האם יש מחלות נוספות שצריך לחפש?

5.האם אטופיק דרמטיטיס בילדים קשורה גם לאלרגיה למזון?

"קיים קשר הדוק בין אטופיק דרמטיטיס להתפתחות אלרגיה למזונות שונים. הבעיה העורית מופיעה לרוב לפני התפתחות האלרגיה למזון, ולכן חשוב שההורים יהיו מודעים לקשר האפשרי בין שני המצבים. בתינוקות, מדובר בקשר קריטי במיוחד, זאת בשל החשיפות הראשוניות למזון". מדגישה ד"ר מעוז- סגל ומוסיפה: " מסיבה זו בתינוקות הסובלים מאסתמה של העור, תתבצע חריגה מההנחיות הרגילות על פיהן לא נהוג לבצע טסטים עוריים לפני חשיפה ראשונה למזון. במקרים בהם מדובר באטופיק דרמטיטיס יש לשקול  ביצוע תבחיני עור למזונות אלרגניים שכיחים עוד לפני החשיפה למזונות אלרגנים שכיחים (למשל, ביצים, אגוזים, בוטנים סויה חלב) . במידה ותבחיני העור חיוביים, דהיינו מצביעים על רגישות לאותו מזון (sensitization) , ברוב המקרים יומלץ על ידי המומחה לאלרגיה לבצע את החשיפה הראשונה למזון האלרגי במרפאת האלרגיה תחת השגחת רופא מומחה לאלרגיה". 

By Ternavskaia Olga Alibec |  Shutterstoc

6. האם המחלה יכולה להיעלם?

7. אילו טיפולים יכולים להקל על הגרד והאקזמה?

"בילדים אשר סובלים ממחלה קשה מאד ובהיעדר פתרון יעיל אחר, המומחה לאלרגיה יבצע תבחיני עור למזון  וישקול הגבלה על מזונות שונים (דיאטת אלימינציה), על מנת לנסות להקל על התסמינים. עם זאת, הגבלה זו תתבצע במיעוט המקרים. לעיתים אף יומלץ על אמבטיית אקונומיקה (BLEECH) כטיפול בילדים או מבוגרים שחווים זיהומים חוזרים בעור. יש לציין כי טיפול זה ניתן במצבים קיצוניים תחת הנחיית הרופא המטפל בלבד" מדגישה ד"ר מעוז - סגל.

8. האם קיים גם טיפול מניעתי? 

"מחקרים מסוימים מצאו כי בנשים שקיבלו טיפול בפרוביוטיקה מסוימת במהלך ההריון וההנקה נצפה שיפור במצב האקזמה בקרב התינוקות שנולדו. אך יש לציין שהתוצאות אינן חד משמעיות".

9. מה לגבי טיפול על ידי תרופות?

על פי ד"ר מעוז-סגל, קיימים מספר סוגים של טיפולים סיסטמיים שנועדו כדי להפחית את תחושת הגרד, להשתלט על הדלקת העורית ולמתן את עוצמתה: 

"תרופות אנטי היסטמיניות לדוגמה, מסייעות במיתון של תחושת הגרד. מדובר בטיפול שניתן באופן יומיומי בתקופות של החמרה בלבד. קיימות גם תרופות פומיות (ניתנות דרך הפה) שנועדו לשימוש יומיומי כרוני, כמו סינגולייר. סינגולייר היא תרופה  "נוגדת לוקוטריאנים" אשר פותחה לטיפול באסתמה, אך נמצאה גם כמסייעת במיתון חומרת האקזמה בחולים אטופיים. למרות זאת, ברוב המקרים הקשים של אטופיק דרמטיטיס (כשני שליש) תרופה זו לא תועיל. 

במקרים קשים מאוד יינתנו לעתים סטרואידים סיסטמיים. יש לציין כי טיפול זה עלול להיות מלווה בתופעות לוואי רבות ולכן יינתן לרוב לפרקי זמן קצרים (מספר ימים ועד לשבוע או שבועיים). בחולים עם מחלה קשה יש לשקול תכשיר אימונוסופרסיבי כגון מטוטרקסאט או ציקלוספורין . לגבי ציקלוספורין- מדובר בתרופה מדכאת חיסון אשר מדכאת את פעילות תאי ה-T ומשמשת לרוב כטיפול כימותרפי או בחולים לאחר השתלה (לצורך מניעת דחיית השתל). במקרים קשים של אטופיק דרמטיטיס מתן ציקלוספורין במינונים נמוכים מהווה טיפול יעיל מאד ומקובל. יש לציין כי אלו המטופלים באמצעות תכשיר זה יידרשו להיות במעקב חודשי, כולל ביצוע בדיקות דם אחת לחודש על מנת לנטר את רמת התרופה בדם ולוודא שלא מתחילות תופעות לוואי" מציינת ד"ר מעוז-סגל. " אם תרופה זו ניתנת תחת מעקב קפדני ולפי ההנחיות, מדובר בטיפול יעיל מאוד למקרים של אטופיק דרמטיטיס קשה, הן בילדים והן במבוגרים. אך יש לזכור שחשוב שהמעקב יתבצע על-ידי רופא מומחה ובעל ניסיון בטיפול באטופיק דרמטיטיס. 

בשנה החולפת נכנס לסל הבריאות בישראל טיפול חדש ומהפכני באסתמה של העור. "דופילומאב (DUPILUMAB ) היא תרופה ביולוגית שניתנת באמצעות זריקה תת עורית אחת לשבועיים. מנגנון הפעולה של דופילומאב הוא חסימה של מסלול IL-4 ו- IL-13 - מולקולות בשם אינטרלויקינים אשר מתפקדות כשחקני מפתח באטופיק דרמטיטיס ובאטופיה בכלל (תרופה זו נכללת בסל התרופות בישראל גם לטיפול באסתמה קשה ומחקרים מצביעים על יעילות רבה בחולים עם פוליפוזיס נזלית). טיפול זה יינתן בשלבים הראשונים במרפאת אלרגיה ולאחר מכן ניתן לשקול הזרקה ביתית, פעמיים בחודש" מפרטת ד"ר מעוז-סגל ומדגישה: "מדובר בטיפול בעלי אחוזי הצלחה גבוהים אשר ניתן כרגע מבוגרים ולילדים מעל גיל 12. ייתכן  בעתיד הקרוב יאושר הוא לשימוש גם בילדים צעירים יותר, תוך התאמת מינונים כמובן. במסגרת הנחיות סל הבריאות נכון לשנת 2020 , תרופה זו ניתנת לחולים עם אטופיק דרמטיטיס קשה רק לאחר כישלון של טיפול אימונו-סופרסיבי, כגון ציקלוספורין".