מהו זיהוי ביומטרי וכיצד הוא מתבצע על פי העיניים?

בשנה האחרונה עלתה הצעת חוק שמקדם משרד הפנים בישראל להקים מאגר ביומטרי של כל אזרחי ישראל ובדצמבר האחרון אושר החוק, אם כי עדיין אין הסכמה לגבי אופן יישומו.

נושא הזיהוי הביומטרי עלה לסדר היום הציבורי גם לאחר ההתנקשות בדובאי, שהעלתה את סוגיית זיוף הדרכונים ותצלומי פניהם של המתנקשים כפי שתועדו במצלמות האבטחה של בית המלון.

הקמת מאגר ביומטרי ותעודות זיהוי ביומטריות יחייב את כל האזרחים לתת דגימות ביומטריות במטרה למנוע זיוף תעודות זהות ודרכונים וכן ללכוד בקלות עבריינים.

ישנם רבים המתנגדים לתכנית זו ורואים בה עוד ניסיון של ה"אח הגדול", לחדור לפרטיותם של האזרחים. מידע זה יכול לדלוף לצרכים מסחריים שונים ולחשוף את האנשים בנושאים אותם הם רוצים לשמור לעצמם. ההצלבה האפשרית בין גופים מוסדיים שונים ובין מדינות תוכל לגרום לפגיעה אנושה בחופש העיסוק , בחופש התחרות ובתחושת החופש הכללית של תושבי ישראל.

הדרישה להקמת המאגר קשורה בעיקר לבעיות ביטחוניות הולכות וגדלות אשר קשה למצוא להן פתרון, לדוגמה זיהוי טרוריסטים בין לאומיים , הגירה בלתי חוקית ,פושעים סדרתיים ובין לאומיים  וכיוב'. 
קדם עכשיו הצעת חוק שתחייב את כל האזרחים לתת למדינה דגימות ביומטריות שישמרו במאגר ארצי ובתעודות זהות בעולם, נמצאים כיום דרכונים ביומטריים הכוללים פרטים אישיים כגון שם, מספר דרכון, לאום וכד'. כיום מפתחים מאפיינים פיזיולוגיים נוספים אשר תורמים לזיהוי של כל אדם ואדם, כגון: טביעות אצבעות, צילום תווי פנים, צורת הליכה וכן צילום של רשתית וקשתית העין.

כיום היכולת לשינוי צבע שיער ומאפיינים שונים אשר בעבר היוו מפתח לזיהוי פלילי או בטחוני מפחיתה את יכולתן של המשטרה או  המדינה לזהות את הגורמים המסכנים את ביטחונם ולכן עולה הצורך במציאת מאפיינים נוספים אשר אינם ניתנים לשינוי כמו רשתית העין , טביעת אצבעות וכו'.

כיצד מתבצע זיהוי אנשים בעזרת קשתית ורשתית העין
קשתית העין, היא החלק האחראי על הצבע בעיניים והיא ייחודית לכל אדם. כך גם הטופוגרפיה של כלי הדם ברשתית העין, אשר אינה דומה בין אדם אחד לשני. כיום גם ניתוחי הלייזר המתקדמים להסרת משקפיים נעזרים בזיהוי חד ערכי של העין המנותחת בעזרת צילום של הקשתית (iris recognition) , על מנת לוודא שהטיפול מבוצע בעין הנכונה ובמיקום הנכון . מנגנון זה מבטל אפשרות לבלבול או לטעות בביצוע הלייזר להסרת משקפיים.
סריקת קשתית העין מתבצעת ע"י הארת הקשתית באור אינפרה אדום וצילומה. הזיהוי באמצעות טכנולוגיה זו קשה לזיוף, למעט שימוש בעדשות מגע צבעוניות היכול ליצור עיוות של הנתונים.

צילום רשתית העין ניתן לעשות באמצעות מצלמה מיוחדת ובדרך כלל לאחר הרחבת האישון. צילום מסוג זה הוא מקצועי יותר ודורש זמן ארוך יותר, מאידך, הזיהוי הרבה יותר איכותי ואין כמעט דרך לזייפו. כיום ישנם צילומים של הרשתית הנעשים ללא הרחבת אישון ויכולים לתת תמונה ייחודית של כל עין ועין, עם זאת הפענוח וההשוואה בין צילומים שונים עדיין מורכבים. ואולם יתכן שבעתיד תוכנת מחשב ייעודית לנושא תוכל להשוות בין אנשים שונים, לזהות את הנבדק  ולשמור את הצילום במאגר ממוחשב. כאשר הנתונים קיימים במאגר ביומטרי, ניתן לערוך זיהוי של אדם על פי קשתית או רשתית העין, רק בתנאי תאורה נוחים ובשיתוף פעולה עם הנבדק. ככל שחולף הזמן יכולת הפענוח של המחשבים ויכולת הזיהוי יהפכו למדויקים יותר ויותר.

יצוין כי צילום של הקשתית והרשתית נשאר קבוע פחות או יותר במשך שנים רבות בניגוד למאפיינים אחרים אשר משתנים, כגון צורת הפנים וההליכה. עם זאת, מחלות עיניים של הרשתית כגון היפרדות רשתית, פגיעה בכלי הדם בעקבות מחלת הסוכרת והתפתחות קטרקט, עלולים לשנות את  מהלך קרני האור ולשנות את הנתונים ולפגום ביכולת הזיהוי של האדם הנדרש מתוך מאגר נתונים.

לכן, מאגר ביומטרי צריך להיות דינאמי ולהתחדש מדי מספר שנים, בהתאם לשינויים הפיזיולוגיים. ממש כמו תמונה בתעודת זהות או בדרכון שיש לחדשה, שכן יהיה קשה לזהות את האדם לאחר מספר שנים. אמנם כיום ניתן על ידי תוכנות מחשב לדמות כיצד יראה אדם בעוד מספר שנים וגם בזקנתו, מתוך נתונים קיימים. עם זאת הסיכוי לטעות קיים ולכן יש לחדש את המאגר ככל שאפשר ולבסס אותו על צילומים ותמונות אמיתיות ולא על סמך יכולת חיזוי של תכנת מחשב.

בעתיד הלא רחוק, יתכן כי אמצעים לסריקת העיניים יהפכו משוכללים יותר ויאפשרו בקלות זיהוי של אנשים כמו בסרטו של סטיבן ספילברג דו"ח מיוחד.
עד אז כנראה שזיהוי מדויק יהיה מורכב ממספר פרמטרים ומכמה מאפיינים. נראה כי במקביל להתפתחות יכולת הזיהוי, תגדל יותר ויותר ההתנגדות להיות שותפים במאגר והמדינות תצטרכנה להשקיע בחקיקה ובהסברה רבות.

כמו בנושאים אחרים, הטכנולוגיה המדעית מתקדמת מהר יותר מהחקיקה ומפיתוח הקודים האתיים הקשורים בשימוש בידע המתקדם שיש לנו בתחומים אלה.

מאת ד"ר שמואל לוינגר - מנהל המרכז הרפואי "עיניים"