עדשות מולט-פוקליות: פתרון אחד לקטרקט ולמשקפי קריאה

לייעוץ חינם על קטרקט שאל את המומחה בפורום קטרקט >>>

מחלת הקטרקט בה לוקים כ – 40% מכלל בני 40 ומעלה, לעיתים צעירים ואפילו תינוקות, מתבטאת בעכירות עדשת העין.
"כאשר שקיפות עדשת העין אשר תפקידה למקד את האור החודר דרך האישון על גבי הרשתית נפגעת, היא משבשת את מעבר קרני האור התקין אל תוך העין וכך למעשה גורמת לטשטוש הראייה באופן הדרגתי שאף עלול להוביל לעיוורון.
בגלל עכירות העדשה, הסובלים ממחלת הקטרקט חייבים במשקפי ראייה לרחוק ולקריאה והמשקפיים מסייעים באורח זמני, רק בשלבים הראשונים של המחלה", מסביר ד"ר שמואל לוינגר, מנהלה הרפואי של רשת "עיניים".

לדבריו, "התלונות האופייניות של הסובלים מקטרקט הן ירידה בחדות הראייה, רגישות וטשטוש במיוחד באור חזק, יש שיגיעו לבדיקה לאחר שהחליפו את המשקפיים מספר פעמים ויש שיתלוננו על קשיים בראיית לילה. ההבדלים בין התלונות נובעים מגודל האזורים העכורים בעדשה. אם המחלה בשלביה   הראשונים והמיקום בהיקף העדשה, לא יתלונן המטופל על ירידה בחדות הראייה. במידה והעכירות ממוקמת במרכז העדשה, אשמע תלונות על איכות הראייה, חדותה, ערפול, כפל ראייה, טשטוש, רגישות לאור וסנוור, המקשים על ראיית לילה (ליקוי ברפלקס האדום). אם כאשר מאירים את העיניים באור חזק, הטשטוש מתחזק, זהו סימן שכדאי לגשת ולבדוק את העיניים אצל רופא מומחה. יש אנשים שמתלוננים על בעיות ראייה בנהיגה ויש שמתלוננים על קשיים בצפייה בטלוויזיה. עיקר הבעיה היא  שתהליך התפתחות הקטרקט, אינו מלווה בכאב ועל כן המטופל לא ימהר להתלונן ולהיבדק.
מכאן החשיבות הגדולה של ביצוע בדיקת עיניים תקופתית בכדי לעקוב אחר  בריאות העיניים", מסביר ד"ר לוינגר.

לדבריו, "בעבר חולי קטרקט שעברו ניתוח להוצאת העדשה העכורה והחלפתה בעדשה מלאכותית, הזדקקו לאחר הניתוח למשקפי קריאה, מכיוון שהעדשה המלאכותית היתה בעלת מוקד אחד. על מנת  להתגבר על התלות במשקפיים, הפיתרון הרווח היה לכוון את העין הדומיננטית לראייה ברורה למרחק ואת העין השנייה להשאיר קצרת רואי בכדי לאפשר ראייה לקרוב אולם לא כל המטופלים הצליחו להסתגל לפער בין העיניים וכך נפגעה ראיית העומק". 

"כיום הטכנולוגיה המתקדמת מבטלת את הצורך במשקפים לרחוק ובמשקפי קריאה. האפשרות לראות היטב לרחוק ולקרוב נעוצה בכך שהעדשות המולטי-פוקאליות(רב-מוקדיות) דומות לעדשות המשקפיים אשר מאפשרות הן ראייה לטווח קצר והן לטווח ארוך. על פניה הקדמיים של העדשה חרוטות מנסרות טבעתיות השוברות את האור לשני מוקדים. מבנה זה הוא שמאפשר ראייה לרחוק וראייה לקרוב.
העדשות המולטי-פוקאליות החדשות כדוגמת Restor ו- Rezoom מתוכננות לאפשר ראייה ברורה למרחק ולקרוב בכל עין בנפרד ובשתי העיניים ביחד".

ד"ר לוינגר מסביר כי "בניתוחי הקטרקט החדשניים, ההתאוששות מהירה וההחלמה קצרה. הניתוח מתבצע תחת הרדמה מקומית באמצעות טיפות עיניים וג'ל. במהלך הניתוח אנו יוצרים פתח זעיר בקרנית העין של כ- 3 מ"מ, ובאמצעות מכשיר אולטרה-סאונד זעיר מוציאים את העדשה העכורה ושואבים אותה החוצה דרך הפתח הזעיר. לאחר מכן מחדירים דרכו את העדשה המולטי-פוקאלית המלאכותית המיועדת להשתלה שהינה עדשה מתקפלת.  העדשה המלאכותית אשר מחליפה את העדשה הטבעית נשארת בעין לצמיתות ובתוך זמן קצר מושג השיפור בראייה".

ברוב המקרים אומר ד"ר לוינגר, "החתך מתאחה ללא צורך בתפרים ואחוזי הצלחת הטיפול גבוהים ביותר. על מנת לסבר את האוזן, מניסוי שנערך בישראל לבחינת תוצאות הניתוח לאחר השתלת עדשות Restor ושתוצאותיו הוצגו השנה בכנס המיקרוכירורגי שנערך השנה באילת: כ- 86% מהמנותחים הגיעו לחדות ראייה למרחק של 6/12 או טוב מכך,  100% מהמנותחים שעברו השתלת עדשות הגיעו לחדות ראייה טובה לקריאה, 80% מהמטופלים לא נזקקו יותר למשקפיים הן למרחק והן לקריאה, 20% הזדקקו להרכיב משקפיים באופן חלקי".
"כיום ניתוחי הקטרקט נחשבים לניתוחי רפרקציה(תשבורת).  בניתוחים הללו אנו שואפים להגיע לראייה מלאה, ללא צורך בשימוש במשקפיים. למטופל שעבר ניתוח קטרקט ונותר לו מספר במשקפיים, אנו מתקנים את המספר באמצעות טיפול לייזר עד לקבלת רפרקציה מושלמת, הפוטרת אותו מהצורך במשקפיים".

ד"ר לוינגר מסכם ואומר כי "עד לפני מספר שנים הסובלים ממחלת הקטרקט נאלצו להתמודד עם אי הנוחות הכרוכה בהזדקקות למשקפיים עם מספרים גבוהים הן לרחוק והן לקרוב. כמו כן את הניתוח היינו מבצעים כאשר ראייתו של המטופל היתה יורדת באופן משמעותי, כאשר הקטרקט היה "בשל".
כיום איננו ממתינים לשלב של קטרקט בשל מאחר והדבר מקשה על ביצוע הניתוח ותוצאותיו.
ולשמחתנו, הטכנולוגיה המתקדמת הן של המכשור הרפואי המאפשר ביצוע הניתוח באמצעות חתך זעיר והן של העדשות, תורמת להשגת תוצאות מצוינות, לקיצור ההליך הניתוחי ולהחלמה קצרה וקלה הרבה יותר".